עמוד העבודה קסז

הוא אחדות גמור ופשוט וזהו שאמר והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה כלומר שלא תאמר שאחדות הא"ס הוא מצד שלא יצדק עליו מספר שנים אפי' יש אחד דומה לו דבמה יבדלו להיות שנים ח"ו לא תאמר כן כי היא כפירה עצומה והאומר כן טוב שלא נברא ומלבד זה הוא סכלות ופתיו' גדול אלא הוא אחד גמור ופשוט מצד שאין שני להמשיל והחבירה ולכוונה זאת אמר ביגדל נמצא ואין עת אל מציאותו כי הוא קדמון המוחלט וע"י כן אין יחיד ביחודו כי אע"פ שכתר הוא יחיד מ"מ אין אחדותו כאחדות א"ס כנז' ומסיים נעלם וגם אין סוף לאחדותו כי אחדות הכתר הוא אחדות מחודש כחידוש אצילותו שקדם אליו ההעדר משא"כ אחדות א"ס הוא אחדות קדמוני ואין אחדותו כאחדות המספרי ח"ו כי אחדות המספר מחודש הוא כי כל המספר מחודש הוא מעת חידוש האצילות וראוי להיות מציאות המספר בערך אחד כמו ששנים הוא מספר מחודש מעת חידוש אצילות החכמה כמו כן ראוי להיות אחד ג"כ מספר מחודש מעת חידוש אצילות הכתר ואין שום שייכות לצרף אחדות קדמוני לשארי' המספר שהוא מחודש ושהיה אחד עשר גלגל המספר ח"ו כמו שאמר בס' יצירה עשר ולא אחת עשרה וזהו שכתב הראב"ד בפירושו לספר יצירה בנתיב הראשון מל"ב נתיבו' שלא יתכן לתאר הא"ס בתואר המניני

בעל המחבר בית אלהים ושער השמים שהיה תלמיד לר' ישראל שרוג תלמיד האריז"ל כתב בספרו שער השמים מאמר ששי פרק ט' וז"ל הנה נצב לנגדנו ספק אחד והוא למה מחמש' מדרגו' הנפש שהם נרנח"י לא נתנו לא"ק כ"א השנים נפש ורוח ונ"ל להשיב כי כל החמשה רמוזות בו הנפש בעגול הרוח ביושר הנשמה בצנור הדק אשר מקומו בראש החלק העליון מא"ק אשר בו יתאחד עם הא"ס ונשמת הנשמה הנקרא' חי' רמוזה בבחי' מה בחוט הא"ס הנכנס בצינור הדק של א"ק וא"ס המקיף היא בחי' יחידה של א"ק וכו' ואף שא"ס והחוט הוא עצם אחד א"ס הוא הסבה הראשונה בבחי' עמדו בעצמו והחוט הוא עצמו בכל עלוליו עכ"ל בעל שער השמים בקיצור והנה לכאורה תימה גדולה עליו על שהוא חושב חוט והצנור הדק הם שני בחי' וזה צנור הדק היא בחי' כלי וחוט הא"ס הוא העצמות המתלבש בצנור הדק ובספר עץ חייל להאריז"ל משמע לכאורה כי חוט הא"ס הוא הוא בעצמו הצנור הדק וכמעט כל המקובלים שבדורינו לוקחים המשמעות הזה מלשון האריז"ל בספר עץ חיים בשער דרושי עגולים ויושר אבל נלע"ד שהאמ' הוא כדברי בעל שער השמים שהם שני בחי' כי הנה בשער דרושי עגולים ויושר ענף ב' דף ל"ד ע"ב כתב האריז"ל וז"ל והנה בהיות אור הא"ס נמשך בבחי' קו אחד דק וישר תוך החלל הנז' לא נמשך ונתפשט תיכף עד למטה אמנם היה מתפשט לאט ר"ל כי בתחלת התחיל קו האור ההוא להתפשט שם ותיכף בהתחלת התפשטות בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל אחד עגול סביב וכו' ובדף ל"ה ע"ב חוזר לבאר שם וז"ל והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס הוא הנק' כתר ואח"כ נתפשט עוד הקו ההיא ונמשך מעט וחזר להתעגל שנית בתמונת עגול שני בתוך העגול הא' וזה נק' עגול החכמה עוד נתפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עגול ג' תוך עגול הב' ולק' עגול בינה וכן עד"ז הקו הזה היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול היו"ד הנק' עגול מלכות עכ"ל האריז"ל יהנה בענף ג' דף מ' כתב כי העגולים הם בחי' נפש וי"ס דיושר הם בחי' רות ע"ש באורך בדף מ' ובדף מ"א והנה ידוע שכלי היושר ודאי מעולים הם מכלי העגולים ואור היושר ודאי מעולה היא מכלי היושר וא"כ איך תעלה על דעתך שהקו הנז' בענף ב' שהבאנו והוא חוט הא"ס והלא הקו ההוא הי' מתעגל וחוזר ומתעגל עד יו"ד עגולים וכי נעשה מחוט הא"ס כלים עגולים שהם אינם מעולים מכלי היושר וא"כ יקשה מאיזה בחי' נתהוו אורות העגולים ומאיזה בחי' נתהוו כלי היושר וביותר קשה מאיזה בחי' נתהוה אורות היושר כיון שכלי העגולים נתהוו מחוט הא"ס ח"ו וחלילה להעלות על הדע' הדבר הזה ומלבד הוכחה שלנו שהיא הוכחה עצומה וחומה נשגבה הנה משמעות לשון האריז"ל למעיין ומדקדק בו ג"כ משמע כדברינו אחד מה שהאריז"ל מכנה הקו בשם צנור משמע שאינו חוט הא"ס אלא בחי' כלי כמו צנור שהיא כלי להמשכת המים דרך בו ועוד בדף ל"ד ע"א בסופו כתב האריז"ל וז"ל ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור הא"ס למטה במקום החלל הזה והקו הזה היה כעין צנור אחד אשר בו נמשכים מימי אור העליון א"ס אל העולמות ודוק היטיב בלשונו מ"ש דרך הקו הזה ועוד מ"ש אשר בו ר"ל בתוכו ואם תשאלני ממ"ש האר"י ז"ל בדף ל"ד המשיך הא"ס קו ישר מן אור העגול שלו מלמעלה למטה וכו' וראש העליון של הקו נמשך מן אור א"ס עצמו עכ"ל וכ"כ הוא ז"ל בדף ל"ח ע"ב והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחד מן חלל העגול הזה המשיך דרך קו אחד ישר דק כעין צנור א' הנמשך מן הא"ס אל תוך החלל וממלא אותו אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך זה החלל ובין האור א"ס המקיף החלל הזה כנז' שנחצמצם אל הצדיקים שאם לא כן יחזור האור שבתוך החלל להתייחד עם אור הא"ס יחד כבראשונה עכ"ל האריז"ל ע"ש הרי מאלו הלשונות משמע דקאי על חוט הא"ס אין ה"נ מ"ש בדף ל"ח יכול להיות דקאי על חוט הא"ס ומה גם שכתב שם בסוף דף ל"ח ע"ב וז"ל ודרך הקו הזה נמשך ויורד אור א"ס אל תוך החלל העגול שהיא הנאצל ועי"כ מתדבקים המאציל בנאצל יחד ומכאן אביא בעזה"י ראי' והוכחה עצומה שחוט הא"ס אינו שוה ממש לא"ס המקיף לא כאשר טעו הרבה אנשים לחשוב שעצמות אחד ממש הם ובייחוד בעל