עמוד העבודה ר

ממנו בהכרח תתלבש בכלי וזולת זה לא הי' לעולם צורך לכלים וז"ש האריז"ל אין הכלי נעשה רק ע"י הכאת אור המקיף בפנימי אין ר"ל לגלות לנו איכות עשיית הכלי אלא כוונתו לגלות לנו תועלת הכלי וטעמ' לאיזה צורך הוצרכו הכלי' כנלע"ד

הנה צורת הכ"ב אותיות אלפא ביתא הם אית וסימן ודוגמא לאורות עליונים רוחניים שכליים ולכן נקראו בשם אותיות והנה כל שם ושם משמות הקודש וכן כל כנוי וכלוי מכנויי הנשמות הם אות וסימן לאור עליון אחד ואותו איר העליון כולל כל כך אורות כמנין האותיות שבשם ההוא או הכנוי ההוא המורה על אור העליון ההוא הנק' בשם או בכנוי ההוא ולפעמים ימצאו שני שמות שוות באותיותיהן אבל בצירופי אותיותיהן אינם שוות הנה א"כ השני השמות ההם יורו על שני אירות עליונים משונים זה מזה אבל בהכרח אע"פ שמשוני' זה מזה מ"מ יש מתייחסות ביניהם אשר לסבת ההתייחסות שביניהם לכן אותיותיהן שוות והנה כשאור קטן משתלשל מאור גדיל בהכרח ימצא דוגמא רבתי בין האור הגדול להאור הקטן ולפעמים ירומז הדוגמא ההיא בגימטריא או בשווי האות או כמה אותיות שוות ולסבה הזאת מצאנו קצת שווי בשלשה אורות של כל קו מג' קווים שבי"ס להיות שבקו ימין הם חת"ן וחסד נשתלשל מחכמה ונצח מחסד לכן משתווים הם באית אחד והוא אות חי"ת כי ר"ת חכמה היא חי"ת וכן של חסד ובנצ' יש ג"כ חי"ת אלא שהיא בסוף התיבה ובין חכמה וחסד יש עוד יחס כי אות חי"ת שוה בחכמה ובחסד שהיא בראש התיבה ואות הכ"ף והמ"ם שבמלת חכמה הם במנין ס' של הסד ונשאר בחכמה אות ה' ובחסד אות ד' כי לעולם העילה היא יותר גדולה מן העלול לכך עולה חכמה ע"ג וחסד ע"ב ובקו שמאל הם בג"ה וגבורה משתלשלת מבינה והוד מגבורה ולכן ג"כ משתווים באות ה' שבכולם יש אות ה' אלא לפי שהקו שמאל מהופך בבחינתו מקו ימין לכן הה"א שבבינה וגבורה הוא בסוף התיבה והה"א שבהוד הוא בתחלת התיבה והנה בקו האמצעי יש כתר דעת תפארת יסוד ומלכות והנה בכולם יש אות ת' רק במלת יסוד לא יש תי"ו והוא לפי שגוף וברית חשבינין חד כי הברית הוא סיומא דגופא א"כ מכלל הגוף הוא לפי שהוא נחשב מכלל הגוף וכן התי"ו שלו נכללת בתפארת ולפיכך יש בת"ת שני סווי"ן והנה ידוע שכל קו אמצעי כולל שני קווין ימין ושמאל והנה בחי' התי"ו תמצא בה שכוללת בחי' החי"ת ובחי' הה"א כי בין ה"ש וחי"ת יש הפרש מעט במה שצד השמאלי של הה"א אינה נוגעת בגג הח"א משא"כ בחי"ת והנה הה"א פתוח' מעט לצד צפון לפי שכל ה"א היא בחי' נוקבא ודין בחי' שמאל ובחי' צפון ולכן ה' בסוף סתיבה משמשת לשון נקנה כמ"ש המדקרים ואות וא"ו משפשת לשון זכר והנה התי"ו היא כצורת החי"ת אלא ההרגל התלוי בה"א נצטרף אל החי"ת לצד שמאל ולכך רגל התי"ו כפוף לצד שמאל כי נלקחה מרגל השמאל שבה"א נמצא כי התי"ו של קו האמצעי כלולה בתוכה בחי' החי"ת שבימין ובחי' דגל השמאל של הה"א כי כן הוא המדה שכל בחי' אמצעות כוללת ב' בחי' הימין והשמאל נמצא אחר צירוף רגל הה"א להחי"ת ונעשית תי"ו נשארה מן הה"א צורת רי"ש והה"א והחי"ת בעצמן הם עולים י"ג הרי תי"ו ורי"ש וי"ג עולים תרי"ג איברים רוחניים הכלולים בי"ס ואם שגיתי השם יכפר בעדי

