עמוד העבודה שו

היצר הי' כפות אצלם בכבלי ברזל והנה אם האדם ישים על לבו כל אלו הנזקים אשר גרם לעצמו ויחקקם היטיב על לוח לבו שלא ישכחם. א' שאין תפלתו מקובל'. ב' אפילו אם יחשוב לתקן איזה תיקון למעלה לא יכול קודם שיתחרט על מעשיו הרעים ג' ששוב לא יכול לעשו' שום נס. ד' כי נפל מכח אלוה לכח אנושי ה' כי הפסיד השגה עצומה ורוח הקודש ו' שהפסיד השר' השכינה: ז' שעכשיו הטבע מושל' עליו וכל טוב אדוניו שוב אינו בידו. וכל אלה מלבד הזכי' לגן עדן והצלה מן הגיהנם ומשאר הרפתקאו' דעדו עליו, כמו חבוט הקבר וכף הקלע והעונש הגלגול ומלבד זה מה שישיגהו הבושה הנוראה בעלמא דקשוט בפני כל הצדיקים והנה אם כל הדברים הללו יהיו חקוקים על לבו בודאי יתחרט וישוב על עונותיו ומה גם אם ישים על לבו אשר גרם בעונותו אריכו' הגלות וגלות השכינ' גלות ניצוצי הקדושה שהכניס בעמקי הקליפו' וצר להם שם מאוד ואין מי שיחוס עליה' לסגל מצות למען הוציאם משם ומה גם כי גרם בעונותיו חילול שמו ית' בגוים האומרים אי' אלהיהם וגרם חגבור' הגלות וגודל האכזריו' ואם האדם יצוייר כל זה לנגד עיניו ולא ימושו ממנו בודאי יתחרט על עשותו הרע בנעוריו וישוב אל ה' וירחמהו אמן סלה

ארז"ל צדיקים אין להם מנוחה לעוה"ב ומפרש האריז"ל כי כשמעלין נשמת הצדיק למדריגה עליונה בהכרח צריכה מירוק אע"פ שבהיותה במדריגה הנמוכה לא היתה צריכה מירוק יותר מ"מ אינה יכולה לעלות למדרגה עליונה עד שתתמרק יותר ויותר והנה לעולם הם עולין ממדרגה למדרגה ואינם שוהין להיות במדרגה אחת לכן לעולם צריכין מירוק יותר ויותר ולפיכך אין להם מנוחה לפי שתמיד הם מתמרקין והולכי' ודע נאמנה שלא תטעה לפרש שהמירוק היא ענין אחד ועלייתה למדרגה עליונה הוא ענין אחר עד שתאמר כשנתמרקה הנשמה הרי אז היא מוכנת לעלו' למדרגה עליונה אלא המירוק הוא הוא בעצמו העלי' למדרג' עליונה כי הלא העלי' ההוא אינה עלי' מקומ' ח"ו אלא עלי' להשגה יותר עצומה מבראשונ' כי מה שלא השיגה בתחלה מה שמשג' עתה מפני שאז היו בה עדיין צחצוחי שמרי' רוחניים שהיו חוצצים ומבדילי בפני ההשגה הגדולה של עתה ובפני ההשגה הקטנה שמבראשונה לא חוצצים נמצא תיכף כשמתמרק' תיכף משגת ההשגה העמוקה של המדרגה העליונה ולפיכך לא יצדק לומר לאחר המירוק המוכנת היא לעלו' למדרגה עליונה אלא תיכף שמתמרק' כבר היא במדרגה עליונה נמצא המירוק בעצמו הוא הוא עלייתה ממש כי ע"י המירוק, מזדכ' השגתה והבן זה מאוד

ונ"ל להסביר ענין השמרים הללו שצריכין להתמרק תמיד הענין כך כי כשאדם חוטא מכניס שמרים בנשמתו ואינו יכול לבוא לג"ע להשיג השגו' רוחניו' עד שתתמרק והנה אינו דומה מי שממרה על דברי שר קטן לממרה על דברי מלך גדול שמבואר אצלי מה שאמר דוד כי פשעי אני אדע וגו' לך לבדך חטאתי. כי כל מה שאתמרק ואבוא לידי השגה יתירה להכיר גדולתך ורוממתיך יגדל חטאי יותר ויותר למפרע על שחטאתי לפני מלך גדול רם ונשא כזה ונמצא כשאדם מתמרק קצת יבא לידי מדרגה חשובה ומשיג רוממות הבורא יותר ממה שהשיב עד עתה נמצא עתה מתגלין אצלו שמרי' חדשים כי ע"י מה שמשיג עתה רוממי' הבור' יותר מבקודם יגדל חטאו למפרע יותר ויותר וצריך להזדכך ולהתמרק מהשמרי החחדשים שנתחדשו אצלו וכן לעולם כל מה שיעלה למדרגה יותר עליונה ישיג יותר רוממו' הבורא ולכן יגדל חטאו למפרע יותר ויותר ויתגלו שמרים חדשי' אצלו לכן צריכין מירוק חדש בכל עלי' ועלי' ואפשר ענין המירוק ההוא אינו מירוק בגיהנם אלא צער עצום בראות' שמשיגים גדולתו ורומותו

יותר מבקודם ויצטערו מאוד על שחטאו בפני מלך רם ונשא כזה וע"י זה הצער והחרטה עמוקה שמתחרטים עתה מה שלא היו מתחרטים כ"כ בעומק עד עתה מתמרקי' עתה ע"י זה הצער והחרטה והוא תשובה עצומה מאהבה שעו זדונות כזכיות לכן מזדככים יותר ויותר והבן כל זה

ארז"ל תשובה מיראה עושה זדונו' כשגגו' ותשובה מאהבה עושה זדונות כזכיות וצ"ל לון טעם ע"ז כי הנה תרי"ג מצות תלויים ביראה ואהבה כי רמ"ח מ"ע תלויים באהבה כי מי שאוהב לבוראו משתוקק לקיים מצותיו מגודל אהנז אותו ופשיטא שמה שמצוהו הבורא שלא לעשו' שלא יעבור על דבריו ח"ו בקום ועשה וביראה תלוים השס"ה ל"ת כי מירא' העונש ירא לעבור על וזן המלך אבל מ"ע לא מקיים כי אעשה לא מיענש אם לא בעידן ריתחא והנה אהבה שרשה בחסר והרי הוא אהב' חסד ויראה הוא מסטרא דגבורה והנה שמאלה אתכליל בימינא כידוע אצלי במקום אחר כי כח השמאל ישנו בימין באחדו' פשוט כי ישנו בכלל מאתים מנה לכן באהבה שהוא מצד החסד נכללים בו מ"ע ומל"ת אבל ביראה שהוא מצד הגבורה אין בו מ"ע כי אם מל"ח והנה לפי שהימין אינו כלול בשמאל לכך לא מיענש אעשה כי היראת אינה מחייבת לעשו' מ"ע רק בעידן ריתחא שנהפך מדה"ר למדה"ר והרי חסד הוא במדרגת הגבורה ואז מיענש אף אעשה והנה יראה הוא כן ובסיס לאהבה כי א"א לבא לידי אהב' אם לא תקדם לו היראה כמשארז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה כי, העוסק בתורה מחמת יראת העונש הרי הוא שלא לשמה ר"ל לשם התורה עצמה אלא לשמו שלא, יתייסר, ביסורין ועונשין והעוסק בתורה מצד האהבה לא אא