עמוד העבודה רכה

אבל בנידון דידן שיראת שמים הוא דבר התלוי בלב ונמחשבה ויכול ליהנות מיגיעו וגם להיות ירא שמים. והנה בעל עוללת אפרים מפרש כך כי לכאורה יש לדקדק וכי מצינו שיהא שום אדם נהנה מיגיעו רק משכר שנוטל בעד היגיעה הוא והנה עד"מ האומן שבונה בית הנה הוא בונה בכבדות ובעצלות ואינו בונה רק בשביל שכר המלאכה העתיד לבוא בעד הבנין ונמצא ממלאכה עצמה אינו נהנה כלל והאיך קאמר גדול הנהנה מיגיעו הלא לא מצינו שיהא שום אדם נהנה מיגיעו. ומפרש הוא דקאי על עבודת הבורא בחשק נמרץ ובהתלהבוח עצום ואעפ"י שכח גופו ניתש מכח זה אינו נחשב נגדו לצער כי אם לנחת יחשב לו שעובד לבוראו בתכלית כחו וכל מה שמתיש כח גופו בעבודתו הוא נהנה ושמח יותר ויותר והנה כל זה בעובד מאהבה וזהו כוונת הגמרא גדול הנהנה מיגיעו עצמה שהוא עובד מאהבה יותר מירא שמים כי גדול העושה מאהבה יותר מיראה והנה פירוש נכון הוא ועפ"ז יצדק ג"כ אשריך בעולם הזה כי בעת עבדו לבוראו יש לו נחת רוח גדול ובשביל זה עצמה יהיה לו עונג לעוה"ב ובעל נשמת אדם מפרש בדרך אחר כי הנה ידוע שהאדם הוא בעל בחירה משא"כ המלאכים שהם מוכרחים בעבודתם לבורא ית' שאין להם נטיה לרע כמו שאמרו רז"ל על וסעדו לבכם ולפי שאדם בעל בחירה לפיכך אם נטייתו לטוב מקבל שכר טוב וזהו נקרא נהנה מיגיעו כפו והמלאך נקרא ירא שמים כי בן אדם כשירא מן הבורא נקרא ירא שעל הארץ לפי שבני אדם דרים על הארץ המלאך שדירתו בשמים נקרא ירא שמים כלומר ירא שבשמים והנה ידוע מכמה ספרים שנשמת הצדיקים הם יותר חשובים מהמלאכים וזה שאמרו גדול הנהנה מיגיע כפו שהם צדיקים שנהנים מיגע כפיהם דהיינו ממה שעושים מעשים טובים בעוה"ז הם יותר גדולים מירא שמים כלומר מן המלאכים שנק' ירא שמים. ולפענ"ד נראה לפרש בד"א כי הנה איתא בתיקוני זוהר אית יראה ואית יראה אית יראה דדחיל בר נש לקב"ה בגין דלא יחות מנכסוי או בגין דלא ימותון בנוי בחייו האי יראה לא שוי לעיקרא עלי' דהאי בר נש דאם ישתכח דייחות מנכסיו או אם ימותו בנוי בחייו תו לא דחיל ליה ותו לא רחים ליה ואית יראה דאיהו דחיל לקב"ה בגין דאיהו רב ושליט עיקרא דכל עלמין והנה כמו שמצינו אהבה תלויה בדבר ואהבה שאינה תלוי' בדבר כדאיתא במס' אבות כמו כן יראת העונש היא יראה התלוי' בדבר שבטל דבר בטילה יראה משא"כ יראת הרוממות ואף שהיא ג"כ תלוי בדבר כדקאמר כגון דהוא רב ושליט וכו' מ"מ לא שייך כאן בטל הדבר שההדבר ההוא לא יתבטל לעולם דהבורא ית' הוא חי וקיים לעולמי עולמים הוא רב ושליט ולפיכך מי שיש לו יראה בגין דאיהו רב ושליט יהי' לעולם ירא שמים. והנה יש נוסחא גבי אהבה באבות כל אהבה שהיא