עמוד העבודה יח
Amud haAvodah 18 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →על מקום גשמי ח"ו. אבל עתה שעיקר השאלה היא איך יתכן שיהי' איזה דבר במציאת ולא יתפוס מקים נשמי כי כל הדברים שאנו רואים שהם מצויים בעולם אין אחד מהם נמלט מתפיסת מקים גשמי וא"כ מה הועיל בתירוצו שכוונת המקובלים בייחסם תואר מקום אל הספירות הוא על מקום רוחני ולא על מקום גשמי ח"ו. סוף סוף הקושיא במקומה עומדת אם הספירות אינם תופסים מקום גשמי א"כ אנה והיכן הוא מציאות הרוחניים והנה ראיתי שם בס' שומר אמונים. שאחר תשובת השאלה הנ"ל עמד השואל ושאל בזה הלשון סתומים וחתומים דבריך. ואיני יכול להבין ולהבחין מה שינוי והפרש יש בין מקום גשמי למקום רוחני ולכן הואל נא וברר דבריך. ומשיב שם על זה בס' שומר אמונים וז"ל שם אם הסתכל במהות המקום הגשמי תבין ענין המקום הרוחני. כי הנה המקום הגשמי ענינו הוא דבר הנושא והסובל המתקומם בו ומקיפי מכל צדדיו וכמו כן תבין במקום הרוחני כי העילה אשר בה עומד ומתקומם העלול. או הספירה הוא מקומו של העלול. שהרי העילה נושא וסובל ומקיים את העלול ומקיפו. והגם שאין העלול או הספירה בעלת שיעור וכמות היא בעלת שיעור שכלי לערך עילתה באופן שהעילה מקפת ומגבלת את העלול בהשגתה וידיעתה. והעלול אינו מקיף את עילתו בהשגתו. אלא משיג בו כפי שיעור וגבול השגתו. ונמצא לפ"ז כי א"ס מקום לא"ק ואבי"ע. וא"ק מקום לאבי"ע ועולם האצילות מקום לבי"ע. ובריאה מקום ליצירה ועשי' ועולם היצירה מקום לעולם עשיה. וכן כל ספירה נקראת מקום לספירה שלמטה הימנה כי הם מתפשטות זו בזו לא התפשטות מקים גשמי ח"ו אלא התפשטות שכלי רוחני וכו' עכ"ל. והנה גם דברים הללו סתומים וחתומים אצלי ואינו יכול להבין על בוריו מהות המקום הרוחני. וגם מהו זה שארז"ל על הבורא ית"ש כי הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו והנה בעל שומר אמונים קיצר מאוד בהסברת לשונו לכן אבקש ואחלה פניך שתסביר לי היטב בלשון צח וקל להבין ביאור עניינם הללו
ד אמר המשיב לכשתבין מהות הרוחניים היטב לא תהיה נבוך כלל בשאלות הללו. כי עיקר חסרונך הוא מחמת שמיום היותך אין אתה יודע רק עניינם גשמיים. שאין אחד א ל הגשמיים נמלט מתפיסת מקום. כי גשם גדול תופס מקום גדול כשיעור גדלו של הגשם ההוא ואם הגשם קטן תופס מקום קטן אבל אין אחד מכל הגשמיים נמלט מתפיסת מקום. ואפילו הגשמיים היותר דקים כמו אש ורוח תופסי' מקום: כי איש הפרש לענין תפיסת מקים בין גשם עב נאבן ובין גשם דק כרוח. ואין הפרש ביניהם אלא שאבן נרגש במשוש וכבד המשא ורוח או אויר אינו נרגש בחוש המשוש והוא קל המשא. אבל לענין תפיסת מקום שוים הם. אבל שיהיה איזה גשם במציאות ולא יתפוס מקום כלל זה א"א להיות כי מה שאינו תופס מקום אינו במציאות כלל. והוא אפס ואין. ולכשתבין מהות הרוחניים לא יקשה לך זה כלל. וע"י זה תבין כמה ענינים שלא הבינו האנשים שנעלמו מהם הבנת מהות הרוחניים
ה אמר השואל כבר אני משתוקק מאוד להבין מהות הרוחניים. כי רבותי שהתחלתי ללמוד אצלם החכמה הקדושה הזאת הזהירוני שלא אבין דברי המקובלים כשמדברים בספירות בדרך גשמי שלא אבין דבריהם כפשוטם וכמשמעם. אלא כל דבריהם הוא בדרך משל. לסבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע וכמאמרם ז"ל דברה תורה כלשון בני אדם. אבל עצם כוונת דבריהם ברוחניים הוא ענין אחר שאינו מעניים הגשמיים כלל. והנני לומד דברי המקובלים כסומא ובעורון לבב. מפני שאין אני יודע אף בהקדמה אחת של המקובלים עצם כוונתם האמיתות. ומה כוונו המקובלים להסתיר במשל ההוא ואם הייתי משכיל לכל הפחות בהקדמה אחת עצם כוונת הנמשל שכוונו להסתיר במשל ההיא ולהלביש ענין הנמשל שהוא ענין הרוחניית בגשמיות המשל הייתי לוקח לי ציור ודמיון ודוגמא להבין שאר הקדמותיהם על הדרך והסגנון ההוא של אותה ההקדמה המובנת לי עצם כוונתה האמיתית. אבל עתה סוגרו בעדי פתחי שערי כניסה להבין החכמה ההיא על אמיתותה. ועתה אם הבינני מהות הרוחניים הבנה ברורה אתן שבח והודאה לאל אשר הקרה אותי לחסות בצל כנפיך להעמידני על האמת
ו אמר המשיב לא אוכל להבינך ענין זה כי אם בהקדים לך כמה הקדמות ומשלים. כי לגודל דקות ועומק ענין זה א"א לי ללמדך בזמן מועט כשיעור זמן שתוכל לעמוד על רגל אחת. ואף כי דרך החכמים לקצר בהסבירם לתלמידיהם כמאמרם ז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה שלא יקיץ נפש התלמיד מרוב האריכות עכ"ז עומק הענין ודקותו לוחץ ודוחק אותי לקצת אריכות בהקדמות אשר אולי אתה נעור וריק מהם ונגד ביאור ענין דק ועמוק אין ראוי לבחור לילך בדרך קצרה בהסברת הלשון שלא יקרני עמך כאשר קרה לחכם אחד שסיפרו עליו בתלמוד. ששאל לתינוק אחד על שני דרכים המתפצלים ושאל לו איזה דרך מאלו הב' דרכים הוא יותר קצרה לילך לעיר והשיב לו התינוק זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה והנה כמו בעניינים אלו. אם אבחר להסביר לן בדרך ארוכה אע"פ שלכאורה נראה שארוכה היא אבל באמת היא קצרה בעבור שתשיג תכלית מבוקשך והבין היטב הדבר על מתכונתו. משא"כ אם אסביר לך בדרך קצרה אע"פ שלכאורה נראה שקצרה היא אבל באמת ארוכה היא. כי מחמת שלא תבין הדבר על אמתתו יוכרח שאסביר לך פעם שנית מחדש מתחלת הענין בדרך ארוכה. ובדרך הקצרה שהסברתי לך מתחלה יהיה לריק ולבטלה.