עמוד העבודה קלט

נגרר ותלוי במציאות הא"ס וכמו שהא"ס הוא קדמון כך ענין אחד הרומז על אחדות הא"ס הוא ג"כ עלין קדמוניי בעבור כי מעולם ומעולמי עולמים הוא אחד פשוט וכך יהיה פשוט לעולמי ולעולמי עולמים לאין תכלית ומאין ראשית וכ"כ ג"כ בעלי המספר ועיין באבן עזרא פ' שמות וז"ל ודע כי אחד סוד כל המספר ויסודו ושנים תחלת מספר הזוגות ושלשה תחלה מספר הנפרדים עכ"ל הרי שהאחד אינו בגדר שם המספר כלל כי גדר המספר הוא שסופר דברים הנמנים בהשקפת כמותם לידע כמה הם ועכ"פ צריכים להיות דברים יותר מאח' וכשאדם רוצה לתפוס כמה הם מנינם סופר ומונה אותם לדעת כמה הם אבל בדבר אחד אין צורך לספרו ולא שייך בו בחי' מספר כלל ואם תאמר אעיקרא דדינא פירכא מדוע באמת לא נאמר כי אחר שהאציל הא"ס את כתר א"ק מדוע לא נתחדש מספר שנים מאחר כי מספר אחד הוא קדמוניי אף קודם שהאציל הא"ס את כתר א"ק ואחר שהאציל את כתר א"ק והיה אז שני מדרגות משונות זו מזו במציאות וא"כ היה שייכות אז למספר שנים בעולם. ע"ז אשיב ואומר כי לא יתכן להצטרף א"ס עם כתר א"ק לסכום שנים כי ענין המספר לא שייך חלא בדברים השווים עד"מ אם יש לפניך ששה ספרים יצדק לומר שסכום הספרים הם ששה ואם יהיה לפניך ג' קנה הכתיבה המכונים בשם קולמסים ג"כ יתכן לומר שסכום הקולמסים הם שלשה אבל לא יתכן להצטרף הספרי' עם הקולמסים ולומר שסכום הספרים והקולמוסים הם תשעה אחר שהם אינם שווים אבל יתכן שיחול מספר תשע עליהם בבחי' אחרת דהיינו בבחי' גשמותם יתכן לומר שיש כאן ט' גשמיים או בבחי' מציאותם יצדק לומר שיש כאן ט' נמצאים אבל בבחי' עצמותם לא יתכן שיחול מספר תשע עליהם כי עצמותם הוא משונה זה מזה שאלו עצמותם הם ספרים ואלו עצמותם הם קולמוסים אבל מספר ששה שפיר נופל על הספרים בבחי' עצמותם ומספר שלשה על הקולמוסים ג"כ שפיר נופל בבחי' עצמותם אבל לא יתכן לצרפם ולעשות מנין אחד גדול בבחי' עצמותם מאחר כי משינים הם וכן נמי בנדון דידן כי לא יתכן להצטרף עצמות א"ס עם עצמות כתר א"ק ולמנותם שנים כי עצמותם אינם שווים כלל ועיקר ח"ו חדא כי זה קדמון וזה מחודש זה עילה וזה עלול וזה א"ס וזה ספירה וזו התשובה היא תשובה נצחת לשאלה הלזו מדוע לא נתחדש מספר שנים אחר שהאציל הא"ס את כתר א"ק תיכף עד שהאציל כתר א"ק לחכמת א"ק כי במה שכתבתי לעיל טעם מה שא"ס אינו נמנה במספר הספירות לא יתיישב שאלה זו הלא לעיל כתבתי הטעם שלא יתכן להצטרף הא"ס עם הע"ס במספר ויהי' י"א כי הלא המספר בספי' אינו מצד העילה שבספי' אלא מצד בחי' העלול אשר בהם ולמעלה יעדתי טעם ליתן טעם ע"ז ובאמת יש טעם פשוט ע"ז כי עילה הוא שם המצטרף כמו אב ובין