אלפי מנשה עה"ת עט

והיינו תורה ופרנסה וזה הוא שחלק יעקב את העם אשר אתו לשני מחנות היינו מחנה א' כנגד העוסקים בתורה ומחנה הב' כנגד הפרנסה וז"ש אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו ר"ל אל המחנה שהוא כנגד התורה כי התורה נקראת אחת וכדאיתא בילקוט בפרשת בראשית שנאמר תורה אחת יהי' לכם גם א"ל המחנ"ה האח"ת והכה"ו הר"ת גי' טו"ב והס"ת גי' אמ"ת ואמרו ז"ל אין טוב אלא תורה וגם אמרו ז"ל אין אמת אלא תורה. והי' המחנה הנשאר לפליטה ר"ל המחנה שהוא כנגד הפרנסה יהי' לפליטה כי נשא"ר שירש המלה הוא שא"ר ושאר רומז על הפרנסה וכמו שאמרו ז"ל שארה זו מזונות וגם שא"ר גי' נצ"ר ונק"ה ומהנך ב' מזלין בא הפרנסה וכנודע וז"ש והי' המחנה הנשאר הנשאר דווקא כי באמת המחנה האחת שהוא כנגד העוסקים בתורה הוא עיקר והמחנה הב' שהוא כנגד הפרנסה אינה רק טפל לה כי התורה הוא עיקר והפרנסה אינה רק דבר טפל. וזה כוונת המד"ר הנ"ל המחנה האחת והכהו אלו אחינו שבדרום ר"ל אלו העוסקים בתורה כי דרום רומז על העוסקים בתורה וכמו שאמרו ז"ל הרוצה להחכים ידרים וכ"כ המהרש"א בח"א ברכות דף נ"א ע"פ ים ודרום ירשה אשר דרום רומז עסקי עוה"ב שהוא התורה כמ"ש הרוצה להחכים ידרים עיי"ש והו' המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגלות ר"ל אלו שעוסקין במו"מ כי העוסקין במו"מ משוטטים ע"פ תבל לבקש מזון ומחי' וזה הוא כמו גלות גם הגליות נתונה בצפון וכדאיתא במד"ר בפ' צו פרשה ט' ובפרשת נשא פרשה י"ג ע"פ עורו צפון עיי"ש וצפון רומז על הפרנסה וכמו שאמרו ז"ל הרוצה להעשיר יצפון ע"כ שפיר מה דקאמרו במד"ר אחינו שבגלות הכוונה הוא על אלו שעוסקים במו"מ על פרנסה ועשירות. וז"ש הצילני נא מיד אחי מיד עשו וקראו אח וקראו עשו כי לעומת שירא יעקב שלא יקלקל עשו את העוסקים בתירה קראו אח כי אח רומז על התורה והוא עפמ"ש בס' קה"י ערך אחת שהתורה נקראת אחת כמ"ש תורה אחת יהי' לכם [כן הבאתי לעול בשם הילקוט שכ"כ] וכתב הטעם כי התורה נקרא עץ חיים שנותנת עצה אל החיים הנצחיים שנקרא אורח חיים ואח"ת נוטריקון א"ורח ח"יים ת"ודיענו עיי"ש ולפי"ז הרי אח שפיר רומז על התורה כי א"ח ר"ת א"ורח ח"יים וגם א"ח ר"ת א"אלפך ח"כמה והוא לימוד התורה. ולעומת שירא שלא יקלקל עשו את הפרנסה קראו עשו כי שם עשו נרמז על בחי' עשי' ולעסוק במו"מ וכמ"ש בספר א"נ בפ' תולדות עיי"ש וז"ש פן יבא והכני אם על בנים ור"ל פן יבא והכני הלומדי תורה עם הפרנסה כי אם רומז על הפרנסה כי א"ם האלף בסוד אחד אלף עולה כל שמות הפרנסה שהם פא"י חתיך סא"ל דיקרנוס"א ובנים רומז על התורה כי בנים הוא חכמה וכמ"ש הבע"ל קצה"ח בהקדמתו לספרו ש"ש בשם הזהר עיי"ש ועל פירושו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים בנדבת המשכן

ודע דדברי המד"ר שהבאתי לעיל רציתי לפרש בפשטא עפמ"ש המהרש"א בח"א בברכות דף נ"ד ד"ה ד' צריכין להודות וז"ל ואמר מארצות קבצם ממזרח וממערב ומצפון ומים היינו משאר ד' גליות מד' מלכיות כמפורש בב"ר ז"ש ממזרח הוא מלכות מדי שהוא במזרחו של א"י מצפון הוא מלכות בבל שהוא בצפונו של א"י. ממערב ומים הוא מלכות יון ומלכות ארם שהוא במערבו של א"י ולכך נקט מערב ב"פ ולא נקט כלל רוח דרום שאין באותו רוח מד' מלכיות עכ"ל ולפי"ז מ"ש המדיר הנ"ל מחנה האחת והכהו אלו אחינו שבדרום והי' המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגלות ניחא בפשטא דאחינו שבדרום אין להם גלות כי בצד דרום ליכא כלל מד' מלכיות ואחינו שבגלות הם בשאר ג' רוחות מזרח מערב צפון ששם הן הגליות וכדברי המהרש"א הנ"ל. אולם מלבד פי"ז אכתי לא ניחא מה דקאמר והי' המחנה הנשאר לפליטה ולא קאמר והי' המחנה השני' לפליטה וכמו שדקדקתי למעלה בלעדי זה דברי המהרש"א הנ"ל תמוהים מאוד וכמו שתמהתי עליהם בספרי מטה מנשה במאמרי לשבת נחמו עיי"ש ע"כ אין לפרש כוונת המדרש כמו שכתבתי עפי"ד המהרש"א ברכות הנ"ל. ושוב הגיע לידי מדרש רבה דפוס ווילנא וראיתי בפי' יפה תואר ובפי' ידי משה שהם מפרשים ג"כ כוונת המדרש רבה הנ"ל על דרך שרציתי לפרש עפי"ד המהרש"א ברכות הנ"ל רק על דרך אחר קצת

א"י הצילני נא מיד אחי מיד עשו וגו'. הנה הבעה"ט כתב הצילני נא מיד ר"ת המן שיצא להכות אם על בנים כדכתיב טף ונשים. ועיין בפרע"ח בשער פורים סוף ד"ה טעם הסכמת המן שכתב ג"כ אשר הצילנו נא מיד ר"ת המן והוא ז"ל הוסיף עוד לפרש מ"ש ב"פ מיד מיד אחי מיד עשו כי מי"ד גי' נ"ד וקאמר ב"פ מי"ד והוא כנגד נ"ד פעמים המן דכתיב במגלה וכנגד נ"ד אותיות מעשרת בני המן עיי"ש וכ"כ בכנפי יונה ח"ג סי' י"א עיי"ש ולדעתי נ"ל עוד בזה עפמ"ש האר"י ז"ל בלק"ת בפ' תצא אשר מדי ופרס הם נגד הזרועות שהם ב' עיי"ש וזה דקאמר ב"פ מיד כנגד מדי ופרס שהם כנגד שתי הידים