עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה קצט

Amud haAvodah 199 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהוא עילתה ועילת עילתה ודבק באשתו רומז על הכח המשפיע בעלולו להוליד ולד שזהו עיקר ענין הדיבוק בין הזכר והנקבה והיו לבשר אחר שע"י התולדה שיצא מביניהם יהיו לבשר אחד ולא יהיו מתנגדים ומכחישין זה לזה כמו קודם ההולדה כי התולדה יכריע ביניהם ויתמזגו בחינתן כאחד ממש יתלכדו ולא יתפרדו וכל זה הוא בנוי על ההקדמה הגדולה שלי שמהות הרוחניים הם עצמיים שכליים לכן על כל סרט והקדמה הנאמר ברוחניי' העליוני' נקח משל משכל האנושי שגם הוא רוחניי ודוק ותשכח בכל ההמצאות שכליות א"א להמציא המצאה שכליית מחודשות אם לא ע"י שתי הקדמות או יותר ולא פחות

הובא במבוא פתחים ד' מ' בשם האריז"ל בס' מבוה"ש וז"ל מה הפרש יש באורות העליונים עד שזה יקרא זכר וזה נקבה הענין הוא כי כשהאור העליון נמשך ומתפשט עד למטה כ"ז שאינו משתנה יקרא זכר אך כאשר ישתנה ויחלש כחו ממה שהי' נקרא נקבה וחלישת כח האור הוא לסבת עוברו דרך מסך ומחיצה דמיון אור היוצא לנוקבא דרך נקבי מחיצת גופא דז"א ואז נחלש כחו ונעשה נקבה ס' הגלגולים פ' כ"ד עכ"ל כדי שתבין זאת היטיב אקדים לך כמה הקדמות הנה כבר הודעתיך שלא יצדק ענין המספר ברוחניים אם לא מצד שנוי מדרגתן ואז יצדק בהם המספר לומר שהם כך וכך מדרגות שנים או שלשה וכו' אבל לא יצוייר שני מדרגות שוות כי כיון שהם שווים במה יבדלו זה מזה לקרותן בשם שנים וכמו כן לא יצדק ג"כ באור אחד לומר בתחלת התפשטותו כח יותר גדול ובסוף התפשטותו נשתנה ונחלש כחו ממה שהי' בתחלת התפשטותו שאם כן אינו אחד ממש אלא שני מיני אורות כי איך יצדק לומר עליו שהוא אור אחד כיון שיש בו שני מדרגות וא"כ הם שני מיני אורות וכל חור שנקראה אור אחד בהכרת אין בו שום שנוי חנוק ממדרגות בעצמותו אלא הכל הוא חור אחד פשוט וכל איר שתאמר עליו שנשתנה ונחלש כחי ממה שהי' בהכרח קידם שתתחיל ששנוי וחלישת כח הוא מדרגת חור אחד פשוט ומהתחלת השניי יויריירד שכח יורחי' מדרגת אור אחר נעון' מאוד ממודרגת שלמעלה ממנו והם מכונים בשם שני אורות ואור החזק הוא עילה ואור החלוש הוא עלול ומקבל ממנו שפע וכבר ידעת כי כל עילה מכונה בשם זכר וכל עלול מכונה בשם נקבה להיו' זה משפיע וזה מקבל ולהבין דברינו שמדמה לאור היוצא לנק' דז"א דרך נקבי מחיצ' גופא דז"א אמשיל לך משל מאור השמש וחור הלבנה הנה ההארה המתפשטת מעצם אור השמש מכה על כוכב הלבנה ר"ל גשם הלבנה הנה עצם אור הנאחז בעצם השמש אנו רואים בענינו שמבהיק הרבה יותר מההארה המתפשטת מן השמש על הארץ ותשכיל שאור הנאחז בגשם השמש אילו לא היה נאחז בגשם השמש אלא היה מופשט מגשם הזה היה מאיר ומבהיק עוד הרבה יותר מדאי ממה שמאיר עתה מפני שעתה נאחז בגוף השמש שהוא גוף חשוך ועב ועכור ואלו היה אותו האור הנאחז בגוף השמש היה נאחז בגוף הלבנה היתה הלבנה ג"כ מבהקת ומאירה כמו אור השמש ממש אך עתה שאין אור ההוא עצמו הנאו בשמש נאחז בירח אלא אחר התלבשו בגוף השמש ונתמעטה ההארה המתפשטת ממנו מאוד כנראה לחוש הראות לכן נתמעטה הראח הלבנה מאוד מהארת אור השמש לפי שעצם האור של הלבנה אינו מבהיק כ"כ כמו עצם אור השמש לפי שהארה הנמשכת מן השמש חוזר להיות עצם אור הלבנה לכן הרי אור הלבנה היא כאור אחר ואינה כמו אור השמש ומכונים בשם שני אורות לפי שאינם שווים במדרגה שכל זמן שהאור הוא בתוקפו ובגבורתו נקרא אור השמש וכשנחלש כחו דהיינו כשהאור השמש מתפשט ומאיר דרך מחיצת גוף נקרא אז הארת השמש ועצם אור הירח

אחר הקדמה הנ"ל מביא במבוא פתחים בשם האריז"ל וז"ל אין הכלי נעשה רק ע"י הכאת אור המקיף בפנימי עכ"ל הנה כבר ידעת מה שהובא במבוא פתחים דף ס' ע"א שאור המקיף גדול מאוד מאור הפנימי והוא נשמה לו עכ"ל וכבר הסברנו ענין הקפה ברוחניים שהוא כמו חכם גדול ועמוק היודע היטיב גבול שכלו של בנו הבחור שיודע איזה השכלה יוכל להשיג ואיזה לא יוכל להשיג וכל מה שמשיג בנו בחורו כ"ש שאביו החכם יכול להשיג אבל לא כל מה שהאב משיג ישיג בנו לפי שמדרגת שכל בנו הוא נמוך מאוד ממדרגת שכל אביו נמצא שכל האב הו מקיף וחובק וכולל בתוך שכלו את שכל בנו הקפה רוחניית שכליית וכבר ידעת שכל מיני שפע של הרוחניי' אינם אלא השכלות והשגו' שכליו' וכשטילה משפעת לעלול זהו נקרא בטישה והכאה וכבר ידעת שהתיבות והמלות שאדם מסביר בהם איזה המצאה שכליית הם הם הכלים של ההמצאה ההיא שע"י המלות יש תפיסה לשכל ההוא המלובש בתוך המלות כמו שהמים נתפסים ע"י הכלי והנה כשהאב רוצה להשפיע לבנו איזה המצאה שכליית בהכרח צריך להלביש ההמצאה ההיא במלות כי זולת זה לא יוכל בנו לתפוס ההמצאה ההיא בשכלו מאחר שהוא בעצמו אינו יכול להשכיל ההמצאה ההיא בכח שכלו מעצמו מבלי שום מלמד ואז לא היה צריך לכלים הללו של המלות ההם כמו שאביו אינו צריך להם והנה אור המקיף הוא כמו עילה לאור הפנימי וכשמקיף רוצה להכות בפנימי דהיינו להשפיע לו איזה השגה חדשה הרי הפנימי לא הי' יכול להשכיל אותה מבלי השפיע לו המקיף כי אם הי' יכול להשכיל לא הי' צריך המקיף להשפיע לו ומפני כן בהכרח תתלבש ההשגה הזאת באיזה כלי שאל"כ לא יוכל הענין השכלי הזה להיות נתפס אצל הפנימי מאחר שהוא בעצמו אינו יכול להשכיל וכן בכל גלוי שפע חדש והשגה ממדרגה עליונה למה שלמטה