עמוד העבודה רעה

בבצוו הצאן כמו התנאי השני של לבן ולא כפי התנאי הראשון של לבן מפני שידע הקב"ה שלבן עתיד לחזור מתנאי הראשון וזהו שאמר המדרש צפה הקב"ה מה שלבן עתיד לעשות עתיד דייקא ליעקב אבינו דהיינו כפי שעתיד להתנו' עם יעקב התנאי השני וצר צורה כיוצא בה כלומר כפי תנאי השני ודייק המדרש מדלא אמר אם כה אמר אלא אם כה יאמר כלומר כפי שדעתו של לבן עתיד לומר אח"כ ולכך כתוב בלשון עתיד ואמר וכמו כן בנדון דידן שהוא ית' צופה ומביט לב אדם בר"ה כפי שעתיד להיות בכל השנה אם טוב או הפכו כמו כן נכתב אם לטובה או להפכו

והנה איתא במשנה דברכות חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ודקדקו המפרשים מלת כשם דהל"ל חייב אדם לברך על הרעה ועל הטובה מאי כשם אלא ר"ל בשמחה כשם שעל הטובה מברך בשמחה כך על הרעה חייב לברך בשמחה והנה הדבר קשה לצייר לברך על הרעה בשמחה בזמן שהאדם מצטער בבוא עליו הרעה והיאך יברך אז בשמחה והיאך יצוייר שני הפכיים בנושא אחד בזמן אחד כי הנה השמחה היא כח רוחני פנימי כי השמחה היא במחשבה ובלב בלבד וכ"ז שהשמחה אינה גדולה אין ידוע לשום אדם אם יש שמחה בלבו רק כאשר תהי' השמחה גדולה ועצומה בלב האדם אשר הלב קטן מהכיל מהסתיר את השמחה ההיא הרי אז בהכרח תתגלה השמחה על איברי הגוף ויספוק את כפיו זו לזו וירקד ברגליו בשמחה כמו שמרקדין לפני הכלה וכמעט מחמת רוב שמחה יעשה תנועות חוץ לדרך טבע העולם כמעט כמשתגע וידלג ברגליו כאיל והנה עיקר הסבה של התניעות הללו היא השמאה פנימי שבלב והתנועות הם מסובבים מהשמחה יהנה כאן שהתנא מחייב לברך על הרעה בשמחה ודאי ליכא למימר שכוונת התנא שבשעת ברכה יעשה תנועת של שמחה כמו הריקוד והמחול והדילוג כאיל והספקת כף אל כף כי מה מועילו כל התנועות המשונו' הללו אם אין בלב שום שמחה כי העיקר הוא השמחה שבלב והוא דבר קשה לצייר שמחה וצער ברגע אחת ולענ"ד לפרש בעזה"י כך כי הנה ידוע שאמונת השגחה פרטיית היא יסוד גדיל מיסודו' התורה כי הקב ה משגיח על כל פרט ופרט שבאדם כמו שארז"ל אין אדם נוקף באצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה וגדולה מזו ארז"ל בלררין שאם יצטרך אדם להושיט ידו לכיס להוציא שני דינרין ולא עלה בידו רק דינר אחד וצריך להושיט שוב ידו לכיס שיקח הדינר השני אפילו טורח קטן כזה אינו במקרה כ"א בהשגחה מלמעלה כי גזרו עליו ממעלה שיבא לידי טורח הקל הלזה והנה אם ימצא אדם אחד דינר כסף בעיר גדולה ביומא דשוקא שאנשים רבים מאוד כמו מאה אלפים אנשים הולכים וחוזרים מקצה לקצה סמוך לדינר הכסף ההוא ולא מצאו אותו רק הוא והנה אם ירצה וה המוצא דינר הכסף להודות לבורא ית' בעד הטוב' שעשה לו בעד הדינר כסף הוא מספיק הודאה מועטת כפי ערך חשיבו' דינר הכסף בעיניו אבל אם ישכיל זה האיש לומר הלא ודאי עפ"י השגח' פרטיי' שהשגיח עלי הבורא מצאתי הדינר הלזה והנה הלא הוא ית' מלך גדול ונורא אין קץ לרוממותו וגדולתו ואני שפל שבשפלי' טפה סרוחה ומי אני שאהיה מצוייר במחשבת המלך וישגיח עלי ומה גם בהשגחה נפלאה כזאת שהוצרך לסמות ולעור עיני מאה אלפים אנשים שלא ימצאו הדינר כסף רק אני נמצא לע"ע בעת מוצאי את הדינר אני מצוייר ומחושב במחשבת המלך בהשגחה נפלאה ומדוקדקת ויכסוף להודות לו ית' הודאות רבות מאוד יותר מאשר בכחו ויצטער על מיעוט כחו להודות לו ית' כפי שראוי להודות לו בעד אהבה והשגחה נפלאה כזאת נמצא לא על הדינר מודה לו ית' אלא על המושג לו מפלאי ההשגחה פרטיי' עליו ועל כל בני אדם וכולם נסקרים לפניו בסקירה אחת

והנה ידוע במדה שאדם מודד מודדין לו והנר' מוהר"ם אלשיך כתב על ולך השם החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו והקשה הלא אם כמעשהו הוא דין ולא חסד ומפרש הוא ז"ל כך כי הנה דרך בני אדם כשבא עליהם איזה חולי אינם רוצים לפשפש במעשיהם ואומרי' מקרה היא ושכיח היא החולי הזאת אצל הרבה בני אדם והחולי הזה היא הולכת וחוזר' וסובבת חלילה אצל כל בני אדם ואינם תולים החולי בהשגחתו ית' ושהשי"ת שלח החולי הלזאת עליו למרק עונותיו וע"ז אמר הנביא על מה תוכו עוד תוסיפו סרה לומר הלא אתם מוכים על עונותיכם ואינכם מרגישים באמרכם מקרה היא והלא בזה עוד תוסיפו סרה בהיותכם כופרים בהשגחה ותולים הענין במקרה. והנה מלבד עונות הראשונים אתם חוטאים חטא חדש בכפיר' ההשגחה והקב"ה מעניש את האדם מדה כנגד מדה למען ירגיש כי הוא ית' שלח עליו כדי שלא ישוב עוד לכסלה ויתחרט על העבר וזהו שאמר על מה כו' פי' התבוננו על איזה עביר' תוכו ותראו שהעונש הוא מתייחס לעבירה מדה כנגד מדה ממש נמצא הנכם רואים בעיניכם שאינו במקרה כ"א בהשגחה פרטיית ועל כל זה עוד תוסיפו סרה באמרכם זה דרך הטבע אצל כל אדם כי כל ראש לחלי וכל לבב דוי ועד"י אמר דהע"ה ולך השם החסד כי אתה תשלם נחוש כמעשהו ממש מדה כנגד מד' למען יבין כי הוא בהשגח' מעונותיו וידע ויכיר כי יש לעולם בורא ומנהיג ומשגיח על כל ברואיו ואינו במקרה ועפ"ז פירשתי המאמר אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה דקשה היאך לא מצא עון על ביטול תורה והנה הר"ש אלגאזי בספר תאוה לעינים כתב דה"פ יתלה מה שלא מצא הוא לסיבת ביטול תורה לפי שאינו יודע איזה הוא