עמוד העבודה צה
Amud haAvodah 95 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם ומלה ואות ונקודה שנגבילהו ואין תואר ומלה ופעולה צודקת ומתייחסת בו בעצמו מפני שאינו בעל תוארים ושניים ואינו משתנה מרצון אל רצון ולא מפעולה לפעולה ולכן אין ראוי לאדם לכוון בו לו' שהוא נק' אל אלהים ושאר השמו' והכינויים אלא כל השמות והכינויים יהיו נאמרים דוקא בספירות וכוונתינו באמרנו בספירות אין הכוונה שתהיינה בספירו' עצמן בלבד ח"ו שהאומר כן יהי' מקצץ ועז"א בספרי בכל קראנו אליו ולא למדותיו אבל הכוונה לומר שא"ס ב"ה נקרא גבור במדת הגבורה וחסיד במדה החסד כי הוא נותן כח בגבורה לפעול גבורות ובחסד לפעול חסדים ולכן כשאנו אומרים האל הגדול שהוא רומז בגדולה הנה התיבה עצמה היא הגדולה והכוונה רומזות על העצמות המתפשט בגדולה וכן הכוונה בכל השמות והכינויים שיאמר בכל הספירות ואין דבר בכל הדברים שיהיה רומז אל העצמות אלא הכוונה בלבד לומר שיכוין האדם לו בלבד שמן הא"ס ב"ה יהיה הכל כו' עכ"ל בעל עסיס רמונים ועפ"י מה שכתבתי יהיה טעם נכון לדברי בעל עסיס רמונים כי הלא כללות כל תפלתינו הוא או בקשות או תפלות ושבחים וכל שבח ותהלה וכל שם ותואר וכינוי רומז לענין פרטי מוגבל ומובדל משאר הענינים ע"ד משל כשנשבחהו בתואר גבור הנה אין התואר ההוא מורה כי אם על גבורה ולא על דבר אחר לא על חכמה ולא על מדת רחמנות או כשנשבחהו בתואר חכם אין התואר ההוא מורה רק על חכמה שהוא מין שלימות אחד פרטי מוגבל ומובדל משאר השלימיות ע"ד משל שחכמה מובדל מענין הגבורה בערכנו כידוע שענין החכמה אינו ענין הגבורה ולפי זה לא יוצדק דבר שפתינו לדבר ולספר התוארים הללו אל הא"ס מאחר שאין בו ענין פרטי ומסויים אלא כל השלימות מתאחדים ומתייחדים באחדות הפשוט כנזכר לעיל וגם החלק השני של נוסח תפלתינו שהוא הבקשות ג"כ א"א לדבר מול הא"ס לפי שכל בקשה ובקשה שאנו מבקשים הוא על ענין פרטי ומיוחד ומובדל משאר הענינים ע"ד משל כשאנו מבקשים מהבורא ית' שישפיע עלינו שפע גבורה הרי הבקש' ההיא אינה אלא על ענין הגבורה ולא החכמה ולא החן ולא הכבוד וכן כשאנו מבקשים מאתו יתברך שפע החן אינה רומזת רק ענין החן בלבד ולא שאר הענינים וכיון שכל השלימיות שבעולם הנס מיוחדים בא"ס באחדות פשוט וא"א לנו לקבל מא"ס פעולה פרטי' בלתי ששפעתו בכליו ששם הספירות אם כן אין נכון שנבקש מא"ס עצמו כפשיטותו הקדוש והנורא ענין פרטי ומיוחד ואם נבקש מהספירות לבדם בלתי הא"ס הרי כעובד עבודה זרה לפי שבלתי השפעת הא"ס בהם אין בהם יכולת כלל לשום דבר כמו שאין שום יכולת לאיברי הגוף בלתי כח הנשמה המתפשטת בהם וכן איתא בתקונים במאמר אליהו וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא וראיתי בסידור של בעל של"ה המכונה בשם שער השמים כי מה שאמרו ז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה הכוונה היא עפ"י מה שהזכרנו לעיל בשם עסיס רמונים כי המלות והתיבות רומזים במדות וכוונת המלות והתיבות רומזים אל כח הא"ס השופע בהם ואין שום דבר רומז אל הא"ס כ"א הכוונה בלבד ולכן תפלה בלא כוונה הרי הוא כמי שמתפלל בגוף בלא נשמה כמאמר אליהו וכד אנח תסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא דקול ודבור של התפלה עצמה רומזים בת"ת (ה') ומלכות שע"י אנו מתנהגים והם הם כלי ההנהגה והכוונה היא רומזות אל הא"ס כללא דמלתא מ"ש הרמ"ק בספר עסיס רמונים שאין נכון להתפלל רק אל המדות בצירוף כח הא"ס השופע בהם הדברים מיוסדים בטעמם ע"פ שכל כמו שהסברנו וזהו שאנו אומרים לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה ע"י ההוא טמיר ונעלם ר"ל לשם היחוד הנעשה ע"י ההוא טמיר ונעלם שהוא הא"ס לפי שבא"ס כל השלימיות הם נעלמים מאתנו לפי שאין אנו יכולים לקבל שפע פשוטה הכלולה בתוכה כל השלימות כי על ידי הכלים ואז ניכרים ומתגלים ומושגים לנו לפיכך נקרא הכלים שהם הספירות מתחלקים הפעלות זה מזה לפי שינוי הא"ס טמיר ונעלם והוא הוא המייחדם. והנה מ"ש לעיל בשם עסיס רמונים כי אין שום דבר שירמוז על הא"ס רק הכוונה נראה לכאורה טעם פשוט לפי שהא"ס הוא טמיר ונעלם ודק מכל דק ואין אצלנו דבר יותר דק מן המחשבה והכוונה ולכן הדבר היותר דק אצלנו ירמוז על היותר דק ונעלם שבמציאות שהוא הא"ס ית"ש אבל מלבד הטעם הזה נלע"ד בעזה"י טעם פשוט ונכון כי הנה באמת בכל מקום הכוונה שהיא פירוש המלות הוא עיקר המבוקש והמכוון מאתנו ונמשיל משל הנה דינר זהוב אלו השני מלות רומזים על המטבע הנעשית מזהב הידוע לכל והנה כשראובן יבקש משמעון שיתן לו דינר זהוב במתנה בודאי אין כוונתו שיתן לו אלו האותיות שמתחבר מהם אלו השני מלות דהיינו אות הדל"ת והיו"ד והנו"ן והרי"ש והזי"ן והה"א והוא"ו והבי"ת כי אין ממשות בבקשה זו אלא כוונת ראובן שיתן לו אותו דבר הנקרא בשם דינר זהוב שהוא מטבע הנעשים מזהב הידועה וכן שמעון מבין שכוונת ראובן בבקשתו מאתו דינר זהוב הוא על מה שהשני מלות הללו שהם דינר זהוב רומזים אליו שהוא מטבע הנעשית מזהב וממלא שמעון רצונו של ראובן ונותן לו במתנה דינר זהוב ולכן כל הבקשות שבעולם שכל בקשה ובקשה תורה וחרמוז על איזה דב' הנקרא בשם כך וכך המשל בזה הנה מלת גבורה רומזת על כח עצום ורב הגורם לישא משא כבד מאוד על כתיפו ולשבור עמוד ברזל והנה מי שמבקש מאתו יתברך שישפיע לו שפע גבורה הנה כוונתו שישפיע לו אותו דבר שהוא הפירוש של