עמוד העבודה נ

המכונה בשם שער טעם האצילות בפ"ב וז"ל שם כתב בעל מנחת יהודא חייט טעם למה הספירות הן עשר שלהיות המספר הכולל הוא עשר כי מה שלמעלה מן העשר חוזר אל האחדים בין באחדים כמו י"א י"ב י"ג בין בעשירות כמו כ' ל' מ' בין במאות בין באלפים בין ברבבות לכן מאחר שהאצילו' נכנס בהספר ראוי שייוחס במספר היותר כולל שבמספרים והיא מספר עשר עכ"ל בעל מנחת יהודה חייט וכתב הרמ"ק בעל הפרדס על אלו הדברים וז"ל מה שיש מן הקושיא בדברים הנזכרים היא כי הספירות הם הכוחות הקודמות לכל אלו הדברים והם עלול לכל אשר מהם למטה ואיך יהי' המספר המאוחר סבה אל הספירות הקודמות ועוד איך יהי' גדר המסובב סבה מוכרחת אל תכונת מציאות סבתו ומי הוא המכריח שלא יהי' המספר סובב על מספר אחר עכ"ל בעל הפרדס ושפתים ישק משיב דברים נכוחים הרי לפניך בבירור גמור מדברי בעל הפרדס שענין המספר נתחדש בעת אצילות חדוש העשר ספירות לכן כל העולם מחזיקי' ומשתמשים במספר הזה לא פחות ולא יותר וזו ראי' מספקת מאוד על קבלתינו שהיות מספר הספירות עשר לא פחות ולא יותר זולת מי ששכלו חלש יתעקש בזה אחר כותבי זאת הוגד לי והראו לי בס' שפע על שכתב ג"כ הראי' הזאת ממה שכל האומות מונים מספר עשר ע"ש בפ"ב משער השביעי הנק' שער נפש רוח ונשמה ותמי' לי' על ועל שומר אמונים איך לא הגיע לאזנו מעולם דברי בעל שפע טל

קב ומעתה תבין מ"ש בעל פלח הרמון בשער א' פ"א עוד טעם ללשון ספירות וז"ל ויש במשמע לשון ספירו' ענין מספר ועד עתה לא הבנתי דבריו אבל לפי מ"ש ניחא לפי שמהספירו' נתחדש ענין המספר וקודם שנתאצלו לא הי' עדיין שום בחי' מספר בעולם ולכן נקראו בשם ספירות

קג אמר השואל מאחר שיש לספירות כמה כנויים שמכנין אותם בשם אורות ובשם רוחניים ובשם ספירות ובשם שכליים למה בחרו רב המקובלים לכנותם על הרוב בשם שכליים

קד אמר המשיב לפי שכנוי אור הוא מושאל מאור הגשמי אע"פ שאמרתי לך לעיל בסימן פ"ב דאדרבה כנוי האור מושאל הוא אצל אורות הגשמיים אבל הרוחניים שמם העצמי הוא אור לפי שהן הם האורות האמתיי' עכ"ז לאי שבהסבירנו ענין כנוי אור אצל הספירות הוצרכנו ליקח משל מאורות הגשמיים שלנו והרי כנוי האור לספירות הוא כמו שם מושאל ולא שם עצם וכן כנוי רוחניים לספירות ג"כ מושאל הוא מיסוד הרוח שהוא גשם גמור ותופס מקום אלא לפי שא"א להשיג מציאות האויר בחוש הראות כ"א בשכל כמ"ש לעיל בסימן כ"ד ע"ש והספירות ג"כ אינם מושגים לנו מציאותם כ"א בשכל לכן מכלים את הספירות בשם רוחניים וכן מה שמכנים אותם בשם ספירות הוא ג"כ מושאל הוא מאבן הספיר להורות שיש לכל ספירה וספירה כח אחד פשוט כללי ואין בהם בחי' מסויימת ופרטיית וכמו שהארכתי לעיל מסימן פ"ו עד סימן צ"ה ע"ש אבל מה שמכנים אותם בשם שכליי' הוא שם אמתי ואינו שם מושאל מענין גשמי לפי שהשכל גם בנו הוא רוחני לכן בחרו קצת המקובלי' לכנותם בשם שכליים יותר מבשאר כנויים

קה אמר השואל הסבירני מאמר המקובלים כי כל האצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום והמאמר הלזה הובא בס' שומר אמונים דף כ' ע"א בשם ספר זוהר חדש וענין ההקדמה זו היא על דרך משל כשכתר האציל את החכמה נשאר אור הכתר בשלימותו כמו שהי' קודם שהאציל את החכמה ולא נחסר מן אור הכתר בחי' ממדרגת אור החכמה וכן מחכמה לבינה וכן מן כל עילה לעלול הודיעני נא איך טבע והויות אור הרוחני להיות כן שלא יחסר מדרגת העלול מן העילה והלא אנו רואים בעלות ועלולים הגשמיים עד"מ אברהם הוליד את יצחק ואברהם הוא עלת יצחק ויצחק הוא עלול מאברהם הרי עכ"פ נחסר מאברהם טפת הזרע ונתמעט מקצת כחו והראיני איזה דוגמא לזה אם יש אתך כי המשל הגשמי שהביאו בזוהר חדש ממדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום יש תשובה עליו דא"כ יהיו הספירות ממהות הא"ס כמו שנר השני שוה לראשון

קו אמר המשיב אי משום הא לא איריא דכבר תירץ ע"ז בס' שומר אמונים בויכוח ראשון סימן נ"ט וז"ל אע"פ שבמשלי הוא כן שנר השני והראשון שוים הם בנמשל אינו כן כי א שום משל בענינים העמוקים האלה שיהיה המשל דומה לנמשל מכל צדדין וכמו כן לא תבין ח"ו ממשל הנר כמו שהנר אחר שהודלק מנר הראשון שוב אין צריך אליו כך הספירות אחר שנאצלו שוב אינם צריכים אל הא"ס חלילה וחס לומר כן שהרי אין לספירות קיום והעמדה וחיות בלתי הא"ס ואלו יצוייר שיסתלק הא"ס מהם ישארו כולם כגופא בלא נשמתא כמ"ש בתיקונים דף י"ג ובזוהר פ' בא דף מ"ב ע"ש אלא לעולם כח המאציל בנאצל אחוד וקשור עמו כשלהב' הקשורה בגחל' להחיותו ולקיימו עכ"ל בעל שומר אמונים אמנם למלאות רצונך אביא לך דוגמא לזה כי מאחר שהודעתיך שמהות הרותניים הוא ענין שכליות והנה אם חכם אחד יגיד לחברו איזה ציור שכלי שהשכיל לא יחסר ההשכלה ההיא מן המלמד ואי"ה לקמן אסביר לך ענין כמדליק נר מנר בדרך יותר עמוק וברור וביני וביני הספוק לך במה שהסברתיך פה

קז והנה נזכרתי פה עוד טעם אחד על מה שבחרו המקובלים לכנות הרוחניים