הנה ידוע ענין אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר כזה אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ שהוא ענין (אחדים ותשעה) (תשעה אחדים ותשעה עשרות וט מאית כי הכפולות ממנצפ"ך לספרים הם אחר התי"ו כי התי"ו הוא ד' מאות והכ"ף פשוטה דסימן הנ"ך היא ה' מאות והמ"ם סתומה היא וא"ו מאות והנו"ן פשוטה היא זיי"ן מאות והפ' פשוטה היא חי"ת מאות והצד"י פשוטה היא ט' מאות והנה ידוע שבמספר מרובע דהיינו שכל אות מונה בעצמה דהיינו הבי"ת עולה ד' כי ב"פ ב' הם ד' וכן הג' עולה ט' כי ג"פ ג' היא ט' וד' עולה ט"ז וה"א עולה כ"ה וא"ו עולה ל"ז זיין עולה מ"ט חי"ת עולה ס"ד ט' עולה פ"א כי ט' פעמים ט' עולה פ"א ומעתה התבונן בחי' אחת באלפא ביתא דאי"ק בכ"ר הנ"ל והוא כי האלף דסימן אי"ק היא רומזת לאלף והיו"ד והקו"ף של סימן אי"ק מתפרשים כך יו"ד פעמים קו"ף הם אלף אחד והב' דסימן בכ"ר הם ד' אלפי כי בפ"ב הם ד' ואח"כ מפרש הכ"ף והרי"ש של סי' בכ"ר הם כ"ף פעמים רי"ש עולה ד' אלפים גל"ש הוא למ"ד פעמים ש' עולה ט' אלפים כמו מספר המרובע בל ג' מסימן גל"ש וכן בדל"ת מסימן דמ"ת במספר המרובע עולה ט"ז אלפים כמו שעולה מ"ם פעמים תי"ו והה"א של הנ"ך במספר המרובע עולה כ"ה אלפים כמנין נו"ן פעמים כ' פשוטה שהוא נ"ן פעמים ת"ק והוא"ו של סימן וס"ס עולה במספר המרובע ל"ו אלפים כמנין ס' פעמים מ"ם סתומה שהיא עולה ת"ר והזיין של סימן זע"ן עולה במספר המרובע מ"ט אלפים כמו ע"פ נו"ן פשוטה העולה ת"ש כי ע"פ ת"ש עולה מ"ט אלפים וכן החי"ת של סימן חפ"ף הוא עולה במספר המרובע ס"ד אלפים כמנין פ' פעמים פ' פשוטה שעולה שמנה מאות והנה פ' פעמים שמנה מאות עולה ס"ד אלפים והט' של סימן טצ"ץ עולה במספר המרובע פ"א אלפים כמנין צדי"ק פעמים צ' פשוטה העולה ט' מאות וצדי"ק פעמים ט' מאות עולה ס"א אלפים והנה כל האלפים הרמוזים כאן הם רפ"ה אלפים כזה א' ד' ט' ט"ז כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד ס"א א ב ג ד ה ו ז ח ט והנה סך השורה הראשונה עולה סך רפ"ה כמנין מנצפ"ך העולה פר שהם ה' גבורות וה"א אחרונה דהוי' הממתקן ונעשה מפר פרה ועיין במסכת ליל ראש השנה