עמוד העבודה של

פיתוייו החזקים כי ליצה"ר נקל עבודתו לפתות איתנו לרע כי חלק הרע המורכב בו עזרו לכן כמו שהוצרך הקב"ה לעזור ליצה"ר כמו כן הוצרך לנו לעזור עם היצ"נט ממילא עתה שקול' היא בחירתינו ואם תשאל ותאמר לא נכתוב לא ה' ולא ו' כלומר לא הי' לו לתקב"ה להרכיב רע בטוב היצה"ר ולא לתת לנו היצ"ט והיתה ג"כ הבחירה שקולה יש לומר מאחר שבחירהבו הוא לטובתינו כאמור לעיל וראה הקב"ה אילו הניח לנו בטבעינו הטוב והניח את היצה"ר ג"כ בטבעו הטוב הי' קשה מאוד להיצה"ר לפתו' אותנו לרע מה שהוא נגד טבעו ואדרבה טבע שלנו הי' מסכים לעשו' טוב ולא הי' אפשריו' מציאת בחירתינו ולא כן היתה כוונתו ית"כי הבחיר' היא לטובתינו כאמו' לעיל לכן הותחלה בו הברירה בחלק הרע המורכב' בטובו ואלו היינו נשארים בלא העזר שלמעלה שהיא היצ"ט שוב לא הי' בנו שום כח לעמוד נגדו לכן הדבר מוכרח לסייע אותנו ועפ"י מה שכתבנו לעיל יובן משארז"ל על ומצאת את לבבו נאמן לפניך שאברהם היה כופה את היצה"ר עד שהסכים גם הוא לעבודתו והי' מחזיר ומהפך את היצה"ר לטוב ומה שכתבו חכמי המוסר שכל אדם יראה לכלול תפלתו עם תפלת הציבור שתהא תפלתו כלולה מכולם עד"מ אם עשרה מתפללין ביחד שתהא נחשבת תפל' כל אחד מהם כאלו התפללו עשרה דהנה עפ"י מ"ש למעל' שעוקר העבודה היא השמחה שבשעת העסק הטוב ואם עשרה צדיקים תתפללין ביחד הנה כל אחד מהם שמח מחמת שהוא גורם בתפלתו נחת רוח לבורא יח"ש ועוד שמחה כפולה ומכופל' יש לו על שהתשעה הנותרים גורמים כל אחד מהם נחת רוח וכן כל אחד מהם שמח על גרמ' נחת רוח שלו לבורא ית' ועל גרמ' נחת רוח התשעה האחרים נמצא שמח' כל אחד מהם מופלגה עד מאוד וזהו כוונת אמרם ז"ל שתסל' כל אחד מהם תהא כלולה מחפל' הציבור מאחר ששמחתו היא כלולה משמחת' ומה גם כשכל אחד מהם רואה גרמ' נחת רוח לבורא ית"ש ואוהב את כל התשעה וכ"כ שמח בתפלת' כמו בתפלתו נמצא מקיימים אז ואהב' לרעך כמוך והמצוה זו דואהב' לרעך:

