עמוד העבודה קא

המאציל העליון בחכמתו שבלתי היה אפשר להתגלו' בנו הפעולות המוגבלות והחלוקות ומשונות זו מזו אם לא על ידי השתלשלות כל אלו המדרגות מנאצל הראשון עד סוף עשיה ואלו היה נחסר מדרגה אחת ממה שהם עתה לא היו יכולין להתגלות בנו הפעולות החלוקית ומשונות זו מזו ואנחנו בני אדם הנקראים סוף המעשה שהוא בהשתלשלות המדרגה התחתונה היינו במחשבה תחלה: (חסר) בנל"כ ולאע"י והשם יראנו נפלאות בתורתו וידריכנו לעבודתו אמן כן יהי רצון אמן סלה נצח ועד: הקדמה הגדולה לביאור מהות הרוחניים אמר המגיה ההקדמה היקרה הזאת אעפ"י שבראשיתה יש בה איזה דפין אשר דבריהם כבר נאמרו ונשנו בויכוח השואל והמשיב בכל זאת לא השמטנו אותה יען אשר ראינו בה נוסף עליהם כהנה וכהנה דברים יקרים והקדמות חדשות לתעלומות חכמה אשר כל דורשיה יתענגו עלימו ויאמרו האח אורו עינינו ואשר לא פללנו הנה מצאנו. לזאת לא גרענו ממנה דבר. ואת הישן מפני החדש לא הוצאנו. לבל נמנע הטוב מהולכים בתמים

בעזה"י אתחיל לכתוב ההקדמה הגדולה אשר יעדתי להבין אמתת מהות הרוחניים בתכלית ההבנה היותר אפשריית בשכל האנושי המלובש במסך החומר העכור שהוא מסך מבדיל בפני השגת השכל ומונע את השכל להשיג ענין הרוחניים על בוריין ועל אמתתן כפי מציאותם ומהותן באמת וירויח האדם בזה שלא יבוא להגשים אורות העליונים הרוחניים בלמדו בכתבי המקובלים שמדברים הקדמותיהם מרוחניים העליונים בדרך גשמי כי לא יכלו להסביר באופן אחר אם לא ודרך גשמי מפני שבני אדם אינם משיגים רק ענינים גשמיים וכשאדם ידע הקדמתי יתבאר לו שכל דברי המקובלים אינם אלא לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע והכל הוא על דרך משל ועד עתה לא ידעו אף בהקדמה אחת עצם הכוונה ושורש ההבנה בנמשל ואי"ה עתה יתבארו כמה וכמה הקדמות עצם הכוונה שכיונו המקובלים להסתיר בדבריהם בדברם בדרך משל ואף שלא ידעתי עצם כיוון ההסתר בכל הקדמותיהם בדברם בדרך משל כי מה כוחי כי אייחל לבאר כל דבריהם כוונת ההסתר בדבריהם כי פעמים רבות הוצרכתי להתייגע להבין עצם הכוונה בהקדמה אחת אבל עתה הראתי לדעת כי כמו שבמקצת הקדמות המקובלים הסברתי עצם הכוונה כמו כן ישמע חכם ויוסף דעת ולקח להכין דעתו להבין בשאר הקדמותיהם עצם הכוונה ע הדרך שלי וזה החלי בעזר צורי וגואלי וקודם כל דבר צריך אתה לדעת כמה הקדמות כדי שתוכל להבין דברינו

א הקדמה הראשונה ביאור מלות עלה ועלול סבה ומסובב דע על דרך הכלל כי שם עלה הוא על הממציא איזה דבר חדש שלא היה במציאות מעולם עד עתה ושם עלול לאמר התולדה ההיא שהמציא העלה אותה ונתחדשה עתה וכן שם סבה הוא כמו שם עלה ושם מסובב הוא כמו שם עלול המשל בזה אברהם המציא את יצחק וחידשו והביאו לעולם נקרא אברהם עלה של יצחק ויצחק נקרא עלולו של אברהם וכן אברהם נקרא סבתו של יצחק שסבה הוא ענין גרמא שאברהם הוא הגורם מציאותו של יצחק ויצחק נקרא מסובב מאברהם כלומר מוגרם הוא מאברהם כללא דמלתא עלה וסבה ענין אחד הוא ועלול ומסובב ג"כ הוא ענין אחד וכן הוא ענין בספירות העליונות שכתר האציל מעצמותו את החכמה והחכמה האצול' את הבינה הרי הכתר נק' עלה וסבה של החכמה וחכמה היא' עלול ומסובב מכתר והוא עלה וסבה אל הבינה ובינה היא עלול ומסובב מהחכמה ולכן כנוהו לא"ס עלה על כל העלות וסבת כל הסבות וח"ו לכנותו בשם עלול כי הוא. היחיד הקדמון האמיתי ולא היה שום עת וזמן שלא היה במציאות ח"ו ואין לו שום עלה וסבה כלל ועיקר ומציאותו אינו נתלה בזולתו

ב ההקדמה השנית כתבו חכמי התכונה כי החמה והלבנה וכל הכוכבים הם גשמיים מקשיים ועכוריים כמו חתיכה עבה של ברזל המלוטשת בכל צדדי' כמו חרב חדשה מלוטשת היטיב היטיב והגשם ההוא עכור מאוד וחשוך מאוד שיעור כל עוביו ואינו מלוטש כי אם על פניו מלוטש במשחזת להעביר כל שום מין, חלודה בעולם כדי שיהיה לאור הנשפע עליו אחיזה בו ולפי שהוא מלוטש יבהיק האור הנשפע עליו יותר מאלו היה נשפע האור עלו דבר שאינו מלוטש ואלו היו החמה והלבנה והכוכבים ספיריים וזכים מאוד לא היה אפשר לאור להתאחז בהם כי היה עובר ומפלש אורו דרך כל עוביו מעבר לעבר מרוב זכותו ובהירותו כמו שתראה הגלגלים שהם ספיריים וזכים לכן אין. אור השמש נאחז בהן ואין הגלגלים מקבלים שום גוון מאור השמש אלא אור השמש עובר ומפלש דרך הגלגלים מן הגלגל' הד' ששם קבוע השמש עד לנו שוכני הארץ ואם יפגוש אור השמש על עב הענן יבהיק הענן