עמוד העבודה סא

לקבל מושכלות הרי אז נקרא ההשפעה ההיא בשם השפעה לפי שמשפיע לבנו שפע שכל והשגה אבל בשאין לבנו בית קיבול לא נקרא השפעת אביו שם השפעה כלל כי למי משפיע ואע"פ שאין המניעה מצד אביו כלל דהרי הוא חושק מאוד להשפיע ומוכן ומזומן הוא בכל עת להשפיע לו אלא שאין בכח בנו לקבל והנה במשל יש ענין אחד משונה מהנמשל כי להיות שאדם אחד אינו יכול הושיט לחבירו איזה ענין שכלי אם לא בהלבישו במילות ותיבות גשמיות לכן כשהאב רואה שאין בכח מו לקבל אינו מטריח את עצמו להשמיעו המלות והתיבות שהציור השכלי מלובש בהם אבל כשהבורא ית' משפיע שפע השגה לאדם אינה צריכה ההשגה ההיא להתלבש במלות ותיבות גשמיים אלא השפע הנשפעת מלמעל' נשפע על האדם ברוחניותה כמות שהיא ואינה צריכה להתלבש רק במחשבת האדם שהמחשבה היא הנושא של השכל דבלא מחשבה לא היה מקום לשכל לחול על מה והנה כאן הנמשל אינו כמו המשל לשנאמר שהבורא מכיר בו שאין לאדם בית קבול עדיין לכן לא ישפיע לו הבורא שפע השנה כמו גבי משל שהאב אינו רוצה להטריח את עצמו בחנם אבל באמת אין הדבר כן אלא ששפע השגה שלמעלה עומדת ומוכנת ומזומנת בפועל ממש ואינה צריכה לצאת מן הכח אל הפועל מן המקור שלה אלא מזומנת היא לכל מי שיהיה מוכן לקבל השפע ההיא ואין שום מניעה מן הבורא ית' אלא מן המקבלים שאין בהם כח לקבל ואם יתחזק בית קבולם כבר ימצא ההשגה ההוא אצלם. וזה דומה אדם אחד שעומד במים עד חוטמו ושפתיו סגורים ודבוקים זה אל זה והוא צמא ואינו חסר שם אלא פתיחת פיו דכשיפתח פיו הרי המים נכנסים מאליה' לתוך פיו ואין צריך למשוך המים באויר שבתוך פיו כמו מי ששותה מן החבית דרך קנה חלול וזש"ה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו

קכט ועפ"י משל זה פירשתי הכתוב הרחב פיך ואמלאהו ומלת פיך הוא כנוי אל בית קבול של אדם לקבל הטובות כמו הפה של האדם שהיא בית קבול של כל המאכלים והמשקים ודברה תורה כלשון בני אדם ויאמר נא הכתוב בשם הבורא הלא טובותיך אינם מנועים ממך מצד עצמי כי הלא השפע תמיד תלוי' ועומדת ומוכנת ומזומנת תמיד אלא שאתה מקלקל בית קבולך במעשיך הרעים כמו מי שסוגר שפתיו בעמדו במים עד חוטמו ואני איעצך הרחב פיך דהיינו שתרחיב בית קבולך בעשותך מעשים טובים ואז תיכף ואמלאהו כיון שעיקר המניעה ממך היא והשפע הטובה תמיד היא מזומנת סמוך וקרוב לך מאוד העולה מכל זה שאפילו מה שאנו אומרים שהשנוי עמדת הדין לרחמים או להיפוך תלוי במעשה התחחונים. לא תטעה לחשוב שהתחתונים גורמים וי למעלה כי באמת אין למעלה שום בנוי והשפע היא תמיד על שיעור אחד אבל עיקר השנוי היא למטה במקבלים אך מאחר שאין אדם לקבל השפע א"כ ההשפעה לא תקרא בשם השפעה ולכך אנו מייחסים מיעוט השפעה כלפי מעלה אף שבאמת אין הדבר כן הנה התבאר לך איך למעלה ימין ושמאל הכל אחד הוא וימין הוא כינוי להשפעה רחבה ושמאל להשפעה מועטת ולעולם שמאלא איתכליל בימינא וזש"ה ה' הוא האלהים כלומר הוי' שהוא מדת הרחמים הוא בעצמו ממש מדה"ד כי כח מדה"ד נכלל במדה"ר כי ישנו בכלל מאתים מנה אבל להיפוך ח"ו ימינא איתכליל בשמאלא ולכך מדוקדק בכתוב ד' הוא האלהים ולא נאמר להיפוך אלהים הוא ה' דבאמת אין כח הימין בשמאל נמצא העולה מכל זה דימין ושמאל שלמעלה אינם ענינים חלוקים כמו שהם בנו חלוקים אלא שהבורא ית' רצה להשכילנו ענין ימין ושמאל של מעלה ולכך הוצרך לקבוע אצלינו ימין ושמאל בפועל ממש ושיהיה בימין כח רב ובשמאל כח מועט כדי שנקח משל מימין ושמאל הגשמיים להבין ימין ושמאל הרוחניים שהם השפעה רבה והשפעה מועטת אבל אם לא היה לאדם אלא יד אחד או אף אם היו לו ב' ידות רק שלא יותיר כח יד אחד על כח ידו השנית אלא שכח ב' ידות הי' שוה ממש הרי אז לא היינו יכולים להבין ולהשכיל ימין ושמאל שלמעלה שהם השפעה מרובה ומועטת כי לא היינו יכולים להבחין בין השפעה מרובה למועטות כי לא היינו משיגים כלל מהו רב ומהו מעט כי אין הדבר ניכר ומושג היטב אלא מצד הפכו ע"ד משל הרב לא נקרא רב אלא בערך המעט ממנו והמעט לא נקרא מעט אלא בערך הרב שהוא רב ממנו אבל עתה שיש אצלינו ב' ידים שאינם שוים בכחם אלא כח הימין הוא רב מהשמאל הרי אנו יודעים להפריש בין כח רב למעט ועי"ז אנו יכולים להשיג ענין ימין ושמאל שלמעלה שהם השפעה רחבה ומצומצמת

קל וזהו הטעם של הדין שאיטר יד מניח תפילין בימין שהוא שמאל דידיה כי עיקר השם של יד ימין מה שנקרא ימין אינו מפני שעומד לצד ימין שאילו כן הי' גם האיטר יד מניח תפילין בשמאל של כל אדם אף שכח השמאל שלו יותר חזק מימינו מ"מ כיון שעומדת לצד שמאל הרי היא מכונה בשם שמאל אבל באמת קביעות מקום של ימין ושמאל של האדם במה שזה לצד ימין וזה לצד שמאל לא מעלה ולא מוריד לאיזה ההתוררות אורות העליוני' כיון שלמעלה אין שם מקום כלל ואינם תופסים מקום אלא העיקר של השמות של ימין ושמאל הוא על שם כוחותם שכח ימין רב והשמאל מעט ובדרך זה הם רומזים על שפע רבה ומועטת שלמעלה וא"כ איטר יד שכח ימינו מועט מכח שמאלו הרי נקרא ימינו בשם שמאל ושמאלו בשם ימין ומה שאדם אחר שאינו איטר יד יעורר למעלה בשמאל שלו יעורר הוא בימין שלו כי העיקר אינו קביעות