היא ג"כ מצוה פרטיית מתרי"ג מצות ומגיע גם ממצוה זו נחת רוח לבורא ושמחים כלם גם במצוה זו ונמצא נוסף להם שמחה על שמחת קיום מצוה זו הפרטיי' שמחה כפולה כיכל אחד מהם שמח במה שהוא מקיים מצות ואהבה לרעך ובמה שתשעה הנוחרים מקיימים ג"כ מצוה זו והנה לא אמר הכתוב ואהב' רעך אלא ואהב' לרעך לומר שכל מה שיקרה לרעך איזה דבר טוב שתשמח עליו כ"כ כאילו קרה לך אותו הדבר הטוב ומה שארז"ל על ומצאת את לבבו שהי' אברהם מהפך את היצה"ר ומחזירו לטוב אפי' את חלק הרע שבו כי מאחר שהיצה"ר שמח כשאין נשמעין לפתויו נמצא מי שמתגבר עליו הרי הוא טובד את הבורא וגרם שעבוד' יצרו הרע היתה ג"כ טובה למפרע על שגרם לו שכר ע"י פתויאו וגרם נחת רוח לבורא ית' ע"י עבוד' האדם הנעשי' בבחירתו ועוד כוונ' נאותה ליצה"ר בפתוייו להראו' לאדם אומץ העבודה כמו שהוא עובד את הבורא כנראה לנו מפתוייו החזקים כן יעבדו גם הם באומץ ולא ישמעו לפתויו כמ"ש במ"א נמצא חלק הרע שבו שהוא ליצה"ר סיוע ועזר מפתויו החזקים החלק הרע ההוא גורם שבני אדם ילמדו מן היצה"ר אי יתגברו עליו וכיון שהחלק הרע גורם לזה ממילא נתהסך חלק הרע לטוב על כי נמשך ממנו פעולה טובה ועיין היטיב בכל הדברים הללו כי הם מלהיבים את האדם להתגבר על היצר בעזה"י ברוך החונן לארם דעת ומלמד לאנוש בינה

סיפר לי מאיש אחד עד"מ שמו ראובן שאחו דרכו ללכת לארץ ישראל ובקש ממנו שמעון שיתפלל בעדו בא"י והשיב לו ראובן אולי אשכח להתפלל בעדך אך איעצך בעת שתהי' בעת צרה ותתפלל בעדי בחוץ לארץ ואז תיכף באותו שעה שאהי' מצוייר במחשבתך שתתפלל בעדי בחו"ל ואז תיכף באותה שעה יעלה זכרונך במחשבתי ג"כ ואתתפלל בעדך בא"י והנה צריך לקרב הדבר הזה אל השכל שיהי' הענין הזה מורגש אמיתתו וארשום ההקדמות וההצעות הצריכות לזה בקיצור נמרץ הנה כבר מבואר אצלי בעזה"י ענין השכל והמשכיל והמושכל שהוא אחד בבורא ית"ש וגם הנה מבואר אצלי בעזה"י ענין ונפשו קשורה בנפשו וכן נתקשר' נפש דוד ביהונתן שהוא ענין קשור' בעבותו' האהב' וכמעט הם כמו נפש אחת שנתחלקה ונתפצלה להתלבש בשני גופים כמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים בתחל' ח"ש כי הרוחניים לא יושכל בהם מנין זולת בהיותם מתלבשים בגופין מחולקין ונופל המספר ברוחניים מצד הגופים והנה נפש דוד שהיתה אוהבה מאוד את יהונתן הי' נפש דוד ויהונתן אחוזים ודבוקים מאוד זה בזה ואע"פ שגופיהם היו מחולקים זה מזה כי אין הגשמי חוצץ בפני א רותני כי שק שני נפשות האוהבים זה לזה הו יותר דבוק עצום מדבוק הגוף לנשמה שבתוכו כי דבוק הנשמה לגוף אינו אלא כדמות הרכבה שכניית כי הנשמה אינה אלא שוכנת ונצבת על הגוף כעגלן על העגלה וכספן בספינה אשר עצם של שניהם חלוקי' הם זה מזה ואעפ"כ הטגלן מנהיג את העגלה והספן את הספינה ברצונם ואין העגלה והספינה עצמם משיגים ויודעים כלל ענין תנועתם לפי שהם גופי' מתים ותנועתם תלוי ברצון בעליהם והם מוכרחים להתנועע לנוח כרצון בעליהם כמו שיסד הפייטן בפיוט ערבית יוה"כ כי הנה כחומר וכאבן וגרזן והגה וכזוכית ויריעה וכסף כמו כן הנשמה מנהיגה את הגוף לרצונה כי כל איברי הגוף נכנעים ומשועבדים לרצונה ברצונה ינוחו וברצונה ינועו ואון הגוף יודע מתנועחו כלום כי מה שהאד' משיג תנועתו ומנוחתו אין הגוף הוא המשיג כ"א הנשמה כי חיות הגוף אילנו חיות עצמיי כ"א חיור מקריי