עמוד העבודה ח
Amud haAvodah 8 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →באמיתיות אלא ע"י משל ודמיון בדרך גשמי וממני נשכיל הרוכניים בהפשטת קליפת הגשמיות מהמשל אבל על הרוב איני מובן הנמשל רצוני לומר הכוונה האמיתית הנרצ' בנמשל כמו שתראה בשומר אמונים ויכוח ב' סי' מ"ב וכן כל דברי כתבי האריז"ל מדברים בדרך משל לשבר את האוזן ואמיתית ההבנה נעלם מאוד בעבור זה נסוגו אחור כמה אנשים למאות ולאלפים באמרו שא"א לשום אדם אפילו לגדול שבגדולים להבין אמיתית חכמת הקבלה על מתכונתה ומה כחי כי אייגע את עצמי חנם אפילו אם יזכך אדם את שכלו במאוד מאוד להיות דעתו נשגבה כבן עזאי בשוקי טבריא אעפי"כ לא יוכל להבין כתבי האריז"ל עצם הכוונה הנרצה בדבריו כי מי עלה שמים וידע לגלות לנו מהות הרוחניים לשנוכל להשכיל כתבי האריז"ל על דרך אמיתית המהות ההוא ותהלה ושבח לאל חסד הטוב והמטיב לרעים ולטובים כי גמל עלי חסד נפלא ואמיץ במאוד מאוד אשר השפיע עלי השגת מהות הרוחניים בתכלית מה שאפשר להיות מושג בשכל אנושי המתלבש בחומר עכור וגס ובמה אקדם אכף לאלהי חסדי אם הייתי עובד לו עבודה מופלגה אלף אלפי אלפים ורבי רבבות שנים לא הייתי משלם לו חלק א' מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מטובו הגדול שגמל עלי ומעתה תהלה לאל לדעתי אין שום חשש כלל בעולם להיות צומח ח"ו תקלה ע"י לימוד החכמה הזאת וגם אין שום טענה להיות נסוג אחור בעבור שכל החכמה ההיא תובן ע"ד גשמי והכל הוא ע"ד משל לשבר את האוזן מה שיכול לשמוע ואינם יודעים עצם הכוונה במשל כי בעזה"י ע"י ההקדמה הגדולה שחברתי פה הויכוח השואל והמשיב אשר בם הסברתי מהות הרוחניים יובנו כמה מאמרים עמוקים מאוד עצם הכוונה הנרצה בהמשל ובעזה"י אסביר מאוד מאוד שיובן אף לחכמים פשוטים כי בדעתי להרחיב הלשון והמליצה כי עומק הבנת הענינים הללו יצטרכו להרחבת הלשון ומבקש אני בקידה ובכריעה ובהשתחו' בפישוט ידים ורגלים מחכמים גדולים שיוכלו להבין בסקירה חדא שאל יקוצו באריכות לשוני כי גלוי וידוע ליוצר בראשית שעצם כוונתי לא להתייהר ח"ו אלא לשם שמים לזכות את הרבים ה"ה חכמים פשוטים כמוני אשר הם יותר רבים מן החכמים הגדולים שאינם צריכין לתועלתי בענין הזה. ומחמת שיראתי אולי מקוצר לשוני לא יובן הענין רק למביני מדע לכן אני מרחיב הדיבור. ואם יאמר האומר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לכתוב ענינים חדשים בדברי החכמה הזאת שאין שום אדם רשאי לחדש בה דבר מסברתו בשיקול דעתו ואין להאמין רק במה שמקובל ממקובלים נאמנים וחסידים אנשי מעשה המפורסמים בחסידות ופרישות אשיב אני אמת כי הדברים שאכתוב בחיבור שלי על החכמה הזאת הם חדשים וגם ישנים כי כל הספרים הקדמונים יעידון ויגידון שכן הוא האמת כמו שאכתוב בפנים אי"ה ונכרים דברי אמת לבעלי שכל ישר ולא לעקשים ומעקשים כי איני חושש אם המצא ימצא שום עקש אשר לא יכול להכיל דברי אמת בשכלו כי קצר מצע שכלו אבל לפני חכמים גדולים, אתנפל ואתנצל בהתנצלות גדול לא בשביל שעד עתה נעלם מעיניהם הענין הזה יאמר האומר שלא כוונתי האמת כי זמנין דמשתכחא מרגניתא באפרקסי' דעניא כי אפשר שענין הזה נוגע לאיזה ניצוץ משורש נשמתי כמ"ש האלשיך בכמה מקומות בענין מה שארז"ל בבבא מציעא מאן מוכח רבה בר נחמני שזה הדין היה נוגע לשורש נשמתו וכן ענין אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה פרה בת שתים ובעוונינו הרבים ימצא בדורינו כמה תלמידי חכמים אפי' אם:
ישמעו דברי אמיתי בתורה מאדם אחד פחות ונבזה לא ירצה להודות לו שכן הוא האמת מחמת שחרה אפם על שיצאו דבר זה מאיש פחות ונבזה אבל לא אריך למיעבד הכי ובקונטריס אחד כתבתי הנוגע לענין הזה במאמר בן זומא איזהו חכם הלומד מכל אדם ומצורף לזה ביאור המשנה כל המכבד את:
התורה גופו מכובד על הבריות וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות ושניהם יובנו עפ"י סגנון א' והוא תוכחת מגולה על אשר ימאן לשמוע דבר אמיתי בתורה משפל אנשים. כללא דמילתא בעזה"י יובנו כמה וכמה מאמרים רבים מאוד. בהבצה יקרה ונכבדת וכולם הם מיוסדים על יסודי הגדול אשר עליו בניתי כל דברי הקונטרי' והוא להבין מהות הרוחניים כפי האפשרי להיות מושג בשכל האנושי המלובש בחומר עכור ועל הרוב אסביר ע"י משל בעזה"י ואף שהמשל לא יהיה דומה, להנמשל בכל צד כי בדברים רוחניים א"א שיהיה המשל דומה לנמשל בכל צד כי המשל הוא גשמי והנמשל הוא רוחני. ובאמת בכל מקום שממשילין. משל לרוחניים העליונים מן הגשמים אין הכוונה להשוות ולדמות ממש הנמשל למשל אלא עיקר תועלת המשל הוא כעין שביל ומבוא אל השכל האנושי להבין בשכלו ענין הרוחני ההוא שמתחלה לא ידע לנטות בשכלו אנה ואנה ולא היה לשכלו שום תפיסה כלל בענין הרוחני ההוא והמשל מורה דרך לשכל האנושי באיזה דרך ובאיזה ענין ישכיל ענין הרוחני ההוא אף שאפילו בבחי' אחת לא ישתוו המשל והנמשל כלל ועיקר כעין מה שהסברתי להבין ענין אחרת עצום ונמרץ המשלתי הרכבה מזוית המוזכר בדברי הפילוסופי' אף שאין המשל דומה:
לנמשל כלל ועיקר אעפי"כ ענין הרכבה מזגית הוא מבוא לשכל האנושי להשכיל ענין אחדות עצום ונמרץ ואחר שנביא המשל השכל האנושי עושה את שלו ומשכיל בדקות השגתו ומפשיט קליפת הגשמות מהמשל ומשכיל ענין אחדות עצום ונמרץ ואחר שמשכיל הנמשל על בוריו משליך המשל מנגד כי אינו צריך לו עוד אחר שמבין ענין הרוחני על בוריו בהבנה זכה יותר מהבנת המשל הגשמי שהבנת המשל הגשמי הוא כפשוטו ומשמעו והבנת המשל