עמוד העבודה סט

של ישראל עצמות אחד הם ממש וכיון שהתורה היא אש א"כ גם נשמות ישראל הם אש ובעבור שכל נשמה היא חלק פרטי מן סודות התורה לכן א"א שיתגלה זה הסוד ע"י נשמה אחרת כי הוא מין אור אחר וזה הסוד אינו מענין השגתה. של הנשמה אחרת המשל בזה לארבעה אנשים ראובן שמעון לוי ויהודה ראובן לא למד שום חכמה אחרת אלא חכמת הדקדוק בלבד ושמעון לא למד אלא חכמת הרפואה ולוי לא למד אלא חכמת התכונה ויהודה לא למד אלא תשבורת ואין לשום א' מהם ידיעה כלל במה שלמד חבירו והלה אלו האנשים אע"פ שכל א' מהם הוא חכם לבב וזך השכל ומהיר ברוחב דעתו ויש לו הבנה צלולה וזכה וברורה מאוד עכ"ז אינו יכול לחדש איזה השכלה והמצאה במה שלמד חבירו כי אין לו שום ידיעה בו אבל במה שלמד יכול להשכיל היטב המצאות שכליות חדשות וללמדם לאחרים הרי שההמצאה ההוא א"א שתתגלה לאחרים אם לא על ידו וכמו כן כל נשמה החלק שיש לה בתורה א"א שתתגלה רק ע"י הנשמה ההיא ולא ע"י אחר כי זה הסוד אינו מענין עצמותה ואינו מענין השגתה של נשמה אחרת כי אם נאמר שהנשמה אחרת ג"כ יכול' להשיג זה הסוד כמו הנשמה הזאת א"כ דהשגתם שוה הרי ע"כ עצמותם ג"כ שוה דהל' השגת כל הנשמה היא עצמותה ממש ואם עצמותה שוה הרי אינם נקראים בשם שתי נשמות כ"א בשם נשמה אחת דבמה יבדלו זה מזה להיותם שנים לכן א"א שיתגלה זה הסוד אם לא ע"י אותה נשמה שזה הסוד היא מתייחס אל עצמותה ר"ל ע"י אותה הנשמה מתגלה זה הסוד שזה הסוד היא עצמותה ממש ומ"ש המחברים שהסודות מתייחסות אל הנשמות אין כוונתם לשלול באמרם לשון מתייחסים שהסודות אינם ענין עצמותם אלא מתייחסים ודומים להם אלא אדרבה עיקר אמיתת כוונתם באמרם לשון מתייחסים לומר שהם עצמות אחד ולשון קצר אחזו בדבריהם שלא להאריך הרבה במה שאינו מענין עיקר סיפורם והגדתם כי כוונתם להקדים איזה הקדמה אחר' שאינו מעני הלזה ואגב שיטפא דריהטא שיגרא דלישנא נקטו בדרך קצר בלשון מתייחסים אבל העיקר היא כמ"ש שהסודות התורה והנשמו' הם עצמות אחד ולכן בהכרח שיתגלה ע"י הנשמה אותו הסוד שהיא מענין עצמותה ולא ע"י נשמה אחרת ואפי' ע"י נשמה יותר גבוה ממנה שבודאי תוכל להשיג זה הסוד ג"כ דאם יכולה להשיג סוד עמוק יותר מכ"ש שתוכל להשיג סוד שאינו עמוק כ"כ עכ"ז לא נקרא אותו הסוד על שם הנשמה הגבוה כ"א על שם הנשמה הנמוכה כי זה הסוד נתן לה הקב"ה בתורת מתנה ואין לה שום חלק אחר אבל הנשמה הגבוה ממנה יש לה חלק אחר יותר טוב מזה החלק והיא סוד עמוק יותר ולגודל עומק השגתה של הנשמה הגבוה ממנה אינה נחשבת בעיניה ההשגה של הנשמה הנמוכה כ"כ כי עיקר משוש דרכה של הנשמה הגבוה להשיג השגה עמוקה מאוד ולכן אע"פ שיכולה להשיג ההשגה של הנשמה הנמוכה ממנה מ"מ לא נקראת אותה ההשגה הנמוכ' על שמה כי אם על שם הנשמה הנמוכה ממנה כי זה הסוד נתן הקב"ה במתנה לנשמה הנמוכה ואם היה הקב"ה מגלה גם הסוד הנמוך ע"י הנשמ' הגבוה היה חסר מציאת הנשמ' הנמוכה בעולם כי עיקר עצמות הנשמה הנמוכה היא הסוד הנמוך והקב"ה למען צדקו וטובו חפץ להרבות נשמות ואורות שכליות בעולם שיתפשטו וישתלשלו ויתאצלו זה מזה בהדרגה ממדרגה למדרגה בדרך עילה ועלול וכל מה שיוכלו להתרבות במציאות אורות שכליית זה למטה מזה וזה למעלה היא טוב מאוד בעיני הש"י עד כי אפס מקום להמציא עוד נמצאים ובין נמצא גבוה לנמצא נמוך ממנו א"א להמצא ביניה' עוד נמצא ממוצע נמוך מעליון גבו' מתחתון דאם נאמר דרצון המאציל לא כן הו להרבות נמצאים כל מה שאפשר להמצא א"כ לא היה לו להאציל כ"א נאצל אחד היותר עליון הכולל כל הנמצאים שממנו ולמטה באחדות פשוט ובמה שהקב"ה ממציא נשמות רבות מתרחבת ומתפשטת התורה עי"ז כי יאירו אורותיה פארותיה וענפיה מפועל ממה שהיו בתחלה בכחה ועי"ז מתגדל אורה מאוד מאוד:

