עמודיה שבעה קכ

רבי יודין והכי קאמר הקב"ה לרשעים אני בראתי את העולם בכן שנאמר ויהי כן ואתם אומרים לא כן וכו' רצו לומר אחרי שבריאת עולמי הי' באמירות ובכל אמירה ואמירה שאמרתי כתיב ויהי כן אלא שאצל אמירת יהי אור לא כתיב ויהי כן אלא יהי אור וכל זה בשבילכם רשעים שאתם הם הגורמים לא כן שלא יהא כתוב בתורה אותו כי כן אחר שהסתכלתי בכם ובמעשיכם הרעים הוכרחתי לגנוז אותו האור למנוע מכם ובשביל זה לא הי' אפשר לכתוב באמירה זו ויהי כן אחר שלא נעשה כמו שאמרתי על כן לא יקומו רשעים במשפט רצו לומר והוא שגורם לכם שלא יהי' לכם תקומה במשפט כאשר אוציא לעתיד במשפט חמה מנרתיקה שהוא אותו האור הגנוז דבשלמא אם לא הי' אותו האור גנוז מכם ודאי היתה רגילים בו והיו מתעדנים בו כמו הצדיקים אבל אחר שנגנז על ידכם ולא זכיתם להשתמש בו בעה"ז ודאי כאשר אוציא אותו האור ביום הדין יהי' בוער כתנור בקרבכם ולא יהי' לכם תקומה במשפט. והנה חפשנו בנרות לידע איה מקום שהקב"ה אמר לא כן והרשעים אמרו כן לדעת רבי פנחס ומצאנו דבר הלמד מעניינו בענין הבריאה בפרשת בראשית במעשה יום חמישי בבריאת התנינים הגדולים. שלא כתיב באמירה הזו ויהי כן וקודם שנבא אל טעם הדבר נאמר שזהו שפליג רבי עקיבא על רבי יודין בשינוי הלשון ואומר שכך אמר הקב"ה אני אמרתי ויהי כן ואינו אומר אני בראתי עולמי בויהי כן כמו שאמר רבי יודין כי קשה לו קושיא זו איך יוצדק לומר שהבריאה הי' בויהי כן שהרי גם התנינים הם מכלל הבריאה ולא כתיב בהם ויהי כן ולכך משנה בלשונו ואמר שכך אמר הקב"ה אני אמרתי וכו' ומה שלא נאמר בתנינים הגדולים ויהי כן חפשנו במטמונים בכל המפרשים עד שידינו מגעת ולא מצאנו קושיא זו וכל שכן תשובתה ונ"ל ליישב הענין על דרך מ"ש לעיל בשם הזהר שלא כתיב יהי אור ויהי כן וזיל בתר טעמ' לפי שלא הי' בסוף כאשר אמר תחילה באמירה ולפיכך נראה לפרש שגם בנדון דידן במעשה יום חמישי בבריאת התנינים הגדולים ראוי גם כן שלא יהא כתיב ויהי כן מטעם זה משום שלא הי' סוף המעשה דתנינים כתחילת האמירה כי באמירת אמר הקב"ה יפרו וירבו וימלאו המים כמו שאמר הכתוב ויברא אלקים התנינים הגדולים וגומר ויברך אותם אלקים לומר פרו ורבו ומלאו את המים וברכה זו אפי' שנתקיימה בשאר דגים מכל מקום בתנינים הגדולים שהם לויתן ובת זוגו שהם העיקרים בדגי הים לא נתקיימא כי אמרו רבינו ז"ל שהקב"ה סירס את לויתן שלא יזדווג עם בת זוגו כי אם יזדוגו יחרבו העולם ולפיכך נראה לפרש שלא כתיב שם ויהי כן כי לפי האמת לא הי' כן כמו שהי' תחילה שפרו כולם ורבו והוא ממש כמו מעשה דאור שגם שם נתקיים קצת אור כמו שאמר הכתוב ויהי אור אלא לפי שעיקר האור נגנז לא כתיב ויהי כן גם הכי נמי אף על פי שהברכה נתקיימת בשאר דגי הים מכל מקום לא נתקיימה בלויתן ובת זוגו שהם העיקר שבדגים ולכך לא אי' ראוי לכתוב במעשה זו ויהי כן ובזה נבא אל כוונת רבי פנחס רק אודיעך תחילה ביאור הדבר שאמרו רבינו ז"ל בסירוס לויתן שלא יזדווג עם בת זוגו ויחרב העולם איך יעלה זאת על דעת כי ודאי בריות שבמים לא עלו ליבשה להחריבו כי דגים שבים מיד כשעולים ליבשה מתים כמו שאמרו רז"ל על פסוק ותעשה אדם כדגי הים בגמ' דע"ז אבל הענין הוא כמ"ש חכמי הקבלה ובראשם האר"י ז"ל שענין לויתן ובת זוגו אינו הדבר כפשוטו כי אמרו רז"ל שעתיד גבריאל לעשות קניגי עם לויתן ומה לו לעורר עמו מלחמה אבל הענין הוא שלויתן ובת זוגו הם רמוזים על המלאך השטן אל אחר ולילית בת זוגו והם לויתן נחש בריח ונחש עקלתון הנזכרים בישעיה שהקב"ה עתיד לפקוד עליהם בחרבו הקשה להאבידם מן העולם וגבריאל יעשה קניגי עמו להעביר רוח הטומאה מן הארץ ובתחילת הבריאה כאשר ברא הקב"ה לכוונה ידועה אצלו יתברך חשב מחשבות שאם יזדווג לויתן הזה עם בת זוגו לילית המרשעת ויולידו נשמות מזיקים הרבה עכו"ם כי כשם שנשמות הצדיקים באים מהקב"ה כן כשמות טמאות