עמוד העבודה ריב

איתא בזוהר דס"א שארי בחבורא וסיים בפרודא וזו הוא מה שתמצא בהשבעת עליך פורה בשם ארמימס רמימס מימס ימס מס שמתמעטת והולכת עד כי תכלה וצריך להסביר ענין הרע מכלה את עצמו ועפ"ז יובן המשנה העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו גור אחד כי הנה עד"מ אם ראובן הוא בעל גאוה עצום ויבא שמעון הדל והנבזה ויחרף אותו שמעון בנאצות גדולות ועצומות יקום ראובן על שמעון ויכהו הכאות הרבה והענין הוא כי כאשר שמעון מחרף ומגדף את ראובן בורא חימה חדשה בגוף ראובן והחימה ההיא היא מסטרא דקליפה והיא קומה שלימה רוחניית מתרי"ג. איברים רוחניים ומתלבשת בתרי"ג איברים של ראובן. והנשמה הקדושה מסתלקת ממנו כי הטוב והרע לא יוכלו לשכון ביחד כי שנאה ומלחמה קדמוניית וטבעית ביניהם כשזה קם זה נופל ככתוב כי יד על כס י"ה מלחמה להשם שהוא כללות סטרא דקדושה בעמלק שהיא כללות ס"א והנה ראובן רואה שהחימה ההוא שנתלבשה בו כואבת לו מאוד כי הוא רע ומה שהוא רע כואב מאוד ורוצה להריק החימה מגופו על גוף שמעון לכן מתחיל להכותו הכאות רבות ועצומות הכאה אחר הכאה והנה לאחר הכאה הראשונה נחלשת כח החימה ההיא מעט ואחר ההכאה השני' נחלשת יותר מעט ולכן נחלשת והולכת מעט מעט עד כי תכלה לגמרי החימה ההיא ואז יניח מלהכותו עוד כי לא נשאר שום כח בחימה ההיא ואז לבו שלם עם שמעון כמי קודם שחרפו וגדפו והנה באמת לא ראובן הכה את שמעון כ"א חימת עצמו שהושיט ע"י דברי החרופים לגוף ראובן והי' ראובן מושיט החימה ההוא למקום שבאה משם והוא גוף שמעון נמצא שהרע שהיא החימה תכלה את עצמו כי בשלוט החימה ההיא על גוף שמעון בהכותה על גוף שמעון הרי בכל הכאה והכאה נחלשת כחה וכאשר תכלה כח החימה לגמרי ונתבטל מציאותה מן העולם אז חוזרת הנשמה לגוף ראובן לפי שאו אין לה שום מתנגד בגוף ראובן וז"ש טורף נפשו באפו כי מה שבתחל' הית' נפשו צלול' הנה בשעת אפו עוכר וטורף את נפשו מלשון ביצה הטרופה בקערה כי כמו משקה השוכנת על השמרים כשמחממין את המשקה צפין השמרים מתחתית הכלי למעלה כמו כן בשעה שהאדם מתחמם בעת כעסו כי לכן נקרא הכעס בשם חימה שהוא מלשון חמימות והנה בשעת כעם עולין השמרים הרוחניי' וצפין למעלה והם הן שמעוררים את המחשבה שבמוח לכעוס להכות את שמעון וזהו טורף נפשו באפו וכן עפי"ז תבין היטיב כמה מאמרי רז"ל המדברים מגנות הכעס ולאחר שתכלה החמה מגוף ראובן הרי אז מתלבשת בו נשמתו הקדושה ולכן ארז"ל אל תרצה אח חבירך בשעת כעסו כי הנה הכח הרע שהיא החימה היא הכועסת והכח ההוא לא יקבל שום פיתוי ורצון כי כח הרע א"א לחזור ולהתהפך לטוב ולכן העובר עבירה אחת שהיא נגד רצין הבורא הרי עי"ז מחדש חימה למעלה שהיא קומה שלימה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים ואותה הקומ' שולטת על האדם ההוא שברא אותה ומכה את האדם באכזריותה עד כי תכלה לגמרי כי הרע מכלה את עצמו וכן אם אדם מבקש מחבירו איזה בקש' בדברי תחנונים ודברים טובים הרי עי"ז מחדש רצון טוב באדם שמבקש ממנו והרצון ההוא הוא ג"כ קומה שלימה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניי' וקדושים וכן האדם העושה מצוה שהיא רצון הבורא ית' הרי בזה בורא ומחדש גוף רוחני קדוש וטהור וגומל טוב לאדם שברא אותו

נלע"ד בעזה"י טעם על מה שכל אחד מישראל קבלו על עצמו לקיים מ"ע של ואהבת לרעך כמוך קודם התפלה ונלע"ד שזה מועיל כדי שתקובל תפלתו כי הנה ראוי להתבונן כשאדם מתפלל על איזה איש מישראל בברכת רפאינו שיתרפא אומר זה הנוסח שתשלח רפוא' לכל חילי' ישראל ובפרט לזה האיש הידוע לו בצורתו או בשמו מהו הכוונה שמתפלל עליו בכלל ובפרט ש ואי מתפלל עליו שיתרפא שני רפואות רפואה אחת בכלל ואחת בפרט הלא לדברים אלו אין שום ציור ותפיסה אמנם הנה אנו רואים שאנשי כנסת: הגדולה תקנו כל נוסח התפלה בלשון רבים חננו מאתך דיעה ובינה השיבנו אבינו סלח לנו וכן כל נוסח התפלה והטעם הוא כדי שכל אחד מישראל יתפלל על כל ישראל נמצא על כל אחד ואחד מישראל מתפללים כל ישראל וזהו מה שמפורסם בספרים שכל אחד מישראל ירא' שתפלתו תהא כלולה מתפלת כל ישראל והנה לכאורה אין ציור ותפיס' איך תהי' תפלתו כלולה מתפלת כל ישראל אמנם בשני אופנים יצוייר זה הענין אופן אחד שלא יתכוין בתפלתו לתועל' עצמו בלבד אלא לתועל' כל ישראל שבכל העולם כמשמעות לשון רבים של נוסח התפל' כי אנשים רבים יש אע"פ שמתפללים בלשון רבים מ"מ עיקר כוונתם הוא רק לתועלת עצמם בלבד כי מה איכפת לי לתועלת אחרים כי בעונינו הרבים כל אחד אינו אוהב רק את עצמו ואשתו ובניו וקרוביו ובני משפחתו אמנם ראוי ונכון שיתפלל כ"כ בעומק הלב על אחרים כמו על עצמו ממש כי אפילו אם יכון לתועלת אחרים ג"כ רק, לתועלת עצמו יעמיק יותר מתועלת אחרים אינו נכון כמשמעות לשון הפסוק ואהבת לרעך כמוך ממש הנה התבאר לך אופן אחד מכלילת תפלתו מתפלת כל ישראל ואופן השני הוא כך כי הנה כשאדם עומד להתפלל הנה כל כוונתו בתפלתו כדי שיקובלו תפלתו למעלה וימלאו כל רצונו וחפצו מן השמים על כל מה שהתפלל והנה נלע"ד שזהו עזות וחציפות כי מי הוא זה בדורינו שימלאו חפצו ורצינו בעבור תפלתו ובקשתו אם לא החסידים הגדולים ובאמת זעירין אינון אמנם הכוונה ראוי