עמוד העבודה קמח

צריך להם וא"כ בין כשנאמר שחכמה נמצאת או בינה או חסד הרי בהכרח שיש כתר נמצא הרי כשאנו מונים כל ספירה וספירה בהכרח שכח הכתר נמנה עמהם ולזאת הסבה האחד המספרי נספר עשר פעמים והב' ט"פ והג' ח' עד כלות העשר כמו שכתר נמנה עשר פעמים והחכמה ע"פ ובינה ח"פ וכן כולם נמצא שכתר קיבל בחי' מספר עשר מפני שנמנה בבחי' עצמו בא' ואח"כ נמנה כחו עוד ט"פ בספירת כל הט' ספירות התחתונים והבן זה אבל א"ס לא שייך למנותו בכלל הספירות אע"פ שכולם תלוי בו יותר ממה שתלויים בכתר מ"מ הוא בחי' בפ"ע ולהורות הבחי' הזו שכולם תלויים בא"ס אמר שם בהדיא אליהו ז"ל וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כלהון כגופא בלא נשמתא והנה א"ס ית"ש הוא אחדות פשוט מכל צד ובחי' והנה אם ח"ו היינו מונים גם הא"ס בכלל הספירות מלבד מה שהיינו פוגמי' ועושים רעה גדול בהצטרפו לספירות עוד רעה אחרת ח"ו היינו עושים מפני שאז גם הוא הי' נספר כמה פעמי' ואז גם הוא הי' מקבל בחי' מספר כמו הספירות כמו שעכשיו הכתר אע"פ שהוא אחד נעצמו מ"מ הוא מקבל מספר עשר בבחי' מ"ש נסמוך ואין שייך לומר אלא שהוא אחד ולא בחושבן הי"ס ח"ו וקאמר אנת הוא עילאה על כל עילאין כלומר שהם עילאין והוא יותר עילאה מכולם והנה מגדולת העבד ניכר גדולה האדון לכן קאמר עילאה על כל עילאין והדר אמר סתימא על כל סתימין פי' אע"פ שהפרצופי' פי' העליונים סתימין הם ואין השגה נופל בהם רק הם עצמן משיגים את עצמן והמדרגות שלמטה מהם אין יכול להשיגם ואנת הוא יותר סתום מכולם עד שכל הסתימין שלמעל' אינם יכולים להשיגך וזהו דקאמר סתימא על כל סתימין פי' על הסתימין אתה סתום שאינם יכולי' להשיגך ופירושו של על זה השני אינו כמו על הראשון גבי עילאה על כל עילאין אינו פירושו כמו על ממש אלא כמו מעל וכאלו אמר אנת הוא עילאה מעל כל עילאין אבל כאן פירושו כמו על ממש כלומר אפי' לפני השגת הפרצופים הסתומין שהשגתם גדולה עד מאוד אעפ"כ אתה סתום מהשגתם שאפי' כתר א"ק אינו יכול להשיגך אם שהוא יותר סתימא מכל הסתומין וזהו שמסיים ואמר לית מחשבה תפוסה בך כלל אפי' מחשבת כתר א"ק אין שום תפיסה בהשגתך

ועתה הנה באתי לבאר הענין שיעדתי לבאר ענין הצמצום הנזכר במבוה"ש המובא בס' שו"א בויכוח שני בסימן ל"ד בדף ל"ט ע"ב והבאתיו לעיל בקונטריס הראשון שלי אשר כל תוכן ומרכז כוונתי בהסברתי הבנת הדרוש הלז על אמתתו ובוריו הנה מ"ש שהא"ס הי' ממלא כל המקום הזה אשר עומדים בו עכשיו ד' עולמות אבי"ע ולא הי' שום דבר חוץ ממנו אין הכוונה ח"ו שהי' הא"ס תופס המקום הזה כי חלילה להעלות זאת על הדעת