עמוד העבודה קב

כי מרוב עכירתו נאחז בו האור היטיב

ג ההקדמה השלישית ההפרש שבין מלת אור ובין מלת הארה כי הנה אור נאמר על עצם האור שממנו מתאצל ומתפשט ההאר' וזורחת דמיון זה השלהבת האחיזה בפתילת הנר הוא עצם האור ימה שמאיר ומתפשט על כותלי הבית היא נק' הארה וכן אור השמש האחוז בגוף כוכב השמש הוא עצם האור ומה שמתפשט וזרח על הארץ הוא נק' הארת השמש. והנה אנו רואים שלפעמים הארה הנמשכת מאיזה עצם אור חוזר להיות במקום אחר עצם האור המשל בזה הנה הלבנה מקבלת אור מן השמש והיינו שהארת השמש פוגש בגשם כוכב הלבנה ונאחז שם ההארה ההיא בגשם הלבנה להיות שהוא גשם מקשיי מלוטש ואיננו ספיריי ולפיכך הארה הנמשכת מן עצם אור הלבנה איננה צלולה כמו הארת השמש המתפשטת על הארץ ביום לפי שעצם אור הלבנה נתהוה מהאר' השמש המכה על גשם הלבנה. והלה ידוע לחוש שכל עצם אור מבהיק ומזהיר הרנה יותר מהארה הנמשכת ממנו כי יש כמה אנשים שאינם יכולים להסתכל בעצם אור השמש לחולשת ראות עיניהם ובהארה הנמשכת מאור השמש יכולין להסתכל הרי מושג בחוש שכל הארה הנמשכת מעצם האור יורדת כמה מדרגות מן עצם האור שלה ולפיכך בהכרח הארת הלבנה יורד הרבה מדרגות מהארת השמש לפי שהארת הלבנה מתפשטת מעצם אור שאותו עצם האור הוא שוה להארת השמש

ד ואם תאמר א"כ היה ראוי שהארת השמש הזורחת על הארץ תהיה מבהיק כ"כ כמו עצם אור הלבנה ואנו רואים שעצם אור הלבנה מבהיק הרבה יותר מן הארת השמש תשובה לזה לטישת כוכב הלבנה גורם זה שהארה המכה על גשם שלה תבהיק יותר כדרך ברזל המלוטש היטיב שיכה עליו איזה הארה בין מאור הנר בין מאור השמש בין מאיר הלבנה יתנוצץ מן הגשם ההיא ניצוצי אור מבהיקי' מאוד עד שלפעמי' מכהים עינו חלושי הראות והנה כבר כתבתי לעיל בסימן ב' שהארה הנשפעת על גשם מלוטש מבהיק הרבה יותר מהארה הנשפע על גשם שאינו מלוטש

ה והנה בסימן ג' כתבנו שהארת השמש חוזר להיות עצם האיר בהתפשטו על גשם הלבנה והארת הלבנה היא כהה מאוד מהארת השמש והנה כמו כן מצינו שהארת הלבנה נעשית עצם אור לגבי מקום צל בלילה שהארת הלבנה אינה מתפשטת שם לסבת איזה דבר החוצץ ומבדיל בפני' ואעפ"כ יש שם הארה מועטה שאם איזה דבר מונח שם במקום הצל יושג לחוש הראות הדבר המונח שם הרי שעכ"פ שגם במקום הצל יש הארה מועטת ונבין ונשכיל מהיכן מתפשטת ההארה היא המועטת שבמקום הצל וצריך לומר בהכרח שההארה ההיא היא תולדה מן הארת הלבנה המתפשטת שלא במקום הצל והארת הלבנה שלא במקום הצל נעשית עצם האור לגבי הארה המועטת שבמקום הצל דא"א לומר שהארת הצל היא ג"כ מן עצם אור הלבנה א"כ לא היה צל במקום ההוא הרי המשלנו בסימן ג' ובסימן זה שלפעמים הארה של עצם אור גדול נעשית עצם אור קטן וההארה המתפשטת מעצם אור הקטן חוזר להיות עצם אור קטן יותר מדאי עד שההארה שלה היא כהה מאוד וזכור כל זה

ו והמשכיל ישפוט בשכלו וילמוד סתום וחתום אצלו מן המפורש והמבואר לו באר היטיב שיכול ואפשר להיות במציאות שעצם אור השמש היא האל הארה בערך עצם אור גדול מאוד הרבה יותר מעצם אור השמש וכן יכול להיות הדברים אל לא תכלית ועם היות שהאמת לא כן הוא נפקא מינה למקום אחר כאשר נכתוב לפנינו בעזה"י בענין הרוחניים

ז ונמשל עוד משל אחד שיובן היטיב איך הארה המתפשטת מאיזה עצם אור שההארה ההיא החזור להיות עצם האור וההארה השנית גם כן תחזור להיות עצם אור וכן ההארה השלישית וכן הד' והה' והו' יהז' והח' כן אל לא תכלית משל לאחד שבנה בית ועשה בכותל דרום חלונות כדי שדרך שם תתפשט הארת השמש להאיר בבית ובראותו שהוא חלוש הראו' מאוד ואינו יכול להסתכל בהארת השמש בונה עוד כותל ועושה חלון בכותל השני שלא כנגד החלון הראשון דאם יפתח חלון בכותל הב' כנגד החלון הראשון לא יועיל בתקנתו כלל כי הארת השמש תתפשט דרך השני חלונות ולא יתמעט הארת השמש כלום לכן בהכרח פותח החלון הב' שלא כנגד החלון הראשון ועי"כ נתמעט הארת השמש מאוד כי הארת השמש המתפשט באויר שבין ב' הכתלים מתפשט לצדדים מכנגד החלון לצד ימין ולצד שמאל ואותה ההארה המתפשטת לצדדים היא תולדה מן הארת השמש המתפשט דרך החלון הראשון הרי שההארה שבחלון הראשון נעשית עצם אור לגבי הארה שבחלון השני ובראותו שעדיין אינו יכול להסתכל אף בהארה שבחלון השני עושה עוד מחיצה ופותח בה חלון שלא כנגד החלון השני כדי שתתמעט ההארה שבחלון השני והרי הארת חלון השני נעשה עצם האור לגבי הארת חלון השלישי וכן ירבה במחיצות ובחלונות כפי חולשת ראות עיניו וכן אל לא תכלית

ח גם צריך אתה לדעת שיש ב' מיני אור א' אור הגשמי דהיינו מה שמושג לאדם בחוש הראות ואור זה צריך שיצטרף ויתחבר אליו עוד אור אחר ג"כ גשמי והוא אור השמש או אור הלבנה אי אור האש דהיינו אור הנר או אבוקה ואור השני הוא אור השכל דהיינו מה שמושג לאדם בשכל ואור זה אין צורך להתחבר אליו אור אחר כמו לאור העינים כי אור העינים לא יפעל כלום בחשך אבל ע"י אור השכל יכול לראות אפי' בחשך אפי' יסגר עיניו ואור השכל הוא אור רוחני והוא יותר דק, וזך ונכבד מאור הגשמי ואין צורך לו לכלים