עמוד העבודה קו

במהות הרוחניים שהם ענינים שכליים ושהא"ס ג"כ הוא עצם איר שכליי היותר גדול ועמוק מכל השכליות כי הנה מוסכם הוא אצל כל המקובלים שהא"ס הוא אחד קדמון פשוט ושלם בכל השלמיות והנה זה ברור בעיני כל בעלי שכל שהעסק הנבחר מכל העסקים והענין הנבחר יותר מן כל הענינים הוא ענין השכל כי פעשוע והנאות השכל מכבה כל תשוקו' וכל הדברי' שבעולם ושברוב השכל מתלהב נפש האדם מאוד וממילא מוכרחים אנו לומר שזה מן השלמות של השכל והמדע ודאי ישנו בא"ס דאם לא תאמר כן אתה מחסרו ח"ו משלמות היותר גדול וא"כ מוכרחים אנו לומר שעצמותו הוא ענין שכלי דאם האטר א צמוהז הוא דבר ייש לאותו עצם ג"כ שלמיות השכל א"כ ח"ו לא אחד פשוט הוא והרי הוא חכם בחכמה ח"ו ועוד אם תאמר כך שעצמותו היא דבר זולת השכל והשכל לאו עצמותו הוא א"כ מי השפיע בו שכל כיון שהוא קדמין לכל קדומים אלא ע"כ שעצמותו הוא ענין שכלי והרי שלימו הוא עצמותו וכן כל השלמיו' המתאחדים בו הם עצמותו ועצמותו הם שלימותו ומזה הטעם אסור לתאר לא"ס בתואר השלמיות כי כשנתאר אותו בתוארים פרטיים על דרך משל כשנתאר אותו בתואר גביר אתה מגבילו בתואר גבורה וחסרת ממנו שאר השלמיות שמשמעותו שרק תואר זה לבד נמצא בו ואפי' אם תדבר בפיך גם שאר התוארי' וא"כ לא תחסר אותו משלמותו הרי מי ימלל כל תוארי שלמיותיו וא"כ בהכרח תחסרהו משאר שלמיותיו ואפי' אם היינו יכולין לספר כל תוארי שבחיו ג"כ היה אסור לפי שכל תואר ותואר מורה על מין שלימות פרטי אשר תואר האחר לא יורה על שלימות פרטי ההוא כי אם יורה עוד על שלימות פרטי אחר א"כ באמרינו תוארי שבחיו יורה על רבוי וחלוק בעצמותו ובאמת לא כן הוא אלא כל השלימות מתאחדים בו ואין בו שום רבוי וחלוק ח"ו ואין אצלינו מלה בלשון קידש שתהיה ראויה להאמר על א"ס שהמלה ההיא תכלול כל שבחיו וזהו מי ימלל גבורות ה' אשר במלולו ישמיע כל תהלתו הן בדיבור אחד א"א ואפי' בדברים רבים א"א כי אלו חיינו בטובו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות שנים לא יכולנו לספר א' מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מתהלותיו אלא כאשר נזכיר איזה תואר עד"מ גבור נכווין במחשבה כי ענין הגבורה אינו חלוק מעצמותו ח"ו כי אין שם רבוי וחילוק אלא נכווין כי ענין הגבורה מתייחד' בעצמותו והגבורה היא עצמותו ועצמותו הוא גבורתו וזהו לך דומי' תהלה כלומר בחי' דומיה שהוא ענין המחשבה שבלב. שאין שם דיבור היא עיקר התהלה כי מה שאנו מחסרין בפינו כפי משמעות לשונינו אנו משלימין בלבנו ובמחשבותינו עם בחי' הדומיה

