עמוד העבודה טו

עצמו נמצא שיהיה הדבר עושה את עצמו הוא מחלק הנמנע ולא יצוייר בשכל כלל שיהיה הדבר עושה את עצמו. ומלת אפשר הוא ענין ממוצע בין הנמנע והמחוייב כי אינו נמנע ולא מחוייב אבל הוא אפשרי שאפשר שימצא בעולם ואפשר שלא ימצא והשכל אינו מחייב מציאותו בהכרח וג"כ אין השכל מנגד מציאותו וא"כ יהיה אפשר המציאות וכל העולמות שהם מחודשים הנה הם אפשרי המציאות כי כבר אפשר העדר מציאות העולמות כי אין לבורא צורך כלל אל מציאת העולמות וקודם שהמציא העולמות לא היה חסר משלימותו ואחר שהמציא העולם לא ניתוסף שלימות על שלימותו כי הוא שלם קיים עומד בעצמו בענין אחד כי גדר השלם שאינו מקבל לא חסרון ולא יתרון וביאור מלת גדר נבאר בעזה"י לקמן

ו חיוב ושלילה חיוב נקרא כשנחייב איזה דבר לאיזה דבר המשל בזה כשנאמר ראובן עומד נחייב העמידה לראובן וכשנאמר ראובן בלתי עומד אנו שוללים העמידה מראובן

ו עילה ועלול סיבה ומסובב דע כי עיל' וסיבה הוא ענין אחד ועלול ומסובב ג"כ הוא ענין אחד וענין עילה וסיבה הוא ענין גרם הגורם מציאות איזה דבר נקרא הגרם ההוא בשם עילה וסיבה המשל בזה אברהם הוא עילה וסיבה של יצחק ויצחק הוא נקרא עלול ומסובב של אברהם ולזה נקרא הבורא ית' בשם עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות דהוא ברא והמציא הכל ולית מאן דברא לי' כי הוא קדמון האמיתי ואין לו עילה וסיבה ח"ו

ח כח ופועל כח יקרא מי שמוכן לאיזה דבר ואע"פ שאותו הדבר עדיין איננו במציאות וכשיצא הדבר ההוא למציאות יתכן לומר עליו שיצא מן הכח אל הפועל המשל בזה כשנאמר ראובן כותב ואע"פ שלא כתב עדיין כלל מ"מ יתכן לומר עלי' ראובן כותב והכוונת שהוא כותב בכח שיש לו הכנה וכח לכתוב ורצוננו לומר במלת כותב שהוא שם התואר שאנו מתארים את ראובן בתואר שיכול לכתוב כלומר שהוא כתבן ואח"כ כשראובן כותב ממש יצדק לומר עלי' שהוא כותב בפועל נמצא כשכותב ממש יצדק לומר שפעולת הכתיבה יצא מן הכח אל הפועל ממש

ט רוחק או רחקים אורך ורוחב וגובה של כל גשם כל אחד מהם יקרא רוחק וכל גשם יש לו שלשה רחקים שהם אורך ורוחב וגובה

גדר (שם נופל על הודעת העצם בעניניו הכוללים העצם ההוא דרך משל) כתבו הפילוסופים גדר הגשם הוא כל דבר שיש לו שלשה רחקים אורך ורוחב וגובה נמצא השלשה רחקים הם הכוללים כל הגשמיים שבעולם ולכן נקרא גדר לפי שהשלשה רחקים הם מקיפים וכוללים כל הגשמיים שבעולם כגדר שהוא מקיף המקום

יא כמות ואיכות ומהות כמות הוא מלשון כמה שהוא שאלה על אורך ורוחב וגובה לומר כמה הוא ארכו או כמה הוא רחבו או כמה הוא גבהו והיא שם נופל ג"כ על המספר לומר כמה הוא מנינם אם ששה או עשר או עשרים וכדומה ונקרא האורך והרוחב והגובה בשם כמות לפי שעליהם נופל שאלת כמה והתשובה היא על שאלתו כך וכך ארכו או רחבו. ואיכות הוא מלשון איך שהוא שאלה על תכונת הדבר כמו אש שהוא חם ויבש ואויר תכונתו חם ולח ומים קר ולח ועפר קר ויבש ואש ואויר הם קלים ומים ועפר הם כבדים ועל ענינים אלו נופל שאלת אי לומר איך הוא תכונתו חם או יבש או קר או לח או קל או כבד ולזה נקרא תכונות הללו בשם איכות לפי שעל התכונות הללו נופל שאלת איך. ומהות הוא מלשון מה עד שתהי' התשובה דומם או צומח פלוני ופלוני או חי פלוני ופלוני המשל בזה כשישאל אדם על איזה כלי מה מהותה אם כסף או זהב או ברזל או עץ כלומר מה עצמות הכלי נמצא עצמות הכלי תקרא מהות

יב עצם ומקרה דע כי כל הנמצאים הגשמיים שבעולם הגשמי כולם מורכבי' מד' יסודות ארמ"ע וכל הנמצאים כלולום בד' בחי' והם דצח"מ זולת ד' היסודות שהם פשוטים ואין בהם רק הרכבת חומר וצורה והנה בדומם יש בו ד' יסודות ונתמזגו ונתערבו ונתרכבו כל הד' יסודות והפסיד כל א' מן היסודות צורתו בדומם ושבו עצם א' והוא הדומם והנה הד' יסודות עצמם הם חומר הדומם והחבור והערוב וההמזגה של היסודות הוא צורת עצם הדומם כי כל עצם מורכב מחומר וצורה נמצא הד' יסודות שבדומם עם ההמזגה שלהם הם הם עצם הדומם ובצומח יש ג"כ ד' יסודות ממוזגים ומעורבים וצורתם העצמית הוא כח הצמיחה שלהם והצורה הזאת היא המעמדת עצם שלהם והמוציא לאור הווייתם אשר בה נבדלו מן הדומם שבלא הצורה הזאת לא הי' עצם צומת אלא הי' נקרא עצם דומם. ובבעלי חיים יש ג"כ ד' יסודות ממוזגים וכח הצמיחה ג"כ ונוסף בהם כח ההרגש והתנועה הרצונית והיא צורתם העצמית אשר הוציאה לאור הווייתם ובה נבדלו מן הצומח שבלתי זה הכח לא הי' עצם בעל חי אלא עצם צומח. והנה מזיגת היסודות הוא הצורה העצמית של הדומם המעמדת עצם של הדומם שבלתי המזיגה לא הי' נקרא עצם דומם אלא הי' ד' עצמיים אחרים שהם ארמ"ע אבל עתה אבדו עצמותם הראשון של קודם ההמזגה שבתחלה הי' ד' עצמיים ניכרים לחוש ועתה הפסיד כל אחד מהם צורתו בו ושבו עצם אחר כי עתה אין ניכר בהם בפועל לא אש ולא רוח ולא מים ולא עפר אבל מכח איכותם ותכונתם של הדוממים שהם האבנים שהם קרים וכבדים ויבשים נדע שיסוד העפר גבר בהם על שאר היסודות וכן בכל המינים