עמוד העבודה שמא

שאין חכמה בעולם למעלה מחכמתו ועכשיו בהיותו בן ארבעים משיג הוא בעצמי שטע' במה שחשב בהיותן בן ד' שאין למעלה מחכמתו שהרי מצא בעצמו מדריגת חכמה בעולם למעלה מחכמתו בהיותו בן ך' כמו כן יאמין וידע שאף ממדרג' בן מ' יש מדרגת רבות בחכמה אלא שהוא טועה בעצמו

והנה בענין מה שתי' הרמב"ם על קו' ידיעה ובחירה שיש לנו לתלות בחסרון ידיעתינו הנה מי שלא יתלה בחסרון דעתו יכפור או בידיע' אי בבחירה אבל נבין ונשכיל איזה כפירה היא יותר גרוע' כפירות הידיעה או כפירות הבחירה והנה לכאו'. נראה שבכפירו' הידיעה הוא פוגם יותר לפי שפוגם בעצם כבוד לחשוב שהוא ית' ח"ו אינו יודע עתידו' אבל האמת שכפירות הבחיר' הוא יותר גרוע' לפי שאם יאמין הבחירה ויכפור בידיע' הרי לבסוף אמונת הבחירה תגרום לו להאמין בידיעה ג"כ כמו שאבאר בעזה"י משא"כ מי שכופר בבחיר' ישאר לעולם כופר מוחלט בבחיר' ואמשיל לך משל לשני אנשים עד"מ ראובן שמעון והנה ראובן הוא פזרן ונדבן וותרן גדול כדי לקנות שם כי הוא בעל התפארות גדול והשני היה עצרן וכילי מאוד וכל א' משני האנשים הנ"ל היה לו משרת א' שכיר שנה והשני משרתי' הנ"ל לא היו עובדים לאדוניהם כראוי והיו מתעצלים מאוד במלאכתם וכמעט שהיו יושבין בטילים והנה האדון הפזרן האכיל והשקה למשרתו כל מיני מעדנים ולבסוף שנה שילם לו תשל מיו במילוי בריוח והוסיף לו עוד עודף יותר יותר מכדי קצבת שכירות שלו לשנה והנה המשרת הזה שיבח את אדונו בפני כל מאוד באומרו שיש לו אדון טוב מאוד שמאכילו ומשקהו כל השנה מעדני, ולסוף שנה נותן לו תשלומיו בריוח עם תוספת עודף אע"פ שכל השנה כמעט אני יושב בטל. והנה באמת כל שירותו ומלאכתו לאדונו אינו אלא מה שמשבח את ארונו כי אדונו אוהב מאוד להשתבח ולהתפאר בעיני הבריות ולהקנות שם והאדון השני הקמצן בראיתו שמשרתו עצל במלאכתו וכמעט יושב בטל מכהו ורודהו והנה משרתו מגנה ומבזה את אדונו בפני הבריות באמרו שיש לו אדון נבל ובליעל ואכזרי שכל הימים מכהו ומייסרהו וכאשר הבריות ישמעו זה ייעצו את האדון הקמצן שלא להכותו באמרם לו מה בצע כי תייסרהו והנה לעומת זה מבזה אותך בשווקי' וברחובות הרף ממנו והנח לו לילך בשרירות לבו עד סוף שנה ולשנה הבאה שוב לא תשכרנו ויען להם האדון הכילי מה לי ולבוזו של הנבל הלזה אין כבודו וקלונו חשובים אצלי לכלום אם אני שכרתיו למה לא יעבוד אותי ועפ"י הצעת הדברים האלה תבין שכפירת הבחירה היא גרועה יותר מכפירת הידיעה ומזה יובן ג"כ מאחז"ל הלואי אותי עזבו וכו' כי הנה מי שמאמין בבחירה לסוף יאמין גם בידיעה כי כיון שמאמין בבחירה הרי בהכרח מאמין בשכר ועונש וממילא צריך להזהר מלעבור על מצות ל"ת כדי שלא יענש וצריך לרדוף אחר מצות עשה לאהבת השכר ובהיות כן צריך ללמוד תורה למען דעת איזו היא מצוה ואיזו היא עבירה והנה התורה היא מלאה חכמה וכשיקשה לו קושיא בהיותו בן ך' ולא יוכל להבין התירוץ אף כשיסבירו לו מאוד ואח"כ בהיותו בן ארבעים יתרץ הוא מדעת עצמו הקושיא וממילא יבין וישכיל שיש מדרגות רבות לחכמה ובראותו כן שוב יתלה מאז והלאה בחסרון דעתו וממילא יאמין אף בידיעה ואף ששכלו אינו משיג ששניהם יהיו אמיתיים (הידיעה והבחירה) יתלה בחסרון דעתו משא"כ מי שכופר בבחירה אף שמאמין בידיעה ישאר כופר בבחירה לעולם כי אמונת הידיעה לא תביאהו לאמונת הבחירה כי אדרבה מתנגדים המה זו לזו לפי שכל האנושי והוא אינו תולה בחסרון דעתו מפני שחושב שאין חכמה למעלה מחכמתו כיון שאינו לומד תורה (שתורהו שיש חכמה למעלה מהשגתו וכנ"ל) כי למה לו ללמוד תורה אם אינו מאמין בבחירה ובשכר ועונש ובסיבה זאת ישאר כופר בבחירה לעולם. והשתא יובן כוונת רז"ל הלואי אותי עזבו כלומר שלא ירוממוני ביכולת הידיעה כי כשלא יאמינו בידיעה א"כ בודאי יאמינו בבחירה וזהו ואת תורתי שמרו ואח"כ היה אמונת הבחירה מביאה אותן לאמונת הידיעה לפי שמתוך שעוסקין בתורה לידע איזה דבר הוא מצו' ואיזה דבר הוא עביר' המאור שבה שהוא אור השכל שבתורה היה מחזירן למוטב בראותם שמשיגים בהיותם בן מ' שנה מה שלא השיגו בהיותם בן ך' יראו שיש מדרגות רבות בחכמה וישובו לתלות בחסרון דעתם וישובו להאמין אף בידיעה כמו שתירץ הרמב"ם משא"כ אם יאמינו בידיעה לא ירויח הבורא בזה שמרוממהו בידיעה כיון שאינו עובד אותו כי יותר טוב היה שיעבוד אותו בתרי"ג מצות ואף שלא ירוממוהו ביכולת הידיעה

