עמוד העבודה ז

הקדמת המחבר הכוללת שני החיבורים יסוד האמונה ועמוד העבודה ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה כמבואר בספרים קדמונים הלא המה הזוהר ותיקונים וזוהר חדש ומדרש הנעלם ושנוי ומשולש בדבריהם הענין הזה אין מספר כידוע ללומדים בהם אשר כל זה יורה גודל ההתאמצות והזריזות ללמוד חכמת הקבלה כמאמרם ז"ל שנה עליו הכתוב לעכב וכן היא דרך העולם ג"כ כשאדם רוצה לזרז איזה אדם אחר באיזה ענין כופל לו האזהרה כמה וכמה פעמים וגם בגמרא הזכירו הענין הזה באמרם שלאחר מיתה שואלין לאדם ציפית במרכבתי ובכבודי כסא הכבוד היכן הוא עומד רגלי החיות היכן עומדים והאחרונים הרבו לדבר מאוד מגודל החיוב הזה כמו בפסק הגאון מוה' יצחק דלטאש הנדפס אצל הזוהר ודומה לו ובקצת מקומות בספרים הקדמונים תלוי ענין ביאת המשיח בזה כדאיתא בתיקונים בסוף תיקון ו' וז"ל וכמא בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך כד יתגלי לתתא בדרי בתראי בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ עכ"ל ותמהתי על אנשי דורנו שהצנועים שבהם מושכין את ידיהם מללמוד חכמת האמת ויש מהם נותנים סיבה טעם לזה ע"י כי פשתה המספחת וצרעת ממארת אשר נתרבו הכופרים באלהי ישראל ובתורתו הנתונה לנו ע"י משה נביאו נאמן ביתו ומאמינים במומר המפורסם כלב סרוח שבתי צבי ימח שמו וזכרו שחטא והחטיא את הרבים והדיחם מאלהינו ומתורתו ויבחרו להם אלהים חדשים מקרוב באו ילבשו בושת וכלימה לאמר כדברים האלה לכפור בקדמונו של עולם הקדמון האמיתי ויבחרו להם להאמין במועצות רעות של שבתי צבי ימח שמו וזכרו שם רשעים ירקב והכופרים הללו יש להם כמה וכמה הקדמות שהם ספירות גדולות ועושין להם סמוכות בדברי הזוהר והתיקונים בדרכים עקשים ונלוזים אשר כל משכיל ישר הולך לא יוכל לסבול גודל העקשות והעקמומית והנלוז מפירושיהם במאמרי הזוהר והתיקונים עפ"י הקדמותיהם כי מלבד שההקדמות בעצמן הם כפירות גדולות ורשב"י ע"ה מפורסם בחסידות נמרץ מאוד מאוד עד כי הגיע קרוב למדרגת הנבואה גם פירושיהם לשון הזוהר אינו סובל אותם כלל ועיקר הן אמת כי מספר הזוהר ראוי להתרחק בתחלת לימודו עד כי יפליג לימודו בכתבי קדשו של האר"י זלה"ה כמו בספר עץ חיים ופרי עץ חיים ונוף עץ חיים ואוצרות חיים ודרך עץ חיים וס' אדם ישר וס' הדרושים ופירושי מאמרי הזוהר ופירושי האדרות וספרא דצניעותא וספר מבוא השערים וספר הגלגולים הנדפס וכתיבת יד ואח"כ ילמוד בס' הזוהר והתיקונים ובתחילת לימודו לא יפליג עיונו בס' הזוהר כי הלא הוא ס' סתום וחתום ועי"ז קרוב מאוד לטעות בדבריו שעל המעט מן המעט יש לו משמעות ידוע ומפורסם ומפני כך הכופרים יערב לבם לתקוע הקדמותיהם המחויפות והשקריות בסתימות לשון הזוהר והתיקונים ולכן ראוי למעט הלימוד בם הזוהר אבל בכתבי האריז"ל אין שום חשש כלל ועיקר לבא לידי תקלה ח"ו כי דברי האריז"ל מבוארים מאוד הם למשכילים ואינם סובלים כלל פירושים זרים ובאמת שמעתי מכמה מגידי אמת שהכופרים הנ"ל מעולם אינם לומדים בכתבי האריז"ל אף שורה אחת לפי שדברי האריז"ל מכחישים מאוד להקדמותיהם המזוייפות וכוזבות ואחרי רואי מצאתי טעם אחר על המנעם מללמוד כתבי האריז"ל והוא כי כל החכמה הזאת מדברת מרוחניים כמו הספירות שבעולם האצילות והמלאכים שבעולם היצירה וכדומה והנה דרך לימוד כתבי המקובלים בהכרח יובנו על דרך הגשמיים כמו שתמצא בתחילת דבריו כשרצה לגלות סדר אצילות הנאצלים מהמאציל א"ס ית"ש כתב וז"ל דע שקודם אצילות הנאצלים וכל העולמות שתחתיו היה כל המקום הזה שבו עומדים ד' עולמות אבי"ע היה הכל מלא וממולא מן אור א"ס ולא היה שום מקום פנוי כלל להיות עומדים בו העולמות כאשר עומדים עתה לכן מה עשה המאציל צמצם את עצמו באמצעותו ממש ונסתלק אל הצדדים בשוה עד שנשאר המקום פנוי כמו עגול ממש ואח"כ המשיך בתוך המקום פנוי קו אור דק והוא נקרא חוט הא"ס והנה לכאורה המאמר הזה מובן לנו בדרך גשמי כפשוטו וכמשמעו כאילו הא"ס תופס מקום כמשמעות מאמרו שכל המקום הלז היה מלא וממולא מן אור א"ס ושהצמצם ג"כ יובן כפשוטו כאילו ח"ו יש להתפשטות הא"ס גבו כפשוטת משמעות לשונו שצמצם עצמו באמצעותו ממש כי איך יצדק לשון אמצע בדבר שאין לו גבול ותכלית ואח"כ באמרו המשיך מעצמותו קו אור דק יובן ג"כ לכאורה הציור בכח המדמה שלנו שהקו ההוא הוא דמיון קו גשמי ובאמת כל הדברים הללו א"א לפרשם כפשוטן ח"ו כי ח"ו כופר בעיקרי האמונה כמבואר כ"ז באריכות בס' שומר אמונים בויכוח שני שחיבר הרב הגדול מוה' יוסף אירגאס זכר צדיק לברכה שהפליא עצה והגדיל תושי' והאיר עין כל ישראל בחקירותיו האמיתיות העמוקות והמתיקות מדבש ונופת צופים ועיין שם מסימן ל"ד עד סי' מ"ז בויכוח שני ותמצא מרגוע ונחת רוח גדול כי האריך שם מאוד להכריח שענין הצמצום א"א לפרשו כפשוטו ח"ו כלל ועיקר אלא הכל הוא משל ודמיון לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע כי אנו לגודל עניית דעתינו וחולשת שכלינו המלובש בגוף שהוא חומר עכור ומסך מבדיל בין שכלינו לדברים המושכלים אצלינו ואין אנו יכולין להשכיל מהות אמתת הרוחניים על בוריים כפי מה שהם