עמוד העבודה צט

המלאכותיים ההם מתחלקים הכחות והפעולות בתכלית החילוק והפירוד שאפשר להתחלק ועפ"ז תבין ממ"ש המקובלים כי כל ההשתלשלות הזה נשתלשל עד שהגיע הדבר אל הגבול והגשמות שרבים וכן שלמים מתמיה' על המאמר הזה איך מהרוחני ותהיה גשמי והיכן הוא המדריגה התחתונה שברוחניית שממנה נתהוה הגשם ובעל שפע טל דחק עצמו ליישב זה היאך יתהוה גשמי מרוחני בשער ששי מספרו שפע טל המכונה בשם שער סיד אצילות שקצות בסוד הצמצום ובסוד המיתות בפרק ט"ז שהוא פרק אחרון משער הנ"ל בדף ס"ו ע"ד בשורה ל"ו וז"ל שם נתעבו אורן בסוד ההשתלשלות עד של סוף ממדרגות ורבוי השגות נתעבו ההשגות להתהוות מהם גשם עב ועכור שהוא הרכבות ד' יסודות כמו שהוא לפנינו ואיני דבר תמוה איך יתהוה ע"י הרכבת השכליים חומר שהרי השכל היא דק שאיני נרגש ואיך יתהוה ממנו חומר נרגש כי דוגמתו תמצא במלאכ' גשמיית שהרי אם תקח עפצים ותקח וויטרייל המכונה בל"א קיפר וואסר ותכתתם אחד אחד בפני עצמו יהיה מכל אחד מהם אבק לבן ואח"כ כשתערבם יחד ותתן בהם מים שהם גם כן לבנים ותהיה מהם דבר חדש מה שלא היה כן בראשונה כי קודם התערבותן והתרכבותן היו כולם לבני' ועכשיו נעשו כולה שחורים ודבר זה נראה לעין כי מצד התרכבותן יצא דבר חדש מה שלא היה קידם לכן כ"ש שאין תמיה בנדון דידן במלאכת אלהיית שיתהוה מהתרכבות השכליי' על ידי השתלשלות השפעתם חומר מורכב מן ד' יסודות עכ"ל בעל שפע טל והנה לפי דעתו מפרש המאמר שאמרו המקובלים כי השתלשלות הרוחניים היה ממדרגה למדרגה עד שהגיע הדבר אל הגבול והגשמות סובר בעל שפע טל כי הגשמות נתהוה ונילוש ממדרגה התחתונה שברוחניית כמו שנילשת עיסה מתערובות קמח ומים והקמח והמים עצמן מתהפכין לעצם אחר חדש שהיא העיסה או שיסבור שהמדרגה התחתונה שברוחניות הוציאה מעצמותה הגשמיי' בדרך סחיטה והנה דברים אלו בדויים הם מן הלב בדרך השערה ודוגמא בעלמא ולדעתי אין ממש בדברים אלו אבל הענין היא שכל הגשמיי' והד' יסודות נתהוו בחפץ רצון אלוה מאין המוחלט שכאשר עלה במחשבת הבורא ית' שיהיו ד' יסודות בעולם תיכף היו כמ"ש כי הוא אמר ויהי ואמר פירושו מחשבה ר"ל תיכף שחשב הבורא על איזה דבר שיהיה תיכף נתהוה בדבר ההיא ולא הוצרך הבורא להוציא הד' יסודת מעצם אחר כ"א מאין המוחלט או שנאמר כי הבורא השפיע כח. במדרגה התחתונה שברוחניית שיוכל לברוא הד' יסודות ע"י דיבור שיגזור במאמרו שיתהוו ד' יסודות ונתהוו. ומ"ש המקובלים שנשתלשלו המדרגות עד הגיע הדבר אל הגבול והגשמות אפרש לך בעזה"י באר היטיב כי הנה כתבתי לעיל בקונטרוס הלזה שכל מה שיתעלו המדרגות ממטה למעלה יתאחדו הכחות והפעולות עד שלא נוכל להשיג מהם פעולה פרטיית ומסויימת כי כל ספירה וספירה היא אחדות פשוט וכחה היא כח פרטי ופעולתה היא פעולה אחת פשיטה הכוללת בעצמה כל הפעולות וכל ספירה היותר עליונה האחדות שלה היא יותר פשוט ויותר נעלם עד כי כתר היא באחדות יותר פשוט מכל הספירות רק לפי שע"י הכתר לבד א"א לקבל כח פרטי לכן הוצרך עוד להשתלשל עוד עוד מדרגה אחת שהיא חכמה ועדיין אף בחכמה היו הכחות נעלמים עד שהוצרך להשתלשל עוד כמה מיני השתלשלות עד המלכות ואם תאמר ותשאל א"כ למה האציל המאציל התשעה ספירות עליונות ללא צורך לא היה לו להאציל כ"א ספירה העשיריית לבד שהיא מלכות התשובה בזה היא לשתי סיבת אחד שדבר נמנע היא שמדרג' הראשונ' הנאצלת מן הא"ס שתקבל שפע חסירה ועבה כ"כ עד שתהיה כמו שעתה היא מדרגת ספירה העשירית שהיא מלכות כי מה שמלכות היא עתה במדרגה שפלה הוא לסיבת השתלשלות האור עשרה מדרגות לכן אור המלכות אינו אחדות פשוט כ"כ ואם היה המלכות נאצל ע"י א"ס לבדו בלי שום אמצעי היה המלכות במדרגת הכתר כי כלל ידוע וברור כי כמו שא"ס היא אחד פשוט כך פעולתו היא אחת פשוטה כי מפשוט לא יצא כ"א פשוט אע"פ שיש הבדל בב"ת בין אחדות פשוט של הא"ס ובין אחדות הפשוט של כתר כי כמו שאנו מורכבים גמורים לגבי אחדות הנשמה ומכ"ש לגבי אחדות הספירה היותר תחתונה וקל וחומר בן בנו של ק"ו לגבי הכתר הרי שהבדל עצום בין בני אדם השפלים ובין אחדות הכתר עליון מ"מ ההבדל היא יותר בין הכתר לא"ס עד שכתר לגבי הא"ס נקרא מורכב כי אחדות הא"ס הוא נעלם מאוד ונמנע הוא שיבא לידי גילוי וכ"כ הרמ"ע בס' פלח הרמון בשער שלישי המכונה בשם שער אם הא"ס הוא הכתר בפרק א' וז"ל שם בדף ט' ע"א בם ף העמוד (ולנו) [ולפי] שהצאצלים מחודשים יתעלה המאציל מגדול שבנאצלים עלוי רב והחכם ע"ה האריך בדרוש הזה בס' אלימה עד שפירש ואמר כי אע"פ שאנו נניח שנתקרב הכתר לא"ס כל האפשר בחק העלול להתקרב אל עילתו מ"מ יחייב הבדל עצים ורב במרחק שיש בין העלול הראשון לעילה הקדומ בהחלט כי היא לאין שיעור הגבה למעלה יותר מאשר גבהו העלות מעלוליהן עד שיצדק לומר שרחוק מה שהיא בין הכתר לא"ס הרבה יותר ממה שהיא בינינו הנמצאים השפלים ובין הכ"ע דאף על גב דאיהו אור קדמון אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העלות עכ"ל הרמ"ע בם פלח הרמון וראיתי ג"כ כדברים האלו ממש בפירושו של הראב"ד לס' יצירה ואיני זוכר עתה באיזה מקום והדברים האלו מושכלים הם על פי שכל ולא זו בלבד אלא אף גם זאת שההבדל שבין