עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה קסו

Amud haAvodah 166 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

צריכ' שהו' זמן וע"י כן תתאחר ההשגה ומי שיש לו נשמ' קדושה מאוד והחומר שלו עכור וגס מאוד עכ"פ לכשיתיש חומרו ישיג אז השגו' עמוקות ונפלאות וזה שיש לו נשמה פשוטה עם היות חומרו זך מאוד ואינו צריך ליגיעות עצומות עכ"ז אם ייגע אפי' אלף שנים לא ישיג אותן ההשגות העמוקות והנפלאות מפני שעד כא הגיע גדר השגתה ולא יותר אבל השגות פשוטות השייכים לה באמת תהי' יכולה להשיג אף במהירות להיות חומרה זך והשגות עמוקות לא תוכל להשיג אף ביגיעות עצומות מפני שנשגבו' מכחה כמו שאין יכולת לתינוק בן שש ושבע שנים לשאת משא כבידה על כתיפו ואפי' להזיזה ממקומה אפי' כחוט השערה אינו יכול ועתה תבין ביאור ענין קוצר המשיג ועומק המושג קוצר המשיג הוא מצד עכירות החומר המבדיל ומונע בפני ההשגה אף שהדבר המושג אינו עמוק כ"כ מ"מ אינו יכול להשיג ועומק המושג הוא מחמת הדבר המושג בעצמו עם היות שאין שם קיצר המשיג כגון שיגע מאוד והותש כח חומרו עכ"ד אינו יכול להשיג סבת עומק המושג ואע"פ שחכם גדול יסביר המושג העמוק לא יבינהו כלל ולא יטעום בו טעם מתיקות כלל ואף אם יטעום בו טעם מתיקות לא יוכל להבחין אם ההשגה ההיא אמיתיית משא"כ החכם הגדול יטעום בה מתיקות יותר גדול ויבחין ג"כ שההשגה ההיא היא אמיתית והכסיל בעבור שקצר שכלו ואינו טועם בה מתיקות אינו חפץ לשמוע דבר החכמה ההיא ולא יחפוץ כסיל בתבונה ויחזיק הדבר הזה לטעות יותר מציור שכלי הפשוט מאוד

בנוסח אדון עולם וכו' והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה ויבואר בסגנון אחד עם מה שנמצא בנוסח יגדל וכו' נמצא ואין עת אל מציאותו אחד ואין יחיד כיחודו נעלם וגם אין סוף לאחדותו כי הנה כבר בארתי מהות הרוחניים העליונים שהם ענינים שכליים כעין מה שמשיג אדם איזה המצאה שכליית ואע"פ שעדיין הדבר קשה במקצת להבינו זהו מצד קוצר המשיג ועומק המושג שבהצטרפם לב אדם אחור הושג אבל האמת יורה דרכו שכן הוא בודאי כפי מה שיורו לשונות המקובלים כשמדברים ברוחניים עליונים יכנו אותם בשם שכליים והנה בס' עסיס רמונים שהוא קיצור מס' הפרד"ס הגדול של הרב ר' משה קורדוארו כתב שם בשער ב' שהוא מכונה בשם שער טטם האצילות בפרק ז' כתב שם וז"ל כאשר ישאל השואל למה לא האציל המאציל ספירות אחרות שוות אל הי"ס שהאציל נשיבהו שא"א להיות ב' ספירות שוות דא"כ במה יבדלו להיותם שנים כו' עכ"ל ביאור דבריו עפ"י מ"ש בס' שפע טל מאין יצדק מספר בספירות כיוון שהוא אחדות אחד ואינם מוגבלות ואינם מתחלקות ואין שם ח"ו ביניהם בחי' אויר פנוי וריקות כלל ועיקר והשיב מפני מדריגתן שאינם שווים שכל ספירה היא גבוה ועילה למה שלמטה ממנה ונמוכה ועלול מספי' שלמעלה ממנה ומפני זה יצדק בהם מספר כלומר שהם עשרה מדרגות זו למעלה מזו אבל אם היה ב' ספירות שוות הדרא קושיא לדוכתא במה יבדלו להיותם שנים כיון שאפילו במדרגה הם שווים והמשל בזה אם יאמר ראובן לשמעון שמע ממני אשר אגיד לך שני המצאות שכליות ויאמר שמעון דבר כי שומע אנכי וכאשר גמר ראובן את המצאה אחת בפני שמעון חזר ראובן והגיד אותה ההמצאה ממש שגמרה לומר בפני שמעון כדמותה וכצלמה אות באות ממש לא חסר ולא יותר אף נקודה אחת ויתפלא שמעון תימא גדולה על ראובן וכי בשביל שכפלת לומר בהמצאה ההיא שני פעמים לפני תחשוב אותה לשתי המצאות הלא היא היא בעצמה ואחת תקרא ולא שנים וא"כ אין מקום לשאול למה לא האציל המאציל ב' כתרים שווים כי הנה ידוע שהמאציל העליון הוא הטוב והמטיב בעין יפה ואין כילות וצרות עין לפניו וא"כ בודאי האציל הכתר בתכלית השלימות מה שיכול העלול לקבל ולא היה שום מקום להיות נאצל אחר בין המאציל לכתר שיהיה המדרגה יותר גבוה מן הכתר שזהו מהנמנע ואינו חסרון כלל בחק הא"ס וכמו כן הכתר האציל את החכמה ג"כ בתכלית השלימות מה שיכול חכמה לקבל ולא יהיה הפרש יותר בין כתר לחכמה אלא כהפרש שבין עילה לעלול ולפ"ז אין מקום לשאול למה לא האציל המאציל עוד כתר אחד דממ"נ דגבוה מן כתר זה שהאציל ודאי א"א להיות כנזכר שזהו מן הנמנע ואם יהיה שוה לו ממש במה יבדלו להיותם שנים דאפי' אם המאציל האציל כדברי השואל מ"מ לא היה אלא אחד דבמה יבדלו להיותם שנים ואם יהיה זה הכתר השני נמוך במדרגה מכתר הראשון א"כ בהכרח יהיה שוה לחכמה שגם הוא נמוך מכתר ובמה יבדיל זה הכתר השני מחכמה להיותם שנים כיון שהם שווים ממש במדרגה אחת העולה מכל זה שבכל העולמות העליונים אין שתי ספירות שוות דאפי' אם נניח שאפשר להיות ב' ספירות שוות הרי לא יצדק בהם מספר שנים וכל זה שאמרנו יצדק ליתן ולישא דרך פלפול בלאצלים אבל לא במאציל העליון א"ס שאין לו עילה ח"ו ואינו עלול כי הוא קדמון המוחלט ואין עת אל מציאותו ולפ"ז אחדותו נעלה ונשגב מאוד מאחדות הכתר דאלו אחדות הכתר הרי הוא מצד שלא האציל אלא כתר אחד ואפי' שהיה באפשרות להאציל עוד כתר אחד לא היה צודק בהם מספר שנים משא"כ אחדות הא"ס הוא אחדות פשוט בפ"ע אין אחדותו כאחדות הספירות ח"ו כי אחדות' והוא ע"ד שלא יצדק בהם מספר שנים כיון שהם שווים במדרג' אבל אחדות הא"ס הוא אחדות גמור שאין שוה לו ח"ו כי בשלמ' הכתר היה באפשרות להאציל ב' כתרים אלא שלא שייך בהם מספר שנים אבל בא"ס אין אפשרות כלל להמציא כמוהו כיון שהוא קדמון המוחלט ומעולמי עולמים לא הים מצוייר אצלו העדר ח"ו ואין לו עילה א"כ אחדותו