אלפי מנשה עה"ת פ

וזהו ג"כ מה דקאמר אחיו עשו כי אח"ו עשיו גי' מד"י פר"ס בהתכוללם יחד וז"ש והכני אם על בנים כי אים ר"ת איסתר מ"רדכי ובנים הם בנ"י ועל פירושו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים בנדבת המשכן והיינו שביקש יעקב להצילו מן המן שיבא להכות את מרדכי ואסתר עם ישראל

א"י הצילנו נא מיד וגו'. הנה כתיב ברוך ד' שלא נתננו טרף לשיניהם וכן כתוב שיני רשעים שברת וכתב בספר בני יששכר במאמר סיפור יצ"מ אות י"ד ובמאמרי חדשי כסלו טבת מאמר ד' אות קל"ג בהג"ה לפרש למה השינים דוקא עפי"מ דמבואר בזהר באותיות שקר שאות ש' הוא אתווא דקשוט והוא החיות של שקר ניצוץ המחי' [עיין גם בלקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל במס' ברכות ד"ה אל יהרהר אדם ביום כו' ועיין גם בפי' ענף יוסף על העין יעקב במס' שבת פרק הבונה בהא דאמרו ז"ל שם שיקרא אחדא כרעי' קאי ואמת מלבן לבוני' עיי"ש] כן הוא באותיות רשיע היא ר"ט וכל החיות וכח שלו הוא מאות ש' שבתוכו וכ"ז שהשי"ן בתוכו יכול לפעול ברשעות אבל כשמוציאין ממנו הש' נשאר רק רע ויתבטל ממציאותו וזהו שלא נתנני טרף לשיניה"ם וכן שינ"י רשעים שברת היינו השיני"ן של רשעים עיי"ש וזהו יש לרמז הצילנ"ו נ"א מי"ד גו' ש' והיינו שביקש יעקב אבינו ע"ה להצילו מאות ש' שברשע וממילא לא יוכל עשו לפעול ברשעותו כי כשמוציאין האות ש' מרש"ע נשאר רק ר"ט בלבד ויתבטל ממציאותו

א"י הצילני נא וגו' עפמ"ש המג"ט בפרשת בשלח דגלות אחרון של עשו הוא ש' כדאיתא במגלה גבי גרממי' של אדום עיי"ש עכ"ל [והוא במגלה דף ו' ריש ע"ב] ועיין עוד במג"ט בפ' שופטים שכתב שענין נמלה הוא קליפת עשו שמנו חכמז"ל בפ"ק דמגלה שיש ענינו ומנינו ש' כרכים עי"ש במג"ט באריכות וזהו יש לרמז לישני מ"חנות ה"צילני נ"א ר"ת נמל"ה והצילנ"ו נ"א מי"ד גי' ש' רמז על נמלה קליפת עשו והוא ש'

א"י הצילנו נא מיד אחי מיד עשו. דהנה כתב במג"ט שבתיבת נא נרמזים כל הארבע גליות וביקש יעקב להצילו מהארבע גליות עיי"ש בדבריו ולדעתי נ"ל לרמז זאת בהא דקאמר מיד אחי מיד עשו והוא עפי"מ דאיתא במכילתא בפ' יתרו פרשה ט' ע"פ והנה אימה חשכה גדולה וגו' אימה זה בבל חשכה זה מדי וכן הוא ג"כ במד"ר בפרשת פקודי פרשה נ"א וזהו מיד אח"ו ר"ת א"ימה ח"שכה יון מיד עשו הוא גלות אדום

ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו ואיתא בילקוט ראובני ששלח לו נשר. ונראה דהנה הבעה"ט כתב ע"פ עם לבן גרתי ואחר עד עתה וא"ח א"כ שקיימת המצות בא והלחם עמו ואחר עד עתה כלומר צריך אני להתאחר עד שיעברו עת"ה ע' של בבל ות' של מצרים וחמשה אלפים ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח ואח"כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו עכ"ל והנה מושיעים הם אליה"ו ומשי"ח ב"ן דו"ד שהם עולים בחשבון מושיעי"ם וכ"כ במג"ע ואתחנן אופן רנ"ב וזהו ששלח לו נשר כי נש"ר עולם אלוה"ו הנבי"א ומשי"ח ב"ן ד"וד והיינו שרמז לו בזה ששלח לו הנשר שצריך להתאחר מלהלחם עמו עד שיעלו המושיעים וכדברי הבטה"ט הנ"ל

א"י מה ששלח לו נשר על דרך הנ"ל ובסגנון אחר. עפי"ד הבעה"ט שאמר יעקב שצריך להתאחר מלהלחם עמו עד ימות המשיח והנה איתא במד"ר בפרשת ויצא פרשה ע' אשר והיה הוא שיחתן של אבות ונטל הקב"ה שיחתן של האבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים שנאמר והי' ביום ההוא עיי"ש במדיר ועיין במג"ט פ' עקב שמביא דברי המדרש אלו וכתב ששם זה [כוונתו השם והיה שהוא צירוף הוי' היוצא מס"ת הפסוק גדליו לידי את"ו ונרוממ"ה] הוא על חיה ושמה נשר לקיים הקרא ואשא אתכם על כנפי נשרים עיי"ש במג"ע וזהו ששלח לו נשר שרמז לו בזה שצריך להתאחר מלהלחם עמו עד זמן הגאולה כי נשר רומז על הגאולה כי על הנשר הוא שם הגאולה וכדברי המג"ע הנ"ל

א"י מה ששלח לו נשר דהנה מה שירא יעקב מפני עשו זה הי' משום שלקח הברכות שלו מאביו וכן מבואר בזהר דף קס"ז ע"ב ד"ה ויהי לי שור וחמור עיי"ש והנה איתא בזהר בראשית דף ל"ה ע"ב ומלה דא הוה תלוי על סמא"ל עד דאתא אילנא אחרא קדושא דאיהי יעקב ונטל מיני' ברכאן דלא יתברך סמאל לעילא ועשו לתתא דהא יעקב דומי' דאדה"ר הוי ושופרי' דיעקב שופרי' דאדה"ר הוה ועל דא כמה דמנע ס"מ ברכאן מאילנא קדמאה הכי נמי מנע יעקב דאיהו אילנא דוגמי' דאדה"ר מס"מ ברכאן מלעילא ותתא ויעקב דידי' נטל בכולא עיי"ש בזהר ויוצא לנו מדברי הזהר אלו שהברכות שלקח יעקב מאביו ומנע אותו מעשו שלא יברך יצחק את עשו יעקב דידי' נטל כיון דשופרי' דיעקב הוא שופרו' דאדה"ר והס"מ מנע הברכות מאדה"ר. והנה ידוע דבחטא אדה"ר נפלו ממנו כל הנשמות לתוך הקליפות וכמ"ש במג"ע פ' לך והן ששים רבוא נשמות של