עמודיה שבעה קא

על טוב יורה שיש בו איזה ניצוץ טוב ולפיכך ראשונים שהיו יודעין סוד זה היו בודקין בשמות כמו האוש ההוא הנזכר בדרז"ל כידור והבין ר"מ שהוא רשע על שם כי דו"ר תהפוכות המה. וכן הענין בשמות כל בעלי חיים שבעולם כמ"ש בעל לקח טוב שזהו היה החכמה של אדה"ר שהתפאר בו הקב"ה שהוא חכם יותר ממלאכי השרת לפי שקרא שמות לבהמות לחיות ולעופות ולכל הנבראים ואם היה קריאת השם במקרה מה חכמה היה ליקרא בשם אלא שהשם הוא אינו אלא הוראות דברים מה שיש באותו דבר שקראו בשמו ואדה"ר שהיה חכם גדול בחכמתו השיג וידע בחכמתו לכל מין ומין מה עניינו ועל שם אותו הענין אשר בו קרא לו שם באופן שכל שם ושם היה ממש מורה על כל ענין אותו דבר שנקרא בשם וזה היה ודאי חכמה גדולה ונפלאה שאפי' מלאכי שרת לא היו משיגים בחכמתם עד פאן. ולכך נ"ל שאמר קהלת מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ר"ל מה שהיה בעולם באיזה אדם הכל גלוי לפניו יתברך והראיה כי כבר נקרא כן שמו ושמו יורה על כל עניניו ואם תאמר מאן יימר לכך אמר ונודע אשר הוא אדם ר"ל דבר זה נודע לנו ע"י אד"ם דייקא שהוא אדה"ר שקרא שמות ואם היה קריאת השם במקר' למה לחכמה יחשב לאדה"ר אלא ודאי שהשם מורה על כל הענין ואל תשיבני דאם כן בהכרת הוא שיהיה אדם צדיק או רשע אחר שכבר נקרא בשם ושמו יורה עליו מה יהיה. דע שהדברים האלה הם בעומקי ימים והוא תלוי בידיעה ובחירה ואין כאן מקום להאריך בם רק באנו בקיצור לבאר דברים אלה ודברים אלה הם בכלל מה שאמרו רז"ל הצדיקים מהפכין מדת הדין למדת הרחמים כי במעשי הטוב של איש יגרום ששמו המורה על הדין שיתהפך לרחמים וכן להיפוך והבחירה היא ביד אדם. ובזה יובן מ"ש רז"ל שינוי מקום ושינוי מעשה ושינוי השם מכפרים עוונותיו של אדם וקשה דבשלמא שינוי מקום הוא טרדת גלות ושינוי מעשה שהיה תחילה רשע ועכשיו צדיק ודאי הדין נותן לכפר עוונותיו אבל מה איכפת בשינוי השם אבל עם הנזכר יובן כי בהשתנה שמו ודאי יורה שנשתנו גם מעשיו ושמו שהיה בו תחילה והיה מורה על מעשיו רעים ודאי צריך להשתנות כפי אותן הפעולות ומעשים של עכשיו ודין הוא שיכופר עוונו ודי בזה למבין. ובזה יש להבין משרז"ל בהרב' מקומות למה נקרא שמו כן וכן כמו למה נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם כולו וקשה מאי מקשה שהרי אביו קראו כך ובודאי לא נביא היה ליקרא ע"ש שהמריד כל העולם אלא הוא הדבר שדברנו שהקב"ה מזמן שם בפה אב הילד הנולד על שם ענייניו ופעולתו ולכך מקשה ולמה נקרא נמרוד ולמה הזדמן הקב"ה בפי אביו שיקרא כן ותירץ מפני שגלוי הי' לפניו יתברך שימריד כל העולם כולו. ובזה תבין בכל מקום דברי חכמים וחידותם והוא בנין אב לכל המקומות שדברו חכמים בלשון זה למה נקרא שמו כן ולא זכרנו כאן אלא נמרוד מפני שהוא הראשון שדברו בו חכמים בלשון הזה. ובזה נבא אל מה שזכרנו לעיל שאמרו ג"כ רז"ל בלשון הזה ג"כ פישון הנ"ל והביאו גם רש"י בחומש בפרשת בראשית וזיל פישון הוא נילוס נהר מצרים ולמה נקרא שמו פישון על שם שמימיו מתרבין ועולין ומשקים את הארץ נקרא פישון כמו ופשו פרשיו ע"כ והוא מה שדברנו שקריאת שמו הי' מורה על שם עניינו שהיה טיפה אחת יורדת בכל שנה ונתרבה הנהר ועי"ז היה עולה ובשביל כך היה נקרא בשם זה להורות על הטיפה שבו שעל ידו נתרבה הנהר וכבר זכרנו בסימן הזה שכשם שהשם יורה על איזה ענין שבו כן מספר אותו השם מורה ג"כ על איזה ענין אשר בו וא"כ יש לידע פישון העולה כמנין מת"ו כנזכר מה הי' מורה שם זה אבל אם נעמוד על ענין שם פישון שנקרא על שם הטיפה ומה ענין הטיפה ההיא בזאת נדע למה נקרא ג"כ בשם מתו ודע ענין פלאי מ"ש בעל טוב הארץ מדף (כ"ב) עד דכ"ה והעתיקם מספר איש קדוש שלקט באמרים הוא בעל חסד לאברהם וזכרו ג"כ קצת הילקוט ראובני בערך מצרים (סי"י) ובערך תפילה (סי"ט) אלא שקיצר בלשונו כדרכו תמיד. והנה נעתיק הענין כמו שהוא אע"פ שאינו מצטרך הכל לענינינו רק שיובנו