עמוד העבודה שה

לחכמה ולבינה שהם ג"כ שתיקה ושורים עליו החכמה והבינה ואז מתרבה השגתו לפי שהמרכבה יש לה התייחסות והדמות לרוכב. ונחזור לענינינו הראשון לפי שהראשונים לא דברו שיחה בטילה לכן נתקבלה תפלתם כי ההבל שלהם היה בוקע רקיעים משא"כ אנחנו שפינו מלא גילולים בכמה פגמי הפה הן בשקר הן בניבול הפה הן בלשון הרע הן בליצנות הן בשיחה בטלה ואיך יוכל לעלות למעלה הבל טמא כזה וכן מי שפוגם א"ע בשאר מיני עבירות היאך יוכל לפעול איזה דבר קדושה כי כל איברי גופו מטונפים ומלוכלכים וסורחים עד שיעשה על כל זה תשובה גמורה דהיינו שיתחרט ויצטער מאוד על אשר עשה כ"כ כי עיקר התשובה היא החרטה וכמ"ש סור מרע בתחלה ואח"כ ועשה טוב כי לא יוכל לפעול שום דבר טוב לעולם עד שיסור מן הרע ויצטער עליו והנה מי שמגיע למדרג' אהבת הבורא ורוצה לעשות נחת רוח לו ית' מצות ומעשים טובים ויתקן את העולמות העליונים אשר אין פעולה יקרה מזו האיש כזה יברח מעשות רע הרחק מאוד משני טעמים אחד כי במעשה הרע יגרום צער לאהובו ית' ועוד כי ע"י עשייתו רע לא יועיל כלום למעלה בעשותו מצוה אח"כ כי ע"י עבירה פוגם כל איברי גופו והשתא יבואר אשרי איש ירא את השם מלעבור עבירה לפי שבמצותיו חפץ מאוד כי לעשות תקון בעולם העליון ואם יעבור עבירה לא יוכל לעשות תיקון בעולם העליון לכך ירא מלעבור עבירה

והנה מי שבא למדרג' האהבה וחשקה נפשו להתמיד בעבודתו כדי להתמיד תיקון עולם העליון וכשיזכור מה שעש' רע בנערותו ועי"ז לא יוכל לעשות תיקון בעולם העליון לכן יתחרט ויצטער מאוד על עשותו הרע בנעוריו וזהו תשובה מאהבה וכשיתפלל בכוונה על דברים מוכרחים מאוד ויחשוב אלו היתה תפלתו מתקבל' כמה נחת רוח הי' מגיע לו עד"מ כשמתפלל בברכת אתה חונן על השגות החכמה או כשמתפלל על החזירו הוא ית' את כל ישראל בתשוב' או על הרפואה והבריאו' בברכ' רפאינו או על הפרנסה בברכ' ברך עלינו בזכרו את אשר עשה רע בנעוריו ועי"ז אינה מקובל' תפלתו יבכה וידאג ויצטער ויתחרט על כל עשהו ברע מנעוריו והנה תשובה וחרטה כזו קר' כל מעשיו הרעים לגמרי ויועיל בזה שתקובל תפלתו ובפרט כשעיקר כוונתו לתקן למעלה ועוד באר בעזה"י איזה דבר להתעורר בתשובה וחרטה על מעשיו הרעים בזכרו כמה רעות עצומות גרם עצמו בעשותו אחת ממצו' השם אשר לא תעשינה אחת כי הראשונים היו יכולי' לפעול ניסים ונפלאות א כדרך הטבע כמו ר' חנינא בן דוסא שאמר מי ומר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק ומה כמה וכמה נסים ונפלאות המסופרים תלמיד בבלי וירושלמי במדרשים ולא תחשוב כול' הראשוני' בפעולות מניסים הי' לסבת שסגלו בתורה ובמעשים טובים כי אפי' לא היה מסגלים רק שלא היה עוברים שום עבירה אפי' חטא קל ג"כ היתה היכול' הזה בידם מדרך הטבע כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל וכמו שהכל יכול יש יכולת בידו לשנות הטבע כי הוא פעל ועשה הטבע והוא ית' מותיב הטבע והוא ית' מפרק הטבע הפה שאסר הוא הפה שהתיר כמו כן יש יכולת בנשמה הצדיק שהוא חלק מן הכל ג"כ לשנות הטבע ונמצא יש בנשמ' הצדיק כח אלוה כל זמן ששומר תמונתו והתדמותו לו ית' שלא לעבור אפי' על חטא קל אבל כשעובר אפי' על חטא קל הרי כבר הפסיד התדמותו לבורא ית' ונופל נפילה עצומה וירידה נפלאה מן כח אלוה אל כח אנושי מה שבתחלה הי' הוא מושל על הטבע וכשעובר אפי' חטא קל הטבע מושלת עליו וכמ"ש אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם כלומר שיהיה לכם כח אלוה לשנות הטבע ובני עליון כולכם כלומר שלא תפסידו הצלם אלהים שעל פניכם שלא תאבדו התדמות שלכם אלי כטבע הבן שפניו דומין לפני האב אכן כאדם תמותון כי האדם כל זמן שמיום הולדו לא חטא אפי' חטא קל לא השליט עליו המיתה כי מאין תשלוט עליו המיתה מאחר שהנשמה היא חלק אלוה ממעל ומסתמא החלק דומה להכל אכן עתה כשטאתם ירדתם, מהתדמותכם אצלי ונפלת' מכח אלוה לכח אנושי כטבע אדם לכן תמותון וכן הובא בסנהדרין פרק ד' מיתות אמר רבא אי בעי צדיקי הוי ברי עלמא שנאמר כי עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלהיכ' ופירש"י אי בעי צדיקים להיות נקיים מכל עון שנאמר כי עונותיכם מבדילים הא אם לא הי' בהם חטא אין כאן הבדלה עכ"ל רש"י הרי שרש"י לא תלה הדבר בקום ועשה דוקא שיהיו מסגלים מצות ומע"ט בפועל ממש אלא אף אם לא היו מסגלים רק שיהיו נקיים מכל עון דהיינו שב ואל תעשה ג"כ. הי' בהם יכולת לברוא עולמות ובאמת רש"י ז"ל הי' מדייק לישנא דקרא שנאמר כי עונותיכם וכי הוא לשון אלא כידוע שמלת כי משמש בד' לשונו' אי דלמא אלא דהא נמצא משמע רק העונו' מבדילים בינכם לבין האלהים והנה אין ספק אצלי מי שאין בו נשמה ישנה מגולגלת רק נשמ' חדשה שלא היתה מיום היותה בגוף ויהי' זהיר מאוד שלא לעבור ל אפי' על חטא קל כל ימיו הנה איש כזה לא תשלוט עליו המיתה כלל ויכול להיות חי וקיים לעולם בגוף ונפש כמו שהי' קודם חטא אדה"ר אמנם עכשיו לפי שא"א להמצא אדם כזה ככתוב כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא לכן שולט המות אף על אדם שיש לו נשמה חדשה והנה הראשונים שלא הפסיד דמותם לבורא ממילא היו מוכנים להשרא' השכינה ובכח השכינה ששרתה עליהם היו יכולים לשנות הטבע כי המרכבה היתה דומה לרוכב ולכן הי' בהם גם השגה עצומה ורות הקודש והי' קל אצלם מאוד לעבוד עבוד' הקודש כי