כי מי שאין לו אב לא יכונה בשם אב וכן מי שאין לו עלול איך יכונה בשם עילה והנה הכח ההוא שיש לעילה להאציל העלול הוא בכח ורצון הא"ס כי אם הא"ס יסתלק מהם גם הם בעצמם לא יהיו במציאו' ומכ"ש שיאצילו עלולים והנה אנחנו לא נוכל לכנות את כתר א"ק בשם עילה וכן שאר ספירות לא נוכל לכנות בשם עולה ולמנותם במספר לומר כך וכך עילת הם מפני שאנחנו אין רשאים לכנותם אלא בשם החלטי להם וזה העלין אינו החלטי להם ואין אנו רשאים לתארם בתואר שיורה על גדלותם וזה הגדלות אינו בידם לחלוטין כי כולם תלויין ועומדים קיימין בכח ורצון של הא"ס אבל בשם עלולים נוכל תאר אותם ולמנותם במספר כך וכך עלולים הם דמה תאמר שגם תואר עלולים אינו החלטי להם כי ח"ו אם סלק הא"ס שפעו מהם יתבטל מציאותם והיו כלא היו ולא נוכל לתארם בשם עלולים זה אינו כי מה שאנו קוראים אותם עלולים יורה על גדלותו ורוממתו ויכלתו של הא"ס ית"ש כי מי הוא עילה שלהם אם לא הוא ית"ש וכן כולם השבחים ותוחרי' וכינויים של כל הפרצופים העליונים עיקר כוונת שבהם הוא מגיע לא"ס בדרך כל שכן כי, מגדולת העבד ניכר גדולת האדון ומגדולת העלול ניכר גדולת העילה ועיין בס' שומר אמונים בויכוח ראשון דף י"ח וזהו דרך נכון מאו' כשנתא' הפרצופים העליונים בשבחים נכוין שממילא ישתבח הא"ם בדרך כל שכן כי לא"ס עצמו בלבד בפשיטותו אין אנו רשאים לתארו בתוארים כי התוארים מורים רבוי ח"ו בא"ס והנה זה הדרך נכון הוא מלבד הדרך שכתב בעל שומר אמונים בויכוח שני דף מ"ה מסימן ס"ב עד סימן ס"ח ע"ש ודבריו נפלאים המה מאוד ומתוקים והנה עתה יצדק לומר שכל התוארים והשמות של הפרצופים הם שמותיו של הא"ס כי הוא משתבח ממילא בדרך כ"ש והנה עד"ז יפורש מ"ש ר"א הגדול עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו לבד וכינה ר"א הגדול לכל האצילות בשם שמו של הא"ס ובעזר הבורא אבאר לקמן מאמר זה בביאור רחב אי"ה. והנה ממ"ש לעיל שכתר א"ק משונה מכל הספירות בבחינות שונות ולכן אולי תטעה לומר שגם הכתר אינו ראוי להצטרף במספר שאר הספירות ויהיה המספר תשע ולא עשר ע"ז אמר בעל ספר יצירה לא תחשוב כן כי באמת הם עשר ולא תשע כי גם הכתר נמנה עמהם והנה מה שאנו אומרים שכתר א"ק נמנה עם שאר הספי' ע"כ ודאי הוא אחרי היות מציאות ספירות בפועל דהיינו לכל הפחות אחר שהאציל כתר א"ק לחכמת א"ק כי קודם שנאצל חכמת א"ק לא יצדק. לומר שכתר נמנה עם שאר ספירות כיון שאז לא היה עדיין שם בחי' ספי' במציאות בפועל והנה אז ג"כ היה כתר א"ק אחדות פשוט ואין בו רבוי בחינות כי כמו שא"ס הוא אחד פשוט בחינתו ג"כ הוא אחת פשוטה שהבחי' ההיא היא בחי' עילה לבד ולא