עמוד העבודה צו

מלת גבורה ר"ל מה שנקרא בשם גבורה וכיון שכל פירוש של כל בקשה היא עיקר המבוקש ולא הברת האותיות ולא בחי' קיל ודיבור של הבקשה ההיא הם עיקר המבוקש רק הפירוש של הבקשה ההיא הוא עיקר המבוקש לכן ראוי שעיקר כוונת המבוקש יבקש מבעל היכולת האמיתי שהוא הא"ס והנה כשאדם מבקש שיושפע לו כח גבורה שהוא כח רוחני בהכרח צריך שילביש כוונת בקשתו באיזו מלה שאם לא ילביש באיזה מלה וישב בדד וידום ולא יבקש בפיו ובשפתיו רק במחשבתו יבקש בהכנעה וישים עינו ולבו למעלה לבקש במחשבתו לבד שיושפע לו גבורה לא יועיל מאחר שהכוונה אינה רומזת להכלים שהם הספירות רק לא"ס ובא"ס ענין הגבורה אינו ענין פרטי ומסויים כי בא"ס החכמה והגבורה והיכולת והרצון והחן והחמלה כולם בו ענין אחד ושם אינם עולין בשמות וכינויים אלו כשיתלבש א"ס באלו הכלים יתגלו פרטי הפעולות ע"י הכלים שהם משונים זה מזה כי הכלי שיתגלה על ידה החכמה לא תתגלה על ידה הגבורה ולכן כמו שהא"ס מתלבש בכלים צריך גם הוא שילביש כוונת בקשתו באיזה מלה עד"מ אם כוונת בקשתו הוא חכמה צריך שיאמר בשפתו יהי רצון מלפניך שתשפיע עלי שפע חכמה והנה המלה עצמה שהיא חכמה דהיינו אלו האותיות חי"ת כ"ף מ"ם ה"א רומזים בספירת חכמה שהיא הכלי שע"י שפע הא"ס המתלבש בה תתגלה ותתראה ענין החכמה ועיקר כוונת בקשתו שהיא הדבר שמלת חכמה רומזת אליו שהוא השגה שכליית והתבוננת הדברים על אמיתותן שהוא הפי' של מלת חכמה תהיה עיקר כוונתו אל הא"ס שהוא בעל היכולת האמיתי של פעולת החכמה ולכן מלת חכמה רומזת על השגת השכל לפי שהספירה שמתגלה ע"י ענין החכמה שם אותה הספירה ר"ל שם הכלי הוא חכמה לכן גם הכלי של ענין השגת השכל הוא חכמה הנה התבאר שאין להתפלל כ"א לספירות בצירוף כח הא"ס המתפשט בהם אבל לא לספירות לבדם כדאיתא בספרי בכל קראנו אליו אליו ולא למדותיו ולא יצדק ג"כ להתפלל אל הא"ס בפשיטותו כי אם היה נכון הדבר להתפלל לא"ס בלתי התלבשו בספירו' אזי לא היינו צריכין להתפלל אליו בדבור רק במחשבה לבד כי המחשבה רומזת לא"ס אבל מפני שאין אנו יכולים לקבל ממנו פעולה פרטיי' ומסויימת אם לא ע"י התלבשו בכלים לכן אנו מוכרחים להתפלל בדבור ולהזכיר שמות וכינויים שרומזים לספירות שהם הכלים שעל ידם נגבלים הכחות ומתחלקים הפעולו' והמלות עצמם ירמזו לספירות והמחשבה לא"ס וכן כוונת השירות והתשבחות שאנו מזמרים ג"כ הכוונה הוא לא"ס והמלות עצמן בספירות כי אין לנו מלה שתכליל כל שלמיותיי כמו שהם באמת מיוחדים באחדותו הפשוט אבל במחשבה באמת חותר לשבתו כי בשלמא בבקשתנו על עצמנו לא נועיל במחשבתנו לבד כי אין אנו יכולין לקבל מא"ס שפע הפשוטה אבל בשבחות ובזמירות אין זה מזיק אם נחשוב באחדותו הפשוט ונרוממהו במחשבתו שהוא הויה אחת פשוטה כוללת כל השלמות והכחות באחדותו הפשוט ואין השנויים רק ע"י הכלים ועליו אמר הכתוב לך דומיה תהלה כלומר בחי' הדומים שהוא המחשבה לך תהלה אבל לא בדבור כי מי הוא שיכלכל דבריו במשפט ולשבחו במלה אחת שתכלול כל שלמיותיו

ועתה צריך אתה לשמוע ממני כלל גדול ונפלא ועפי"ז תבין כמה וכמה הקדמות של המקובלים ותבין ג"כ מ"ש בשיר יגדל נעלם וגם אין סוף לאחדותו כי לכאורה קשה איך יצדק גבי ענין אחדות התחלה או סוף דמי שהוא אחד יצדק בו ענין האחדות ומי שאינו אחד לא יצדק בו ענין האחדות וכי מי יכול לצייר ענין ממוצע בין אחדות ובלתי אחדות ובין אחד ובלתי א' מלשון בעל השיר משמע שיש מדרגות רבות בענין האחדות ואנו אינם יכולים נמצא רק שני ענינים בלבד שהם דבר והפכו דהיינו אחד ובלתי אחד ולא יותר דממ"נ מי שהוא אחד אינו בלתי אחד ומי שהוא בלתי אחד אינו אחד אבל דע כי הנה לעיל הזכרנו להבין מהות אחדותו הפשוט ואיך כל השלמיות מתייחדים בו דהיינו ענין החכמה והגבורה והיכולת והרצון המשלנו משל מן הנשמה שהוא כח אחד פשוט שמשפיע בכל איברי הגוף שפע אחת פשוטה ושוה ושנויי הפעולות הם מצד שנויי הכלים שהם איברי הגוף כי עין רואה ואוזן שומעת ובלתם לא היינו יכולים להשיג כח הנשמה ומהותה ולא היינו יכולם להשיג ממנה שום דבר כלל ועיקר כי א"א לנו להשיג כח פשוט כלל בלתי מוגבל רק כחות פרטים ומובדלים ומי הוא המבדיל ומגביל הכחות הרבות שבנשמה הוי אומר איברי הגוף המשונים זה מזה נמצא ע"י איברי הגוף אנו משיגים כחות הרבות שבנשמה כי נשיג כי הראי' והשמיעה ושאר פעולות כולה הם מכח הנשמה ונשיג ג"כ כי לא כמו שאנו משיגים הפעולות של הנשמה שהיו ג"כ בנשמה באמת על הדרך הזה כי אנו משיגים הכחות מובדלים זה מזה שענין הראיה אינו ענין השמיעה והשמיעה אינה ענין הראיה אבל בנשמה כל אלו הכחות אינם אלא כח אחד פשוט והכלי' הם הגורמי' השינוי והנה בערך פעולות החלוקות המתגלים ע"י איברי הגוף נקראת הנשמה כח אחד פשוט כללית והכח המתפשט ביד נק' בערך כללות הנשמה כח פרטי להיות שאין בה ראי' ושמיעה וריח וטעם ודבור רק מה שנוגע לפעולות היד והנה אנו רואי' שהיד תוכל לפעול פעולת ומלאכות רבות חלוקות זה מזה כמו מלאכת הכתיבה ומלאכת צורפי זהב ומלאכת הדודי' והיירת ומלאכת הטוי' והאריגה והתפירה ומלאכת חומות אבנים ובניני עץ והנה לכל מלאכה ומלאכה צריך כלים מיוחדים מה שלא תגמר מלאכה זולתה