עמוד העבודה שלא

מקריי אבל החיות של הנשמה הוא חיות עצמיי העולה מכל זה כי דבוק שני נפשות האוהבים זה לזה הוא דבוק יותר עצום מדבוק הנשמה לגוף שאינה אלא כדמות הרכבה שכניית משא"כ דבוק נפשות האוהבים זה לזה הוא כדמות הרכבה מזגיית כי הנפשות מתאחדות ומתייחדות ומתמזגות ומתדבקות זו בזו באחדות נמרץ כי חצי האהבה של הנפש מורים ומפלשים תוך הנפש השני בקרב איש ולב עמוק מעבר לעבר וכמו שאין הגוף של האוהב מעכב מלצאת מלבו חוטי האהבה כן הגוף של הנאהב אינו מעכב מלכנוס בו חוטי האהבה של האוהב והנה ידוע מאמר האמתי המפורסם בפי החכמים דבר היוצא מן הלב נכנס אל הלב והנה הדבר בדוק ומנוסה כשיש שני אנשים אוהבי השם ויראיו עד"מ שמם ראובן ושמעון אם ראובן יעבור לפני התיבה ויתפלל בעומק הלב בכוונה שלימה ירגיש שמעון איזה מלות ותיבות יצאו יותר בעומק מלב ראובן ממלות ותיבות זולתן כי אותן מלות וחיבות שנכנסין בעומק בלב שמעון בודאי יצאו בכוונה ובכח דבקות מלב ראובן כמו שבגשמי אם יורה המורה בחץ גשמי כל מה שיורה יותר בכח יכנס החץ יותר בעומק בגוף חבירו כמו כן בחצים הרוחניים ועד"ז בארנו במ"א כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה וכמו כן דוגמא לזה אם יגיד אדם לחבירו איזה מאמ' משתמע לתרי אפי לגנאי ולשבח והי' תלוי הדבר בכוונת המגיד אם יכוין המגיד במאמרו כוונת שבח יכניס בלב חבירו אהבה ושמחה ונחת רוח ואם יכוין המגיד כוונת גנאי יכניס בלב חבירו צער ויגון גדולה מזו אפי' בהכא' עד"מ בהכאת הרב לתלמידו אם יכוין הרב בהכאתו לתכלית התלמיד ולאהבתו יכניס אהבה בלב התלמוד ואם יכיון הרב בהכאתו לשנאת התלמיד יכניס שנאה בלבו כי אין עצם ההכאה כואבת אלא כח הרוחני של הרב המלובש בהכאה ההיא היא הכואבת והנה לבבות בני אדם צופות ומביטות זו לזו למרחוק והנה בענין שהתחלנו אם יתפלל שמעון בעד ראובן בח"ל תיכף באותה רגע יעורר לב ראובן שבארץ ישראל לשיעלה זכרון שמעון בלב ראובן להתפלל עליו שם בא"י והנה ההתחלה צריכה להיות משמעון במה ששמעון יתפלל בעד ראובן בח"ל ואח"כ מעורר שמעון לב ראובן עליו והוא כדוגמת בעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא והנה ידוע שכל ישראל ערבים זה בזה והיינו לפי שכלם משורש אחד ובפרט אם הם אוהבים זה לזה ואם ירצה אחד מן השני אוהבים להמשיך רצון חבירו עליו צריך הוא להתעורר תחל' לצייר צורת חבירו בלבו ואח"כ כמים פנים לפני' כן לב האדם לאדם וק"ו בן בנו של ק"ו בהתפלל על עצמו לבורא ית' מאחר שהנשמה היא חלק אלוה ממעל והוא ית' הכלל והנשמה הוא הפרט בהתעורר החלק הנחצב מתעורר למעלה המחצב הכללי ונעשית בקשתו כי הוא פועל הכל יכול והנה אף מי שלא ינסה בפועל ממש הדבר שהזכרנו לעיל מחייב השכל כי מאחר שנא' מבשרי אחזה אלוה וכיון שבבורא ית"ש כן הוא כי בעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא ממילא צריכה הדוגמא הזאת להמצא בבני אדם ג"כ וכן נלע"ד על דרך אומדנא והשערה בשני בני אדם השונאים זה לזה וכל אחד משניהם יחרף ויגדף את חבירו בביתו באותו רגע יעלה זכרונו בלב חבירו ג"כ לגריעות' לחרפו ולגדפו ואינו רחוק מאוד שנאמר כזה אצל חבירי איוב שצורת כל השלשה ריעים הנשארים היו חקוקין בלב כל א' מארבעתן ובהגיע הצרה על איוב הי' נזכר בשלשת ריעיו על שאינם יודעים גודל כאבו וצערו ויצטערו בצרתו והי' לו זה קצת לנחת רוח ולמשיב נפש כמבואר אצלי בביאור המאמר רז"ל המבקר את החולה נוטל אחד מששים בחליו וכאשר הזכיר איוב בלבו שלשת אוהבים שלו אז בא זכרון איוב בלב כל אחד משלשתן והרגישו דודאי צער גדול יש לו לאיוב ויועדו יחדיו לבוא לאיוב לנוד לו ולנחמו ומלבד כל מה שזכרנו הנסיון יעיד על כל מה שכתבנו

כתוב מבשרי אחזה אלוה מלבד הפי' המפורסם בזה הפסוק יתכן לפרש עוד בפסוק הזה כי מבשרי נחזה רוממותו ית' כי הנה מלבד מה שידוע בגדר הרוחניים שאין בהם שלשה רחקים אורך ורוחב וגובה וממילא אין תופסין מקו' כלל וגם לא יצדק בהם תכונת הגשמיים והיסודות שה קור וחום ולחות ויובש וכבדות וקלות כי אלו הששה תכונות שבגשמיים המה מצד ד' יסודות שבהם כל התכונות האלה כי אש הוא חם ויבש וקל ואויר הוא חם ולח וקל ומים הם קרים ולחים וכבדים ועפר הוא קר ויבש וכבד ואלו הם מהות כללות הטבע משא"כ רוחניים הם נשגבים מכל אלו כי הם למעלה מן הטבע והם מושלים בטבע ואין הטבע מושל בהם והנה דרך הטבע כל דבר שיש לו בחי' כובד דרך משל מעט מים הם כבדים קצת ואם נוסף עליהם עוד מעט מים יתוסף בהם הכובד וכן אין לך דבר בעולם שלא יהי' אצלו בחי' כובד אפי' היסודות הקלים שהם אש ואויר מ"מ הם כבדים במקצת אלא לפי שהכובד שבהם הוא דבר מועט לכן הם נקראים קלים משא"כ רוחניות לא די שלא יצדק בהם קלות לפי שלא יצדק בהם כבדות אלא אף גם זאת שאם יחובר איזה רוחני אל הגשמי יתמעט כובד הגשם ההוא ויהיה הרבה יותר קל בהתחברו לרוחני משאם הוא מופרד מן הרוחני כי הנני רואים בחוש באדם מת שאם נעמידהו על רגליו יפול מיד לפי שגשם גבוה וכבד כאדם מת לא יוכל להתקומם על מצב קצר של רגלי אדם ואף גם לא יכול לישב רק שוכב כי אז הגובה מועטת מאוד והמצב הוא רחב מאוד ובאדם חי אנו רואים שיכול לישב ולעמוד ולהלוך הרי כאשר תתחבר רוחניות הנשמה בגוף יתמעט כובד משא הגוף ונעשה קל ברגליו אף ללכת נמצא שהנשמה סובלת