כא והנה מלבד המופת שכתבנו על מהות הרוחניים הנה לשונות המקובלים משמעם כדברי שהרוחניים העליונים הם שכליים ואין שים בחי' רוחניית אחר בעיל' זולת השכל כמ"ש הראב"ד בפירושו לספר יצירה והביאו הרב בעל שומר אמונים בספרו בויכוח ראשון דף מ"ט ע"א בסימן מ"א וז"ל וזהו שכתב הראב"ד עלת העלות יתחייב ממנו כתר עליון שכל פשוט בתכלית הפשיטות עד שאין בינו ובין עלתו דבר אלא שזה עלה וזה עלול עכ"ל הראב"ד הרי שקרא הראב"ד כתר עליון בשם שכל פשוט ועלת העלות ג"כ הוא שכל פשוט מדכתב שאין בינו ובין עלתו דבר אלא שזה עלה וזה עלול ואם נאמר דעלת העלות אין מהותו ענין שכלי א"כ הרבה יש ביניהם שזה מהותו ענין שכלי ועלת העלות אינו ענין שכלי וכבר ידעת כמה רב גוברי' דהראב"ד ז"ל במ"ש בס' שומר אמונים בהקדמה שבין ויכוח ראשון לויכוח שני בהצעה שניה וז"ל כמ"ש בעל עבודת הקודש בחלק העב דה פרק י"ג וז"ל וכבר קבלו האחרוני' מחכמי האמת כי אליהו ז"ל נגלה להרב ר' דוד אב ב"ד ז"ל ומסר לו מסורות חכמת הקבלה והוא ז"ל מסרה לבנו הראב"ד ונגלה גם לו אליהו ז"ל והרב מסרה לבנו החסיד הרב ר' יצחק סגי נהור ונגלה גם לו אליהו ז"ל והוא ז"ל מסרה לשני תלמידיו ר' עזרא ור' עזריאל ומהם נמשכה להרמב"ן ז"ל אשר ממני נמשכה אל השרידים הבאים אחריו עד היום גם מהר"ם ריקאנטי ז"ל ובעל מנחת יהודה חייט ואחרים העידו שקבלה היא בידם שנגלה אליהו ז"ל להראב"ד ז"ל והמאמר הנ"ל של הראב"ד ז"ל שנוי בס' שומר אמונים בדף כ"ה בסימן ס"ו ע"ש וכן יש קצת ראי' משמות ג' ספירות הראשונות שהם המוחין וראשי כל הג' קווים שהם קו החסד קו הדין קו הרחמים הנה ראשיהם מכונה בשם חכמה בינה דעת שכולה משמעם ענין שכל כי השכל והחכמה והבינה והדעת כולם כמעט ענין אחד הם וכן הביא בשומר אמונים בשם הראב"ד ז"ל וז"ל השכליים הנפרדים והעשר ספירות לא יאמר בהם ראשית ואחרית עכ"ל הרי שקראם בשה שכליים הנפרדים מחומר שהם המלאכים וכן קורא הראב"ד בהקדמתו לפי' ספר יצירה לל"ב נתיבו' חכמה והא לך שמותם כסדרן א' שכל מופלא ב' שכל מזהיר ג' שכל מקודש ד' שכל קבוע ה' שכל נשרש ו' שכל שפע נבדל ז' שכל נסחר ח' שכל שלם ט' שכל טהור. י' שכל מתנוצץ י"א שכל מצומצם י"ב שכל בהיר. י"ג שכל מנהיג י"ד שכל מאיר שכל מעמיד שכל ט"ז שכל נצחי י"ז שכל ההרגש. י"ח שכל בית השפע י"ט שכל סוד הפעולות הרוחניות כולם: כ' שכל הרצון כ"א שכל החפץ המבקש. כ"ב שכל נאמן כ"ג שכל קיים כ"ד שכל דמיוני כ"ה שכלו נסיוני כ"ו שכל מחודש שכל מורגש כ"ח שכל מוטבע כ"ט שכל מוגשם ל' שכל כללי ל"א שכל תמידי ל"ב שכל נעבד הרי שהראב"ד קורא כולם בשם שכליים ים וכן משמעות לשון בעל חסד לאברהם במעיין ראשון הנק' עין כל בנהר ז' וז"ל שם ענין השכליים הפשוטים המשתלשים מדרגה