עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה יט

Amud haAvodah 19 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ולמה זה הבל איגע בחנה לריק וללא צורך. ועתה מתיירא אני ממך אולי תקוץ באריכות ואיגע לריק חס ושלום

ז אמר השואל מובטח אני בעצמי בעזה"י שלא אקוץ באריכות מעוצם תשוקת לדעת מהות הרוחניים. כי ע"י זה תוציאני ממבוכות גדולות מאפילה לאורה תביאני. אבל דבר א' אבקש ממך מאחר כי שמעתי עליך לאמר שיש לך חשק נפלא ועצום להדריך אנשים בדרך הישר והטוב האמיתי וללמדם חכמה ומוסר ולקרבם לעבודת השם ולתורתו וליראתו ואהבתו ויותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק לכן אחלה פניך ואל ירע בעינך על אשר אני מבקש להטיל טורח עליך כדי להקל משא כובד הטורח מתלמידך וקודם כל דבר אציע לפניך הצעה אחת הנה איברי הגוף הפועלים פעולתם במהירות הם יותר דקים וחשובים מאותן האיברים שאינם פועלים פעולתם במהירות כ"כ. כי כלי הדיבור שהם החמשה מוצאות שבתוך הפה הם יותר נכבדים מן הידים שאינם פועלים כ"כ פעולתם במהירות כמו כלי הדיבור כי מה שאדם כותב בשלש שעות יכול הוא לדבר אותן הדברים בחצי שעה או פחות מזה. והחוש הראות ומחשבת הלב הם יותר דקים מן כלי הדיבור כי מה שאדם מדבר בשלש שעות יכול העין לשוטט ולעבור על אלו המלות והתיבות במחשבת הלב בחצי שעה. וכאשר היה מדבר אלו המלות והתיבות שקראם במחשבה בחצי שעה היה צריך לדבר ג' שעות והנה האדם הרוצה להסביר לחברו איזה ענין שכלי בהכרח צריך להסביר לו בא' מב' דרכים. או ע"י דיבור. או ע"י כתיבה. והנה אצל התלמיד המקבל הענין השכלי ההוא מרבו מתהפכים הענינים אצלו כמו שהאותיות החקוקים על החותם הם מהופכים מן האותיות החקוקים על השעוה כאשר ידביק השעוה על אותיות החותם בחזקה ובכח. כמו כן מתהפכים הענינים אצל המקבל הענין השכלי מרבו כי מה שהוא אצל הרב המשפיע במהירות היותר דהיינו הדיבור שהדיבור הוא במהירות יותר מן הכתיבה. ואצל התלמיד הענין מהופך. כי אם הרב הי' כותב לו הענין השכלי ההוא על הנייר הי' יכול להסתכל אותן המלות והתיבות במחשבה ובראיות עיניו במהירות יותר גדול משא"כ כשהתלמיד שומע הדברים מפי רבו צריך שהות יותר. אבל מעלה אחת יש לדיבור יותר מן הכתיבה אצל התלמיד כי התלמיד יכול להבין יותר ע"י דיבור מעל ידי כתיבה. לכן אחלה פניך שכל הדברים שתלמדני תודיעני ע"י כתיבה ולא ע"י דיבור כדי שאוכל לשוטט עליהם בחוש הראות ובמחשבת הלב במהירות היותר מעל ידי הכתב. ובאתי לחנן אותך שתסביר לי על הנייר באר היטב כדי שאוכל להבין הדברים על מתכונתם ותכליתן כמו שהייתי מבין בשמעי מפיך. ועוד תועלת אחר יש לכתיבה יותר מן הדיבור כי הדיבור לא יועיל רק לי לעצמי וע"י כתיבה תועיל לי ולחברי ולכל מי שישתוקק לאיתן הדברים וכל דכפין ייתי ויכול ויעתיק לעצמו על הנייר

ח אמר המשיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה והנני מוכן בכל עוז ותעצומות להבינך ולהסביר לך על הנייר מהות הרוחניים עד מקום שידי מגעת כמו שאם הייתי מסביר לך ע"י דיבורי. וקודם כל דבר מוכרח אני להדריכך בהדרכה אחת מוכרחת מאוד: ט אמר השואל הדריכני באמתך ולמדני

י אמר המשיב דע מי שהוקשה לו איזה דבר ואין לו תירוץ על קושייתו וחושב ומדמה בדעתו מחמת שאינו יכול בשכלו לתרץ לו הקושיא חושב שאין שום תירוץ בעולם על קושייתו. ואינו רוצה לתלות בחסרון ידיעתו כי הוא חושב שאין חכמה למעלה מחכמתו ומה שלא ישיג הוא חושב שהוא דבר נמנע מלהשיג ואין מציאות כלל לדבר ההוא דע איש כזה אין תרופה למחלתו ואין רפואה למכתו ומתוך כך אם יקשה לו איזה קושיא בעיקרי האמונה ולא יכול להשיג תירוץ על קושייתו יבא לכפור בעיקרי אמונה יא ואביא לך משל על זה הנה הרמב"ם הקשה בהלכות תשובה ואע"פ שלא אכתוב לך כוונתו בבירור וזו היא קושית הרמב"ם הנה אנו מוכרחים להאמין שהבחירה נתונה אל האר להטות לכל אשר יחפוץ הן לטוב הן להפכו וע"י כן בבחירתו הטוב משיג שכר טוב מאוד ובבחירתו הרע משיג עונש מר ומי שחושב שהאדם אין לו בחירה והוא מוכרח במעשיו הן במעשה הטוב הן במעשה הרע הרי הוא כופר עריץ ואין לו חלק באלקי ישראל ובתורתו וגם אנו צריכין להאמין שהבורא ית' יודע מה שעתיד להיות ואין דבר נעלם ממנו וא"כ בודאי יודע מי שעתיד להיות צדיק או רשע. והנה כמו שהיתה ידיעתו ית' מקודם כן בודאי מוכרח להיות שזה יהי' צדיק וזה יהי' רשע. דאם נאמר שהרשות נתונה ביד האדם לעשות טוב או רע א"כ קודם שעשה האד הטוב או הרע הרי לא ידע ית' ח"ו על בוריו אם זה יהי' צדיק או רשע והנה בודאי הגמור שידיעת הבורא את העתיד ובחירת האדם לטוב או לרע שתיהן אמת. ולכאורה השתי הקדמות הללו סותרות זו את זו כפי שכלינו. יב והרמב"ם משיב שם על השאלה הזאת כך. הנה על השאלה הזאת וכדומה לה אמר הנביא כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי כי אע"פ ששכלינו מחויב שב' הקדמות הללו לא יתקיימו ביחד זהו לקוצר דעתינו וחלישת שכלנו שאין בנו כח להבין ולהשכיל איך ידיעת הבורא ית' ברורה אף קודם עשות האדם הטוב או הרע אע"פ שהבחירה ביד אדם ואם הי' שכלינו ברור וחזק וזך לא הי' קשה לנו הקושיא הזאת אך ההשגה הזאת להבין איך