עמוד העבודה קז

אחר מדרגה הם אבי"ע ויש להם ב' בחי' הבחי' הא' הם שכליים בעלי חכמה ובינה יתירה והם משכילי' תמיד בחשק עבודתם שהיא שכליים ותשוקתם גדולה בעבודה ההיא וכן בס' חסד לאברהם תמצא כמה מקומות שמורים על ענין הזה שמהות הרוחניים הם ענינים שכליים

כב ומעתה נבא לפרש ענין עלייה וירידה של הספירות כיון שאינם תופסים מקום דע כי השכליים הם בעלי שיעור ומדה כי יש גבול להשגתם אשר יאמר כי חכמה ישיג מקצת הכתר ולא כולו לפי שקצר כח שכלי של החכמה להשיג שכל עמוק שהוא הכתר וכן בינה אינה יכולה להשיג את החכמה כי להיות שהבינה נאצלה מן החכמה בהכרח תרד הרבה מאת מדרגת החכמ' כערך שיעור שבין עילה לעלול ולכן כאשר נאמר באיזה מקום כי מלכות עלה אל היסוד אין כוונת ענין עליית גשמיית אלא עליית המדרגה כי בודאי זכות ובהירות השכל של המלכות אינו כמו זכות ובהירות היסוד וכאשר נאמר שהמלכות עלה אל היסוד הכוונה שנתעלה מדרגת המלכות להיותה במדרגת חשיבות ובהירות היסוד וכאשר נאמר להיפוך ח"ו היסוד ירד אל המלכות הכיונה היסוד נשפל ממדרגותו והיה במדרגת המלכות ח"ו הרי ביארנו ענין עלייה וירידה

כג ופי' זה של עלייה וירידה מבואר בזוהר פ' וירא בפסוק ארדה נא ואראה וכי לא הוה ידע קב"ה דאיהו אמר ארדה מה צריך ירידה. ואראה והא כולא אתגלייא קמיה אלא ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא והיינו האי ירידה ואראה ראי' לאשגחה עליהון במאי דינא להון עכ''ל הזוהר ביאור דבריו כי אור א"ס הוא חסד פשוטו ורחמים פשוטים לגמרי טוב ומטיב לרעים ולטובי' ואין בו ח"ו אפי' ריח דין כל שהוא כי אפי' כתר עליון הוא חסד פשוט לא כ"ש א"ס אלא מרוב השתלשלות המדרגות ממדרגה למדרגה מעלה לעלול מתחילין הדינים להתגלות והענין הוא כי לעילא לעילא אפי' אם היה שם איזה שורש דין בטל במיעוטו ברוב אור החסד המתוק ואין נרגש מציאות הדינים לגמרי המשל בזה אם ישימו רביעית הלוג משקה מר משרף הנקרא רוש שהוא בל"א הלאז בתוך עשרת אלפים רביעית משקה מתוקה כמו דבש יתבטל המרירות של הרביעית לגמרי ויקבל טעם מתוק מאותן עשרת אלפים רביעית משקה מתוק וכל שיתמעט המתיקות נתגלה המרירות יותר וזהו הענין שבינה אין בה דין כלל אלא דינין מתערין מינה כי עצם אור הבינה עדיין יש בה כח לבטל מרירות הדין אבל האורות המתאצלים מבינה יורדים הרבה ממדרגת הבינה ואורם אין כ"כ חסד פשוט ומתוק לשיוכלו לבטל מציאות הדינים לכן בהכרח מתגלים וזהו הפירוש דדינים מתערין מבינה אבל הוא בעצמה אין בה דין כלל העולה מזה כל אור שאין הדינים נרגשים בו הוא אור היותר גדול וחשוב במדרגה מאותו אור שהדינים מתגלים בו וזהו ארדה נא ממדרגה רמה שהיא דרגא דרחמי לדרגא שפילה שהיא דרגא דדינא וזהו כוונת הפסוק רוממו ה' אלהינו שיתרומם במדרגה רמה שלא יהיה בו ריח דין כלל כי צדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר פירוש שע"י מעשיהם הטובים גורמים שאפילו מדה"ד יתעלה ממדרגתו למדרגה יותר רמה שלא יורגש בו מציאות דין כלל וברשעים להיפוך שמהפכין מדה"ר למדה"ד שאפי' מדה"ר יורד ממדרגתו הרמה למדרגה נמוכה ומתגלה בו דינים ומדוקדק מאוד ענין מתהפך שמדה"ד נעשה עצם אחר לגמרי ממה שהיה בתחלה כי בתחלה היה במדרגה שפלה ועתה נתרומם ונעשה עצם אחר וכן להיפוך ברשעים ולהסביר לך היטיב ענין ההיפך תבין ממשל שהבאתי כי אפילו אותו רביעית שהיה מר בתחלה נתהפך טעמו למתיקות וכשישימו רביעית משקה מתוק בתוך עשרת אלפים רביעית משקה מר גם רביעית שהיה מתוק בתחלה מתהפך טעמו למרירות וכן עד"ז תבין בנמשל כי כאשר יתגברו הדינים גם מציאות אור החסד המתוק מתהפך למרירות הדין שהוא בטל במיעוטו

כד ועתה הגיע העת לבאר ענין הצמצום בעזה"י על בוריו לסגנון שלנו כפי מה שהסברנו מהות הרוחניים שהם ענינים שכליים זה עמוק מזה וזה מזה ויובן ג"כ היטיב כוונת הרמ"ע בענין רצון ובעל הרצון ומ"ש שהצמצום היה ברצון ולא בבעל הרצון יעויינו דבריו בשומר אמונים מסימן כ"ה עד סימן ל"ד ע"ש והנה בשומר אמונים בויכוח ב' בסימן ל"ד הביא שם בשם ס מבוא השערים וז"ל דע כי טרם שהאציל המאציל את האצילות וכל העלמות למות היה הא"ס ממלא כל המקום הזה אשר בו עומדים עתה ד' עולמות אבי"ע ולא היה שום דבר חוץ ממנו וכו' והנה אחר שהכל הי' ממולא מן האור ההוא הנקרא א"ס ולא היה אז מקום פנוי הוצרך שא"ס עצמו יצמצם מציאותו ואורו ויניח מקום פנוי להאציל בתוכו העולמות אמנם מקום הצמצום הזה לא היה בצד מצדדיו אלא באמצעות ממש בנקודה אמצעית שבו וצמצם עצמו אל הצדדים בשוה מכל צדדיו ונשאר המקום פנוי באמצע עכ"ל מבוא השערים. והנה שאלתיאל הקשה שם דחטו מפני שהיה הכל מלא מן אור הא"ס נא היה יכול לברוא עולמות מבלי שיצמצם עצמו ויניח מקום פנוי והלא אפילו באור הגשמי אין הדבר כן שאם תדליק אבוקה אחת בחדר אחד הסתום מכל צדדיו ימלא כל החדר אורה מבלי מקום פנוי כלל ואם אח"כ תדליק עוד אבוקה אחרת יתמלאו החדר גם מאיר האבוקה השנית ואע"פ שכבר היה מלא מן אור האבוקה הראשונה מבלי מקום פנוי עכ"ז תוכל להכניס בו אור האבוקה השנית וכל מה שתרצה ואם זה הוא באור הגשמי שאינו מעכב מלהכניס בו גשם אחר כ"ש בתור הרוחני וק"ו בן