עמוד העבודה שח

שלי לדודי כן כפי שיעור זה הוא השתוקקו' דודי לי להורד עלי השפע כל מה שהשתוקקי' שלנו הוא יותר גדולה הנה השפע הנמשכ' עלינו ג"כ היא יותר גדולה כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם וכשאנו עושים מה שבידינו ובכחנו הרי עי"ז נמשך לנו מלמעלה מה שאינו בידינו המשל בזה הנה המשכ' החכמה מלמעלה אינה בידינו אבל היראה הוא בידינו כידוע כי הכל בידי שמים חוץ מירא' שמים וכשיש אצלינו היראה הרי גם החכמה נמשכ' אלינו כי היראה היא כסא ומרכבה לחכמה ולכך ארז"ל אם אין יראה אין חכמה ובתיקוני זוהר בתיקון כ"ח ז"ל שם ובודאי מאן דלית בי' דחילא דאיהו איצר לית תמן חכמה עכ"ל תיקוני זוהר ובאמ' מי שיש בו יראת שמים דהיינו יראת הרוממות כי יראת העונש אינה מכונה בשם יראת שמים אלא יראת עצמו ומי שיש בו יראת הרוממות הרי כל טוב אדונו בידו וזהו מבואר בלשונם הכל בידי שמים ולא ביד אדם אימתי כשהאדם חוץ מיראת שמים אבל אם יש בו יראת מ שמים הרי הכל בידו

ונחזור למה שהתחלנו ליתן טעם על מה שהקב"ה לא גילה את הקץ לשים אדם כי הנה הר"מ אלשיך תירץ על קושיית ידיעה ובחירה שאין אנו דקים כ"כ לשתוכל ידיעתו לפעול בנו הכרת בשלמא אם הי' מוציא המחשבה לדיבור דהיינו שהי' אומר בפועל ממש זה יהי' צדיק וזה יהי' רשע הי' מוכרח להיות כאשר אמר אבל ידיעה במחשבה לבד שהיא דקה מאוד ואנחנו גסים ועבים ועכורים אין אנו יכולים לקבל השתנות מבחירה להכרח ע"י ידיעתו ית' וזה"ש בגמ' ואלו צדיק ורשע לא קאמר ר"ל באמירה בפועל ממש ע"כ תירץ האלשיך ולפ"ז מאחר שאין הקץ תלוי אלא בתשובה ואם הי' מגלה הקץ בפועל ממש בדיבור הרי כאלו הי' אומר שאז יעשו כל ישראל תשובה ואז היו מוכרחים לעשות תשובה ואם היו עושין תשובה בהכרח לא הי' מכונה בשם תשובה כלל דכשהיה מוכרח אינו מועלת כלל ושוב לא הי' יכול להיות גאולה כלל ח"ו לעולם נמצא לכך הסתיר הוא ית' את הגאולה כדי שתוכל להיות גאולה וזהו דאי' בתיקוני זוהר בתיקון, חד ועשרין בדף נו"ן ע"ב בדפוס קאסטאטינא וז"ל ואוקמוה מארי מתניתן על הקץ מלבא לפומא לא גליא כי מה שהוא בלב בלבד אינו מכריח ואם תשאל ותאמר הלא מצינו שאף ע"י תשובה הכרחיית יהיו נגאלים כמשארז"ל הקב"ה יעמיד להם מלך כהמן שני תשובות בדבר אחד מה שהיא ע"י סבה חצוניית לא מיקרי הכרח אלא הוא חזוק וסיוע לתשובה והכרח מיקרי בלא סבה חצוניות רק מה שהקב"ה גוזר בפה מלא שיעשה תשובה הרי שוב לא סגי שלא יעשה תשובה אפי' לא יארע לו שום סבה כלל לעוררו לתשובה אמנם מה שישיבו ע"י מלך כהמן ההוא תקרא תשובה מיראה מחמת חבלי משיח ויתחרטו על מעשיה' הרעי' שגרמו להם כ"כ צרות מלבד שע"ו יסורי הצרות יתמרקו עונותיהם מחמת מרירות הגלות וגם אל המירוק ההיא יצטרף תשובתם וחרטתם ועוד י"ל דהא דארז"ל אין הדבר תלוי אלא בתשובה קאי על קץ של אחישנה אם יעשו תשובה בכח בחירתם וכבישת יצרם אז תהי' הגאולה קודם הנקוד' האמתיי' כלומר הקץ האמתי אבל כשיבא זמן הקץ האמתי ולא יעשו תשובה ח"ו אז בהכרח יתמרקו ע"י יסורין ויצטרפו ויחלמו ע"י מירוק היסורין

עוד דאף הקץ האמתי יהי' ע"י תשובה ני הנה ראוי להתבונן מי הוא הגורם שלא יעשו תשובה הוי אומר כתמי עונותיהם הגורמים שלא יעשו תשובה כי עבירה גוררת עבירה אבל כשיתמעטו כתמי עונותיהם ע"י, מירוק היסורין הנה עי"ז נקל עליהם לבסוף לעשות תשובה ני כשנתמעט ונחלש הגורם יעשו תשובה בבחירה ואין זה נק' בחירה חפשיי' ורצוניית דוגמת מ"ש הרמב"ם בסוף פ"ג מהלכות גירושין בטעם על מה כשר בישראל גט מעושה ע"ש

והנה י"ל לכך לא גילה הוא ית' את הקץ שאם היו מגלה אזי היתה תשובתם בהכרח כי אמירת הקב"ה ודאי מכרחת הבחירה ולא היו יכולין להגאל כ"א ע"י מירוק היסורין ולא כן רצונו ית' בעבור אהבתו אותם לכך סתם הקץ כדי שאולי ישובו מאהבה ולא יצטרכו ליסורין ולחבלי משיח למלך כהמן

ארז"ל זכו אחישנה נלע"ד לפרש זכו דהיינו כשישובו מאהבה ויעשו זדונות כזכיות אחישנה לא זכו דהיינו אם ישובו מיראה שאז נעשו זדונות כשגגות אז יהי' דווקא בעתה והשגגו' בהכרח יתמרקו ע"י יסורין כי המחשבה שחשק לעבירה תעקר ע"י מחשבת החרטה והמעשה שהוא עצם השוגג כי כל שוגג הוא מעשה בלי מחשבה בהכרח לא תתמרק כ"א ע"י מעשה דהיינו יסורין גופנים וחבלי משיח

ג' בחי' יש בענין הנקיון מן העונות בחי' א' הוא תשובה מיראה בחי' ב' הוא מאהבה בחי' הוא מירוק עונות ע"י יסורין והגה מיראה נעשים זדונות כשגגות נמצא עדיין נשאר כתם השוגג ומאהבה כזכיות ולא זו שלא נשאר שים רושם מהעון אלא אף נהפך לזכות אבל יסורין הם בחי' ממוצעת בין תשובה מיראה ובין תשובה מאהבה שיותר מועילים יסורין מן התשובה מיראה שמיראה נשאר רושם של השוגג אבל ע"י יסורים לא נשאר שום רושם אבל מועיל פחות מן תשובה מאהבה שאז נהפך לזכות וע"י יסורין אין שם לא שוגג ולא יסורין

הרב כבסני מעוני עד גדר שלא בלבד תועיל כמו תשובה שזדונות נעשו כשגגות אלא כ"כ