תלוי' בדבר בטל בטל דבר בטלה אהבה משא"כ אהבת הבורא אינה תלוי' בדבר בטל כי אם בדבר קיים לעולם. ואגב אורחא נפרש פסוק אחד עפ"י מה שאמר דוד ליהונתן נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים כי הנה באבות מפרש איזה אהבה התלוי' בדבר זו אהבת אמנון ותמר שאינה תלוי' בדבר זו אהבת דוד ויהונתן וזה שאמר נפלאת אהבתך לי שאינה תלוי' בדבר והיא יותר גדולה מאהבת נשים שהיא אהבת אמנון ותמר. ונחזור לענינינו והנה אע"פ שיראת רוממת היא יותר חשובה מיראת העונש מ"מ גם יראת העונש היא מעלה גדולה והנה ודאי מציאותה היא יותר חשובה מהעדרה. והנה מצינו עוד מדה אחת טובה מאוד שאינה יכולה להיות עם מעלת יראת העונש ביחד והיא מדת השמח בחלקו שהמדה הזאת מתנגד' ליראת העונש כי מי שהוא משמח בחלקו אינו חושש לכל הצרות והיסורים הבאים עליו ומקבל אותם בחשק נמרץ ביודעו באמונה גדולה כי כל מה דעביד קב"ה לטב הוא עביד כמבואר דבר זה אצלי במקום אחר באריכות והנה מי שהוא משכיל בעבור יודעו שהצרות והיסורים הבאים עליו הם גרמו לו להיות טובתו מופלגת אח"כ ובלי הצרות הללו לא יהיה כח לקבל הטובות ההם א"כ בעבור הסתכלו לטובה שבאחריתו שמת הוא ביסורים של עכשיו כמו שהאדם החורש וזורע אע"פ שטורח גדול הוא עליו מ"מ עושה בשמחה בעבור יודעו שאח"כ יקצור הרבה תבואה וזהו מה שאמר הכתוב הזורעים בדמעה ברנה יקצורו שמהראוי יאמר הזורעים בדמעה ברנה קוצרים אלא כך פירושו והזורעים בדמעה מעלים על לבם העתיד להיות אח"כ שברנה יקצורו וא"כ מי שהוא שמח בחלקו ואינו חושש לכל הצרות והיסורים לא יצויר אצלו יראת העונש שיהי' ירא שלא ייחות מנכסוי דאפילו אם יעני ישמח בחלקו ומי שיש לו יראת העונש אינו שמח בחלקו בודאי שאם היה שמח בחלקו לא היו יראת העונש עוד פירוש אחר נ"ל על הזורעים בדמעה ברנה יקצורו דלכאורה קשה וכי ודאי גמור הוא שברנה יקצרו הלא כמה הרפתקאות מזומנות על התבואה משעת הזריעה כמו השדפון או אם לא יהיה ממר ח"ו האדמה לא תתן את יבולה או הארבה יאכל אותה אבל הענין הוא שבהרבה מקומות מייחס הכתוב המעשים הטובים של הצדיק לזריעה כי כמו שבהזריעו חטה אחת יצמח אח"כ מאה גרגירי חיטים או יותר כמו כן אם אדם עושה מצוה אחת שכרו כפול ומכופל מאוד לאין תכלית כמ"ש הכתוב אור זרוע לצדיק כי כשהצדיק זורע מצוה אחת תאיר לו שורש מצוה זו ברוחניתה לעוה"ב אור גדול לאין תכלית וזהו אור זרוע לצדיק והנה ידוע שהמתפלל בדמעות תפלתו מרוצה מאוד כמ"ש רז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה וזהו דקאמר הזורעים בדמעה בודאי ברנה יקצורו שודאי תפלתם מקובלת ונחזור לעניננו הנה יראת העונש