עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה רמ

Amud haAvodah 240 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

כשתתעצ' נשמתינו באור השכינ' וז"ש מלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמים יחכמנו ללמוד מהם הענין הגדול הזה איך למסו' נפשותינו להריג' על קידוש שמו ית' ולא נחוש לצער המועט ההוא לפי שעה בערך העדון הנפלא הנצחי אשר נקנ' אנחנו ע"י זה וזה"ש ואתם צאני צאן מרעיתי נגד מדרגת האלהיות שהוא מדרג' נפלא' ונורא' נמשלים אנחנו כבהמות נדמו לכן קרא אותם צאן אע"פ שבאמת אנושיים הם כמ"ש הכתוב אדם אתם עכ"ז בערך אלהות נחשבים אנחנו כבהמות וכדי שיקיל הדבר הזה בעיני הבריות לקבל על עצמם יסורי הריג' על קידוש שמו ית' נרחיב פה ונמלאנ' בדברים עריבים לשומעיהם כי הנה כבר כתבתי בחיבורי אשר אני מייחל להוציאו במהרה לאור שהענין היותר משובח מכל הענינים שבעולם הוא השכל והחכמה כמשארז"ל דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת ואבאר דברי רז"ל אלו בטעם נכון דע כי כל השלמיות והמעלות הטובות שבעולם מתאחדים ומתייחדים בשכל כי הנה ידוע שכל אדם בוחר לעצמו מה שנדמה לו יותר טוב בין חכם בין כסיל אלא שהכסיל טועה בשכלו וחושב על רע שהוא טוב ולכן בוחר לעצמו הרע ההוא שהוא בעיניו טוב והחכם מכוין הדבר לאמתו כי מה ששכלו מחייבהו שהוא טוב הרי הוא באמת טוב כי שכלו זך וישר וברור ואינו מכזב לו והכסיל ג"כ בוחר לעצמו מה ששכלו מחייבהו שהוא טוב אלא ששכלו הוא מזוהם שנדמה לו בשכלו שהוא טוב ובאמת אינו טוב והנה שכל זך וישר מעיד על כל הטובות שהם טובות אמיתיו' ועי"כ אדם בוחר בהם נמצא כל השלמיות והמעלו' הטובות מתאחדי' ומתייחדים בשכל והשכל הוא הכלי והבית קיבול של כל הטובות האמתיות כי מי שיש לו שכל ומכיר מתיקות הטובות האמיתיות ולכן כשיגיע לאיזה טובה יש לו שעשוע ונחת רוח משא"כ מי שאין לו שכל זך וברור אינו יכול לקבל הטובות האמתיות שלפי שכלו המזוהם נדמה לו הטובה לרע' ויש לו צער בבוא הטובה ההיא כמ"ש בעל חובת הלבבות בהקדמתו לשער הבחינה בד"ה והשלישי מפני מה כו' וז"ל שם כי כמה טובות מנע בעליהם להנות מהם וערבב שמחתו בהם חסרון הכרתו אותם וידיעת מעלתם עכ"ל ביאר הענין הוא כי לפעמים ישפיע הבורא טובה לאדם והאדם ההוא אינו מבין מעלת הטובה ומתיקותה ואדרב' לפי מחשבתו הסכלה נחשבת הטובה בעיניו לרעה ומצטער בבוא הטובה אליו נמצא מי גרם שהטובה גמורה תהיה אצלו לרעה הוי אומר שטותו גרם לו והנה מתבאר שכל הטובו' כלולים בחכמה וכל הרעות כלולים בסכלות והטוב' האמיתיית והגדולה יותר מכל הטובות שבעולם הוא ענין החכמה והמדע כי החכמה היא הבית קיבול של כל הטובות ומי שיש לו הכלי והבית קיבול של כל הטובות ממילא לא נחסר אצלו שום טובה כי הקב"ה לעולם הוא מטיב לכל ותמיד שפעו הטובה מזומנת לבוא על האדם ואין המניעה אלא מן האדם עצמו שהבית קיבול שמתקלקלים ונהפך מחכמה לשטות והשטות הוא הבית קיבול של כל הרעות כי מי שהוא שוטה אינו מבין מעלת הטובה וחושב' לרעה ולא תטעה לומר כשאדם הוא רשע מעכב הקב"ה השפע ממנו ואח"כ כשחוזר בתשובה הקב"ה משפיע עליו שפע טוב חדש' שלא השפיע עליו בהיותו רשע לא תחשו' כן אלא אותו השפע שמשפיע עליו כשחוזר בתשובה היא השפע בעצמה היתה שופעת עליו בהיותו רשע אלא שאז היה סכל ולא היה לו בית קיבול כלל לאותו השפע הטובה שאז היה בית קבול שלו מקולקל ומהופך ולפיכך היה נדמה אז בעיניו לרעה ולא נעדרה אז ממנו השפע וכשחוזר בתשובה מתתקן הבית קבול שלו ומבין היטיב טובו' השפע ונהנה ממנה ומשתעשע בה נמצא שבשפע אין שום שנוי כלל מטובה לרעה או מרעה לטובה אלא שהשנוי הוא בבית קיבול של האדם שהוא עיקר הכלי ובשפע היא היולי"ת ואין בה ציור פרטי שנוכל לצייר בה ציור טוב או ציור רע אלא בהיותה חל על האדם אז מתגלה ציור פרטי בשפע ההיא כפי הכנת בית קבולו אם טוב אם רע וכמו שכתבתי לעיל בפסוק מפי עליון לא תצא הרעות והטוב וזה שאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה דלכאורה קשה בשלמא גבי ברכ' שייך לשון נותן לפי שהוא מתנה טובה אבל לגבי קללם איך שייך לשון נותן אבל הענין הוא כך שמה שהוא נותן לא יצדק בו ציור פרטי לא ציור ברכ' ולא ציור קללה אלא היוליי רק אצל האד' כפי הכנת בית קיבול מצטייר בו ציור פרטי או ברכה או קללה וזה שאמר נותן לפניכם לפניכם דייקא ברכה או קללה כלומר ענין אחד שמכח ענין השפע ההיא יכול להתהו' ברכה או קללה ואמר הכתו' את הברכה אשר תשמעון אל המצות וגו' כלומר אם תשמעון תהי' הכנת בית קיבול שלכם לטובה וקללה אם לא תשמעו יתהפך הבית קיבל שלכם לקבל מהשפע ההיא ענין קללה ועוד פרשתי פסוק ראה אנכי נותן וגו' באופן אחר ואזכרנו פה בקיצור נמרץ על פי מה שכתב בעל של"ה בפירוש שכר מצו' מצו' ששכר מצו' הגשמיית היא מצו' רוחניות שיזכ' להשיג בשכלו אותו אור הרוחני שמצו' הגשמיות רומזת אלי' ועפ"י מ"ש הראב"ד בפירושו לס' יציר' הפירוש של אשר קדשנו במצותיו כי המצות נתנו מהעולם ועד עולם וזש"ה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם דהיינו רוחנייתן של המצות תזכו לשמוע ולהשיג אשר אנכי מצו' אתכם היום לעשות מצות גשמיות תזכו אח"כ בעולם הנשמות להשיג שרשי אלו המצות ברוחניית ובסגנון שפרשתי למעלה הפסוק ואתם צאני צאן מרעיתי יבואר ג"כ הפסוק כי עליך הורגנו כל היום כלומר בשביל שלמותיך הטהור וחשבנו שנתעצם באורך לכן הורגנו כל היום על