עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה כג

Amud haAvodah 23 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואם לא תאמין בהקדמה ההיא מחמת שיקשה לך איזה קושיא עליה ולא תשיג איזה תירוץ עלי' ולא תרצה לתלות בחסרון ידיעתך תאבד כמה וכמה השכלות עמוקות ומתיקות. ולא בחנם אמר שלמה המלך ע"ה ראיתי איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. וכן אמר עקביא בן מהלאל מוטב שאהיה שיטה כל ימי כלומר שלעולם אהיה שוטה בעיני שאחזיק עצמי כשוטה ואתלה בחסרון ידיעתי ועי"ז לא אהיה רשע אף שעה אחת לפני המקום. כללא דמילתא מי שיש לו מדה גרועה זו אין תרופה למחלתו כי אין לו לא תור' ולא אמונ' והוא מין וכופר בעיקר וז"ש רז"ל במס' שבת דף קי"ט ע"ב המבזה ת"ח אין רפואה למכתו כי אם יקשה לו איזה קושיא על דברי רז"ל ואינו משיג תירוץ עליה ואינו תולה בחסרון ידיעתו אלא תולה ברז"ל בוקי סריקי באמרו שהבל וכזב דברו וחושב שהוא חכם יותר מהם והרי עי"ז מבזה תלמידי חכמים הקודמים אין רפואה למכתו כי ישאר בכפירתו לעולם

כב אמר השואל לפי מה שהסברת לי היטיב איך לא יחזיק האדם את עצמו לחכם שלא לתלות בחסרון ידיעתו תאמין לי באמונה שלימה כי צר לי על כמה וכמה אנשים שאינם תולים בחסרון ידיעתם אי"ה אסביר להם ואדריכם בהדרכה הישרה הזאת שהדרכת אותי להוציא אותם ממדה המגונה הזאת שמעתה יתלו בחסרון ידיעתם. ועתה מבקש אני ממך שתסביר לי ותודיעני אמתת מהות הרוחניי' שיעדת לי כי נפשי ולבי מאוד יהמו על זה

כג אמר המשיב בעזה"י כן אעשה כאשר דברת אך צריך אני להקדים לך כמה הקדמות ובלבד שתשימ' היטיב בזכרונך שלא תשכחם

דע שגדר הגשם הוא כל דבר שיש לו שלשה רחקי' שהם אורך ורוחב וגובה הוא גשם כי אין גשם אחד מכל הגשמיים שבעולם שלא יהי' לו שלשה רחקים הנ"ל. וגשם גדול הרי שלשה רחקיו הם גדולים וגשם קטן השלשה רחקיו הם קטנים אבל אין גשם אחד מכל הגשמיים שבעולם נמלט משלשה רחקים כן כתבו כל הפילוסופים וכל המקובלים ותבין ג"כ מדברינו ביאור מלת גדר כי השלשה רחקים שהם אורך ורוחב וגובה הם הגדר של כל הגשמיי' ר"ל כמו בית המוקף מגדר אבני' כמו כן השלשה רחקי' הנ"ל הם גודרים וסובבים ומקיפים את כל הגשמיים רצוני לומר שאין אחד מכל הגשמיי' נמלט מג' רחקים וכמו כן תאמר שגדר בעל חי הוא התנועה רצונית כי כל בעל חי הרי הוא מתנועע ברצונו ומה שאינו מתנועע ברצון אינו בעל חי. והוצרכתי להודיעך זאת למען לא תטעה בדעתך לומר דוקא מה שהוא מורגש בחוש המשוש הרי הוא גשם כמו דומם צומח חי מדבר שכשאדם תופסם באצבעותיו הם חוצצים בין האצבעות ומבדילים בין אצבע לאצבע ואין האצבעות נוגעות אז זו בזו אבל שלהבת של הנר לפי שאינו מבדיל ק האצבעות אינו גשם אלא רוחני זהו שבוש גדול אלא כל מה שתוכל לצייר בו אורך ורוחב וגובה הוא גשם. והנה שלהבת של נר כבר אתה רואה בעיניך שלשה רחקים שכך וכך ארכו של שלהבת וכך וכך רחבו וכך וכך גבהו וכך מים הם ג"כ גשמיי' כי אתה רואה בעיניך כך וכך ארכם ורחב' וגובה'

כד וכן האויר הוא ג"כ גשם גמור ויש לו שלשה רחקים הנ"ל ולא כמו שחשבו רבים שהאויר אין לו מציאות כלל אלא כל מקום ריק הוא נקרא אויר כי דע באמת שאין ריקות נמצא בעולם כלל כי המקום שנראה לבני אדם שהיא ריק מכל הגשמיי' כמו המקום החלול שבין הארץ לרקיע או המקום הפנוי שבכל בית הנה באמת אינו ריק כלל אבל הוא מלא מן האויר והאויר ההוא הוא גשם גמור ותופס מקום כי יש לו שלשה רחקים שהם אורך ורוחב וגובה ואע"פ שלא תוכל לראות השלשה רחקים של האויר לגודל דקותו אעפ"כ הוא גשם גמור. והנה אביא לך מיפת על זה הנה ידוע שאי אפשר שיכנס גשם אחד בגשם אחר עד"מ כשהקדירה מלאה מים א"א שהקדירה הזאת תכיל ותסבול בתוכה אותו המים וגם עוד גשם אחר עד"מ כמו צרור עפר כי אין בקדירה ש"ם מקים לצרור עפר מאחר שהיא מלחה ממים ואם תשים בתוך הקדירה צרור עפר יצאו ממנה מים כשיעור הצרור עפר. והנה אם תקח שלחופית של הבהמה שהיא מקוה השתן של הבהמה שקורין בל"א בלאז] ותניח את השלחופית פתוח' על כל גדותי' ודופנותי' ואח"כ תקשור את פי השלחופי' בחוזק גדול עד שלא יוכל האויר לכנוס בתוך השלחופית הנה תראה בעיניך שדופונותי' לא יוכלו ליגע זה בזה לסיבת האויר הנשאר בשלחופי' ממה שקלטה בתחלה מן אויר העולם קודם קשירת פיה והנך רואה בעיניך איך שהאויר הוא גשם גמור ויש לו שלשה רחקים ותופס מקום ולכן. הוא מבדיל וחוצץ בין דופני השלחופית עד שלא יוכלו ליגע זה בזה כמו שלא היו יכולין ליגע זה בזה אם היית ממלא אותה בגשם אחר כמו ברזל או עפר ואפר. וכן הרמב"ם במורה נבוכי' בפרק ע"ג מחלק הראשון בדף מ"ה ע"א בהקדמה השלישית מביא ג"כ הוכחה עצומה על היות שאין ריקי' נמצא ממעשי הגרת המים וע"ש ביאורו וענינו בפירוש הרב ר' שם טוב ועיין במס' כלים שמביא שם כלי הנקראת טיטרוס וע"ש בפי' הרב ברטנורה ומ"ש שם התו"ט

כה וכן תוכל להבין שאין הריקות נמצא ממפוח של נפחים שנופחים בהם על הגחלים שיבעירו וילהיבו ומהיכן נמצא שם אויר ורוח במפוח והרי אנו רואים שאויר יוצא משם בחוזק ומנשב על הגחלים וע"י הנשיבה ההיא מתלהבים הגחלים ומבעירים. והענין היא בתחלה כשמתפשט המפוח על גדותיו ומתרחקים דופנו העליון מדופן התחתון זה מזה כי דופן העליון מגביה לצד מעלה ודופנו