**(הגה"ה ועפי"ז תבין מ"ש בן זומא באבות איזהו מכובד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו דקשה הלא כי מכבדי, אכבד קאי על הקב"ה והאיך מביא פסוק זה ראי' שהמכבד את הבריות הוא מכובד ומן הפסוק משמע דהמכבד את המקום הוא מכובד כדכתיב כי מכבדי אכבד ועפ"י מ"ש דקוב"ה ונשמתן של ישראל ממש הם עצמות אחד נמצא דהמכבד את הבריות מכבד את המקום ומ"ש הכתו' שהמכבד את המקום הקב"ה מכבדהו ואצל הבזיון נאמר יקלו משמע מעצמה ולא שהקב"ה מבזה אותם יבואר עפ"י משל אחד משל לעשרה חכמים שישבו בבית אחד ושוטה אחד היה מתקוטט עם חכם אחד מהם והיה השוטה מבזה לחכם ואמר לחכם אתה שונה כסיל ויען החכם לכסיל בקול נמוך בדברים רכים הלא לאו אותי אתה קורא בשם שוטה כ"א את עצמך אתה קורא בשם שוטה כי הלא התשעה חכמים הללו מבינים היטב חכמתי ושאיני שוטה נמצא במה שאתה, קורא אותי כשם שוטה אתה מראה שאין אתה מבין חכמתי ואיך שאני חכם וממילא הרי אתה שוטה כשאין אתה מבין חכמתי וא"כ למה אכעוס עליך על מה שאתה מבזה את עצמך ומפרסם את שטותך ואותי אינך מבזה כלל ולמה אכעוס עליך בחנם וזש"ה כי מכבדי אכבד מלבד מה שהוא מכובד ממילא בפני הבריות במה שנחשב בעיניהם לחכם ומשיג מקצת גדולת הבורא כי לכך מכבדהו עכ"ז אכבדהו יותר ויותר שאוסיף לו השגה בגדולתי ויהיה נחשב יותר לחכם ומשיג גדולת הבורא ובוזי יקלו מעצמם ודי להם זה כי אינם מבזים אותי כי אם את עצמם הם מבזים שאינם מבינים גדולת הבורא:

)** קנא ואחשוב שזהו כוונת הפסוק ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר כלומר שהקב"ה חפץ למען צדקו להרבות נשמות כל