וגדולה מזו אני אומר שלא זאת, שהכופר בבחירה ישאר בכפירתו לעולם כי אף תביאהו לכפירת הידיעה כי הנה בעל עשרה מאמרות במאמר חקור דין ח"ג פ"ו ובמאמר המדות מדה ד' כתב שהבחירה שביד האדם היא מתנאי הידיעה העליונ' וממשלימי גדריה שאם אין בחירה ביד האדם פסיק רישי' ולא ימות הוא וא"כ אין שבח לאל ית' בידיעת מעשיו כי אפילו איש רש ונקלה יודע מה שיעשה חבירו בהיותו כפוף ונכנע לרצונו ומשועבד למאמרו ע"ש במדה ד' ובפירושו המכונה יד יהודה נמצא אדרבה כפי מה שבני אדם חושבים אם יש בחירה אין ידיעה ואם יש ידיעה אין בחירה הנה אדרבה אם אין בחירה אין ידיעה ג"כ שהרי אם נאמר שהאדם מוכרה במעשיו כפי מה שהבורא ית' שולח במחשבת האדם כן מוכרח לעשות א"כ מאי רבותי' דידיע' שהקב"ה יודע מה שהאדם עתיד לעשות כי הדבר פשוט הוא שיודע מה שעתיד לעשות דהיינו כפי מה שישלח במחשבת האדם אלא ע"כ זו היא פלא הידיעה