עמודיה שבעה כב

הלל הי' איש חסד ומטיב לכל וגבריאל הוא שר של אש תוקפא דדינא כנגדו היה שמאי קפדן וחמתו כאש בוער כנזכר לעיל בעמוד זה ונודע מה שאמרו רז"ל במדרש בראשית שחסד אמר יברא וא"כ הלל דאיהו איש החסד הוא דאמר יברא וכן מצאתי בהדיא בספר זרע ברך בפרשת בראשית ששמע מהרב הגדול מהר"ן בעל מגלה עמוקות ועתה תבין למה מיכאל הוליך סוסו של נבוכדנצר שיחריב בית המקדש דבשלמא גבריאל אף על פי שהוא בעל הדין בכל מקום לא היה ראוי לעשות פעול' זו כי איהו סבר נוח לאדם שלא נברא כמו שאמרו אחי יוסף ואצלו לא יקרא חטא במה ששנאו האחים ליוסף אבל מיכאל דאיהו סבר נוח לאדם שיברא ואליביה חטאו השבטים וראוי הי' שיחרב ב"ה לכן הוליך סוסו דנבוכדנצר להחריב ב"ה כדי שעי"ז יכופר עון בית ישראל והנה הקב"ה כאשר שלח אש ממרום והצית בציון והיו מיכאל וגבריאל שניהם שלוחים לדבר זה כנ"ל ולכך קינן המקונן כל רעי' בגדו בה וכו' ר"ל דבשלמא מיכאל בדין עשה אבל למה עשה זאת גבריאל ודע מ"ש אנשי פילסופיא אלהוית הקדמונים וזכרו ג"כ הכלי יקר בפ' כי תשא וז"ל למה פתח הקב"ה בסיני ואמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולמה לא אמר חידוש גדול מזה אשר יצר וברא את האדם והי' לו לומר אשר בראתיך ותירוצו משום דלא הוה ניחא להו לישראל כי נוח לאדם שלא נברא. והנה עתה תבין שוויכוח שהיה בין אברהם ואות אלף כי א' סברה שבדין החריב הקב"ה בית המקדש מפני שהשבטים עברו על התורה ושנאו את יוסף שנאת חנם ואמר לה אברהם בתי אתה באה להעיד ותיפוק לי' שבדין עשו שנוח לאדם שלא נברא אלא ודאי סבר אתה כמאן דאמר נוח לאדם שיברא והנה תדע לך שעדותך שקר הוא וטועה אתה בדבר כי זכרי יום שפתח הקב"ה כך שאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ואם איתא שנוח לאדם שברא וא"כ הי' לו לומר אשר בראתיך אלא ודאי מינך ובך הוא מוכח כמאן דאמר נוח לאדם שלא נברא ושנאת השבטים ליוסף בדין היה ואין ראוי שיחרב בית המקדש ואיך אין לך בושת פנים להעיד בבניי בעת צרתם מיד עמדה א' לצד ולא העיד' כי אברהם הכחיש עדות' מיד באה הב' להעיד שעברו ישראל על התורה שעבדו עכו"ם והמירו כבודם בתבנית שור ודחה אברהם טענת' מינה ובה מפני שהתורה מתחלת בב' בראשית כי כבר כתבנו לעיל בסימן הקודם שישראל היה להם טענה על חטאם בעכו"ם שלא היו מצווין בסיני ואע"ג שנאמר שם לא יהיה לך זה הציווי היה למשה בלבד אלא עיקר חטאם היה לפי שבני נח היו מצווין באותו זמן על עכו"ם וליכא מידי דלישראל שרי ולבני נח אסור. והנה בפרשת שמיני ברבה פליגי בה תנאי בפסוק עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים חד אמר ממונן של עכו"ם התיר וחד אמר שבע מצות שלהם התיר והנה למאן דאמר ז' מצות התיר תשובת ישראל שלא היו מצוון בע"א במקומה עומדת מאי איכא למימר ליכא מידי שהרי באותה זמן גם לבני נח היה מותר אבל למ"ד ממונן התיר ודאי חטאם חטא ואיתא במדרש וברש"י בתחילת התור' וז"ל למה פתח בבראשית ולא מהחודש הזה לכם שתיא מצוה ראשונ' אלא מפני העכו"ם שלא יאמרו ליסטין אתם שגזלתם ארץ ז' עמים לפיכך פתח בבראשית לומר שעולם ומלואו של הקב"ה וברצונו נטל. והנה דבר זה ליכא לאוקמי אלא למ"ד ז' מצות התיר ולמ"ד ממונן התיר ודאי לא יאמרו ליסטים אתם שגזלתם שהרי ממונן הפקיר והנה כאשר באה הב' להעיד על ישראל שעברו על התורה שעבדו עכו"ם בא אברהם לדחות' שהיא טועה בדבר ואמר לה ב' אתה באה להעיד בבניי שעברו על התורה ותיפוק ליה שיש להם תשובה נוצחת שלא היו מצוון ואי משום דליכא מידי הא ראה ויתר כמ"ד ז' מצות התיר אלא ודאי סבר אתה כמ"ד ממונן התיר והנה תדע לך שטועה אתה שהרי בניי מזורזין בה' חומשי תורה ואתה נתונ' בראש בראשית ברא אלהים וקשה למה אתה נתונה בראש היה לו להקב"ה לפתוח בהחודש הזה לכם אלא ודאי הטעם הוא שלא יאמרו ליסטים אתם ואם איתא כמאן דאמר ממונן התיר מאי ליסטים שייך גבייהו למימר הלא