עמוד העבודה רד

שהם ממוצא השפתים אלא שהבר' ב' דגושה היא מורגש' יותר בדגשי' מהברת הפ"א דגושה וכן הברת הג' והקו"ף שהם ג"כ ממוצא אחד שהוא החיך ג"כ קרובים הם בהברתן אלא שהברו' הג' היא יות' דגושה מהבר' הקוף וכן הד' והטי"ת שהם ג"כ ממוצא הלשון קרובים הם בהברתן אלא שהבר' הד' היא יותר דגושה מהבר' הטי"ת וכן הברת הוא"ו שהיא דומה קצת להבר' בי"ת רפוי' שוה הברתה להבר' פ"א רפוי' אלא שהבר' הוא"ו היא יותר דגושה מהבר' פ"א רפוי' והנה הם ג"כ ממוצא השפתים וכן זיי"ן וסמ"ך הם ממוצא אחד וקרובים הם בהברתן אלא שהבר' הזיי"ן היא יותר דגושה מהברת הסמ"ך וכן התנועו' הם ה' זוגות דהיינו ה' ת"ג וה' ת"ק ולכל ת"ג מיוחד' לה אחת מן הת"ק כמ"ש המדקדקים ואין הפרש בין הבר' ת"ג להבר' ת"ק שהיא תולדתה המיוחד' לה כי כמעט הברה אחת הם אלא שהת"ג מורגש' היטיב יותר מן הבר' ת"ק תולדתה והנה התנועו' גדולו' הם אלו א א א אי או שהם קמץ גדול וצרי וחירוק שאחריו יו"ד וחולם ומלאפום והת"ק הם אלו פתח סגול קמץ חטף שהיא כמו הבר' כל חירק שאין אחריו יו"ד וקבוץ שפתים והוא הנק'"י שורק קטן בעל ג' נקודו' נצבים באלכסון כזה א א א א א והנה לפי קריא' האשכנזים הבר' קמץ גדול אינו דומה כלל להבר' הפתח אבל הספרדים קורין הבר' קמץ גדול כהבר' הפתח שלנו אלא שמרכיבין בהבר' הקמץ יותר מהבר' הפתח ושפיר עבדי כי קמץ גדול הוא ת"ג ופתח הוא תולד' הקמץ והנה הבר' צרי והבר' סגול קרובים מאוד אלא שהבר' צרי הוא יותר מורחב מהבר' סגול כי הבר' צרי כמו שהעולם קורין אל רחום וחנון והבר' סגול כמו שהעולם קורין אל משה לחמור וכן הברת חולם וקמץ חטף קרובים מאוד ולזאת הסיבה תראה שכל העולם קורין מלת קול בחולם כמו מלת כל בקמץ חטוף או יוסף קורין אותו כמו יאסף וכן חיריק שאחריו יו"ד וחיריק שאין אחריו יו"ד קרובים מאוד בהברתו אלא שחיריק שאחריו יו"ד הברתה מורחב יותר כמו קריא' מלת לי וחיריק שאין אחריו יו"ד היא כהבר' ברכת ה' אלהיך וכן מלאפום ושורק קטן קרובין מאוד בהברתן אלא שמלאפום מורחב כמו הבר' לו והבר' שורק קטן הוא כמו הבר' ומורק ושטף במים והנה כמו שהאר' השמש נכלל בעצם אור כוכב השמש כי עצם אור השמש מבהיק ומאיר הרבה יותר מהארת השמש ואם יש בעצם אור השמש בחי' אור גדול מכ"ש שיש בה בחי' הארה שהיא בחי' אור קטן כי יש בכלל מאתים מנה כמו כן הבר' כל ת"ק נכלל בהברת כל ת"ג אביה המיוחד לה והיא תולדתו וכן הברת כל אות מהחמשה זוגות כל אות הרפוי נכלל בהברת אות הדגושה שהיא בת זוגה ולכל אלה הבחי' יש שורש עצום ברוחניים העליוני' כי עשר תנועות הם משתלשלים מעשר ספירו' והם חמשה מול חמשה ה"ח וה"ג והנה הת"ג משתלשלות מה"ח כמו שהחסד הוא אור גדול יותר מן הגבורה והנה קמץ הוא משתלשל מכתר והוא נקוד הויית הכתר כידוע ופתח הוא משתלשל מחכמה שהוא עלול של הכתר וכן חסד הוא עלול הבינה כמו כן סגול הוא עלול מצרי כי חסד הוא נקודת סגול וצרי הוא נקודת. הבינה וכל אלו הם מבוא להשיג בחי' הרוחניים איך כל עלול נכלל בעילתו

כתב האריז"ל עולם האצילות רובו טוב ומיעוטו רע ואינם מעורבים אלא כל אחד עומד לעצמו ובבריאה ג"כ רובו טוב ומיעוטו רע אלא שהם מעורבים וביצירה הם שווים ומעורבים ובעשי' רובו רע ומיעוטו טוב והם מעורבים עכ"ל וצריך להבין להסביר עצה הכוונה אעיתים של הדברים האל וכי הלא דרך משל המה לשבר את האוזן כי ממשמעות פשיטות לשונו משמע שהעולמות הללו תופסים מקום כי הנה כתב מלת עומד לעצמי וצריך להבין למה רימז ענין עומד לעצמו ולמה רומז התערבותם והענין הוא כך כי הנה כבר מבואר אצלינו כי כמו שהרוחניים הקדושים הם עצמיים שכליים משיגים את עצמם על בוריים ומשיגים מקצת בחי' עילתם ולא כל בחי' על בוריים כמו כן הקליפות הטמאות הם ביטול השגה ומבדילי' בפני אור אמיתי שלא יושג על בוריו כפי מה שהוא וכל ישעם וחפצם להטעות ולבלבל שכל אדם להראות לו פנים על השקר שיערב לבני אדם ויחזיק השקר לאמת והאמת יחזיק לשקר והנה ענק התערבות הקליפ' עם הקדושה הוא התערבות עצם באחדות אחד כביכול עם עצמות הקדושה וכביכול נכבה אור הקדושה קצת ואינו אור בהיר כ"כ כמו אם לא היה שם קליפה מעורבת והמשל בזה לכלי זכוכית שהיא זכה מאוד ויש בתוכה משקה ועומד' על מקום אחד זמן רב שלא יניע שום אדם את המשקה ההיא וממילא נופלים השמרים הגסים והעכורים לתחתי' הכלי ונדחקים השמרי' זה על זה עד שלא יש בתוכם אפילו מעט מן המשקה הזכה והמשקה שעל השמרים מזדכך ע"י כן זיכוך גדול שאין בהמשקה שום בחי' שמרים כלל ועיקר עד שיכולין להביט ולהציץ מעבר לעבר ומזה תבין היטיב מה שנאמר בזוהר בדברו מספיר' הבינה שמכנה אותה בשם יין המשומר מששת ימי בראשית כלומר שהיא מנוקה מן השמרים ומשומר הוא מלשין שמרים והוא משמש היפוך הפעולה כמ"ש רש"י על ודשנו את המזבח פירושו שיסירו הדשן מן המזבח וכמו ותשרש שרשיה שפירושו עקיר' השרשים כמו כן כאן הכוונה שהוא משומר כלומר מנוקה מן השמרים ומ"ש מששת ימי בראשית הוא דרך משל להפליג הבהירות והזכות ביין ההיא כמו משקה העומד זמן רב על מקום אחד כנ"ל ועוד נוכל לומר פירוש אחר כלומר שהיין הנ"ל שהיא הבינה הוא משומר יותר מששת ימי בראשית שהם ו"ק חג"ת נה"י כי בינה