שאפי' רוחניים השפלים הרבה ממדרגתו אינם תופסי' שום בחי' מקום כמו שהסברתי לך כל זה בקונטריס ראשון שלי אלא הכוונה הוא כמו שאבאר כי הנה כל מדרגה שברוחניים העליונים חובקת וכוללת בתוכה כל מציאות מדרגות רוחניים התחתונים שלמטה ממנו כאשר הסברתי לך לעיל בקונטריסים שלי כמו ששכל ראובן מקיף וחובק וכולל בתוכו כל שכל שמעון ועד כמה מגיע התפשטות השגת שכל שמעון ואיזה דבר יוכל להשיג שמעון ואיזה דבר לא יוכל להשיג והנה א"כ כל מציאות המדרגות התחתוני' היו חבוקים בהעלם נמרץ בכתר א"ק באחדותו הפשוטה אשר אז לא יצדק בו ריבוי בחי' אלו אשר עתה אחר השתלשלות המדרגות נמצאים בפועל ממש והנה טרם שהאציל הא"ס את כתר הא"ק הי' הא"ס כולל ותובק באחדותו הפשוט מציאות השכל פשוט של כתר א"ק ואז לא הי' צודק על בחי' זו שבא"ס לומר שהיא בחי' עלול כי ת"ו כל העלולים נתחדשו בחדוש גמור והבחי' זו שבא"ס הוא ממש עצמות א"ס ולא הי' שייך לחלק בחי' זו משאר עצמות הא"ס כי הכל הי' אחדות פשוט מכל צד רק עכשיו לאחר שנתגלה מציאות כתר א"ק יצדק לומר שבחי' זו הי' ג"כ גנוזה בעצמות א"ס והרי נוכל קצת לכלכל דברינו לשבר את האוזן להפריש בחי' כתר א"ק הגנוזה בעצמות א"ס ובין אותו העצמות א"ס שכתר הא"ק אינו יכול להשיגו ומי גרם שנוכל עתה להפרי' בחי' כתר א"ק מבחי' שאר עצמו' א"ס אצילו' כתר א"ק גרם זה אבל קודם אצילו' כתר א"ק לא היה שום מחשבה יכולה לתפוס שום חילוק והפרש בעצמות א"ס בין בחינה לבחינה כי הכל היא בחי' אחת הגם כי גם עתה לאחר אצילות כתר א"ק ג"כ כתר א"ק בכל עצמותו עדיין חבוק וגנוז תוך עצמו' א"ס ואין שום הפרש בין אותה בחי' לשאר העצאו' א"ס כי ענין האצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום והכל אחדות אחד הוא והבחי' זו ג"כ עצמות א"ס נקרא' מ"מ עתה שייך לומר בחי' א"ס המקיף והכולל את מציאות כתר א"ק הרי בהכרח כשנפתח פינו לדבר בהכרח נדברים ב' בחינות והנה כשרצה המאציל להאציל כתר א"ק ממנו לחוץ צמצום כחו ואורו ושכלו הבב"ת ואותה הבחי' שאין כתר א"ק יכול להשיגו צמצם ונסתלק אותה הבחי' העצומה מן הבחי' הפשוטה מה שכתר א"ק יכול להשיגה כדי שיוכל להתגלות מציאות כתר א"ק כי בהיותה גנוזה בעצמו' א"ס ההשגה הפשוטם ההיא הי' נחשבת כשרגא בטיהרא לכן כשרצה הא"ס שיתגלה היטיב מציאות ההשגה ההיא הוכרח להסתלק ולהתחלק ולהתפרש האבוקה הגדולה מן בחי' השרגא כדי שיתגלה השרבא וזה ההסתלקות הוא ענין הצמצום (וכן עד"ז הוא סי' הפסוק בר אלהים נשמת אדם שנשמת אדם הוא נגד עצמות השכינה הוא כבחי' נר שהוא שרגא בטיהרא שאי ניכר כלל משארו"ל למה הצדיקים דומים כפה