עמוד העבודה קכג

הרבה יותר מן הארתה המתפשטת על הארץ כמו כן בהיפוך בחשך בדבר החשוך המחשיך שהחשיכה נמשכ' ממנו הוא יותר חשוך ועב מן החשיכה כי החשיכה היא בלתי ממשיי ובלתי נתפס ואינו רק העדר האור משא"כ הדבר החשוך הוא ממשיי. ועב ונרגש בחוש המישוש כמו כותלי הבית שהם גשמיים חשוכים ועכורים והנה כמו כן הוא הענין באור וחשך הרוחניים כי הנה איר הרוחני היא אור השכל שהשכל מאיר לאדם ועי"כ משכיל כמה השכלות וזהו עצמות הקדושה שכל ענין סטרא דקדושה הוא ענין השגה וס"א שהיא הקליפה הוא מחשיך בפני אור השכל וההשגה ולא יוכל להשכיל השכלות על אמיתתן מפני שהשכל שלו הוא נעכר ומבולבל מפני שקליפה מעורבת בשכלו ועי"כ אין שכל שלו צלול וזך והוא כמו שמערבין שמרים גסים ועכורים ועבים בתוך משקה צלולה ושב המשקה צלולה להיות עכורה וכשהשכל שלו אינו צלול רק הוא מבולבל אז אין יכול להבין ולהשכיל השכלות על אמיתתן ונראה לאדם על היפוך האמת שהוא האמת ועל האמת נראה לו שהוא שקר כי זה דרכה של סטרא אחרא להטות את האדם מדרך האמת לדרך השקר ומפני זה שורש השקר הוא בסטרא דקליפה ושורש האמת הוא בסטרא דקדושה

ג והנה לפעמים ימציא אדם בשכלו המצאה עמוקה ומתוקה אלא שבתוך ההמצאה עמוקה יש הקדמה מזויפת וחלושה ואין השכל מחייבת אותה ההקדמה כלל ועיקר ואדרבה השכל מנגדה ויגזור שהיא הקדמה שקריית ומזויפת ואינה מתקבלת בלב כל חכם לב רק שההכרח מביא לחכם ההוא לתקוע ההקדמה השקריית בתוך ההמצאה העמוקה כי זולתה אין שום מציאות לההמצאה העמוקה להיות המצאה העמוקה הנ"ל חביבה בעיניו ידחוק עצמו לההקדמה הרחוקה כדי שיהיה שום מציאות לההמצאה העמוקה והנה אם היה בכח שכלו להחליק את ההמצאה העמוקה שיהי' לה מציאות בלי ההקדמה השקריית מה טוב ויפה הי' בעיניו לעשות כן כי ההקדמה השקריית היא כמוס אצלו בתוך ההמצאה העמוקה כי היא מגרעת ומחלשת כח ההמצאה העמוקה ההיא שאינה חשובה כ"כ בהיותם בנוי' על הקדמה שקריית משא"כ אם היה יכול להיישיר את ההמצאה העמוק' בלי ההקדמה השקריית אז הי' מגדיל כח ההמצאה העמוקה להיותה בנוי' על אדני האמת וכעין, זה המשל הוא הקליפה מחלשת כח הקדושה שאינה יכולה לגלות אורה לזולתה ובהסיר הקליפה מעל הקדושה אז כח הקדושה מתגבר ומתגלה הארתה לזולתה והנה כשההקדמה המזויפת היא תקועה בתוך ההמצאה העמוקה אז יש קצת מציאות להקדמה המזוייפת להיותה תקועה ומחוברת בתוך ההמצאה העמוקה נמצא כי ההמצאה העמוקה והאמיתיית מקיימת ומחי' את ההקדמה השקריית להיות לה שום מציאות אבל אם האדם יסלק וידחה את ההקדמה השקריות מן המצאה העמוקה אזי אין להקדמה שקריית ההיא שום מציאות כלל בפני עצמה כי אז ניכר שקרותה ונראית שטות גדול וזה משארז"ל כל דבר שקר שאין בו קצת אמת אינו מתקיים כי אמת הוא בקדושה ומצי ותו חזק הוא בעצמו ושקר הוא מסטרא דקליפה שכל מציאותם הוא שקר והנה כשאין שום ניצוץ דקדושה בתוך הקליפה אז הם בטלין לגמרי והיו כלא היו וכמי כן כל דבר שקר שאין בו קצת אמת אינו מתקיים

נא והנה לפעמים לא יוכל ענין שכלי להתבאר באר היטיב בעבור כי יקשה על ענין השכלי ההוא קישיות עצומות ועי"כ נתלש ענין השכלי ההוא אע"פ שבאמת מציאותו אמיתי היא מפני שעל הקושיות הללו יש תירוצים אמיתיים אלא שהאדם לא השכיל עדיין התירוצי' הללו לכן הקושיו' אצלו חמורים מאוד וזהו ג"כ ענין מציאות הקליפת החונה סביב לקדושה ומכהה איר התירוצים שלא יתגלו ועי"כ יחלש כח הקדושה אבל כשאדם יגע מאוד ומתיש כח חומרו עד שנזדכך חומרו בזה משבר כח הקליפות ההם ואז מתגלה אליו איר התירוצים ומתחזק כח הקדושה וז"ש בתיקונים קושיות אינון מסטרא דקליפות דהקליפות אינין חפיין על מוחא דמלגאו ותירוץ הוא לשון שבירה שמשבר הקליפות והנה כמי שבסטרא דקדושה כשיורדת הרבה מדרגות מעילה לעלול אז מגיע למדרגת גשמות והגשמו' ההוא הוא ענף מן הקדוש' והענף ההוא הוא טוב ומתוק ומתקבל ומרוצה לבני אדם כמו כן הקליפות בהשתלשלם למטה נעשה מהם מזיקים ומחבלים וגורמין יסורין וצער לבני אדם

גב והנה זה לעומת זה עשה אלקים כי אפי' בעולם אצילות יש כנגדו סטרא דקליפה אלא שבעולם אצילות שהוא קדוש מאוד הקליפה שכנגדו היא חלושה מאוד משא"כ בעולם הבריאה הקליפה יותר חזקה מקליפות האצילות דכל שהאור הוא יותר גדול מחבירו אין הקליפה יכולה להחשיך אור גדול ובהיר כ"כ לכן בהכרח הקליפה היא חלושה וכל שהאיר הוא יותר קטן הקליפה שלו חזקה יותר. והנה בשומר אמונים דף י"א ע"א סי' כ"ה כתב וז"ל וסוד העיבור הוא כי ההשפעו' ושרשי הנמצאות שהנקבה מקבלת מן הזכר הם נתקנים בה ומצטיירים בציור רוחני כי בעודם בזכר הם בדקות גדול ומוסר אותם אל הנקבה כדי להביא ההוי' אל ביטול מציאותם וגלויים בפועל עכ"ל. ולהבינך היטיב הענין הזה אמשול לך משל לראובן ושמעון ולוי שהם משונים זה מזה במדרגת החכמה שראובן הוא רוחב לב נבון יותר משמעון ושמעון יותר מלוי והנה כשראובן ילמוד איזה המצאה שכליית עמוקה מאוד הנה לגודל רוחב שכלו ישכיל ההמצאה הזאת בסקירה אחת וברגע אחד בלי עיון לפי ששכלו מלוטש מאוד ושמעון אינו יכול להבין ההמצאה ההיא אם לא שראובן יטריח דעתו ויבקש