עמודיה שבעה מה

הוא יוסף למטה והוא כוכביאל אשר דרך כוכב מיעקב כי הוא בן יעקב ודי בזה למבין. ובזה יתבאר מד' תמוה בילקוט סוף משלי ומיץ חלב יוציא חמאה לא זכה עשו למלכות אלא בשביל אברהם זקינו שנ' בו ויקח חמאה וחלב ע"ש וקשה אם לצדקה יחשב לו לאברהם שהאכיל המלאכים ולמה יועיל זה לעשו אבל הוא הדבר הנ"ל כענין זה שמלכותו של עשו לא היה אלא בשביל שנתחלף ובא במקום דוד המוכן למלוכה וענין החילוף היה שאם לא כן לא היה יצחק נולד וגם אם היה נולד לא היה ניצול מעקידה ע"י קיטרוג ההוא מלאך השטן כנ"ל ואיתא בגליא רזיא זכרו ג"כ הילקוט ראובני בערך אכילה סי"ח לפי שאברהם נתן למלאכים לאכול לפיכך ניצול יצחק מעקידה ובא איל במקומו ע"כ ונ"ל שזש"ה ויקח את המאכלת לשחוט את בנו ויקרא אליו מלאך ה' וגו' אל תשלח ידך אל הנער וקשה סכין מיבעי' מאי מאכלת ועם מה שזכרנו יובן וה"ק ויקח את המאכלת דייקא לשחוט את בנו ר"ל בעת שבא לשחוט בנו לקח בידו זכות המאכלת שהיה מאכיל לכל באי עולם וזן עוברים ושבים לפי שגם המלאכים היו מאוכלי שלחנו ולפיכך ויקרא אליו מלאך דייקא ויאמר אל תשלח ידך אל הנער כי זכות זה הציל יצחק מעקידה. וזהו כוונת המד' שלא זכה עשו למלכות אלא בשביל שנתן אברהם למלאכים לאכול כי אם לא היה אברהם נותן להם לאכול לא היה יצחק ניצול מעקידה ולא היה פ"פ למלאך השטן לקטרג על יצחק אחרי שהיה מחשבתו הרעה יוצאת לפועל ולא היה הקב"ה נותן לעשו המלוכה כי לא היה בא במקום דוד אבל אחר שנתן אברהם לאכול והציל את יצחק מעקידה גבר הקטרוג להמית דוקא את יצחק עד שהוצרך הקב"ה ליתן לו חלק בקדושה שיבא עשו במקום דוד ועי"ז היה בא למלוכה

(יג) בזוהר פ' תולדות יצחק עמוד של"ז וז"ל ויחרד יצחק חרדה גדולה וכו' ר' יהודה אמר בגין ההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק אביו אתענש יעקב בעונשה דיוסף דחרד חרדה בהאי שעתא דא"ל זאת מצאנו יצחק אמר מי אפוא באיפוא אתענש יעקב דכתיב איפה הם רועים ותמן יוסף אתאבד ואיתענש יעקב עכ"ל וקשה למה נענש ביוסף אחרי שכל מדותיו של הקב"ה הוא מדה כנגד מדה ועוד דקאמר דחרד חרדה כהאי משמע שחרדה אבידת יוסף היה דומה לחרדה דיצחק ואיך היה חרדת יעקב דומה לחרדת יצחק ועוד דקאמר יצחק אמר מי אפוא ע"כ נענש באיפה הם רועים משמע שכל חטא יעקב היה שגרם לו לומר אפוא מה לי שאמר יצחק מי אפוא או מי זה. ולהבין זאת יבואר אגב מה שאמרו רז"ל וישב יעקב בקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף וקשה מה חטא בזה שביקש לישב בשלוה ולמה נענש באבידת יוסף דווקא ולא בשאר עונש. אבל ביאור הענין על דרך שאמרו רז"ל ויחרד יצחק למה חרד אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנס עמו גיהנם רבי אחאי אמר התחילו כותלי הבית מרתחים הדא הוא אמר מי איפוא מי הוא זה שעתיד ליאפות כאן אני או בני יעקב וכו' יוצא לנו מזה שחרדת יצחק היה שירא שיהא נאפה ונשרף בגיהנם ולמדו רז"ל מלשון מי אפוא מדלא כתיב מי זה אלא מי אפוא שהוא לשון אפייה בגיהנם. והנה ניתי ספר ונחזה למה בכה יעקב כ"כ ונצטער באבידת יוסף היה ג"כ מטעם זה שירא שיסבול צער גיהנם כמו שאמרו ז"ל על פסוק כי ארד אל בני אבל שאולה שהבטיח הקב"ה ליעקב כל זמן שלא ימות בן אחד בחייו לא יראה פני גיהנם וכאשר נאבד יוסף נפל עליו פחד גיהנם וז"ש הזוהר בגין ההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק אביו אתענש יעקב דחרד חרדא כהאי בשעתא שאמרו ליה זאת מצאנו חרדא כהאי דייקא ר"ל אותו חרדא שחרד בשעה שאמרו זאת מצאנו בזמן שנאבד יוסף הי' ממש דוגמת האי חרדא שהחריד יעקב את יצחק אביו כי כמו שחרדת יצחק היה חרדת גיהנם וחשב שיפול בגיהנם כן היה ממש אותו חרדה שחרד יעקב באבידת יוסף שהיה בוכה ואומר כי ארד אל בני אבל שאולה אך בא בעל המאמר ליישב כי פן יאמר האומר מאן ייאמר שחרדת יצחק היה על גיהנם דבשלמא גבי יעקב כתיב בהדיא ארד אל בני אבל שאולה אבל ביצחק מנלן לכך מסיים בדבריו ואומר יצחק אמר מי איפוא ר"ל תדע לך