אלפי מנשה עה"ת עד

שמשלב המסורה שן רעה כי שן רומז על תרין משיחין עפמ"ש בס' קה"י ערך שדות בשם המג"ע אשר שמש נגה הם תרין משיחין משיח ב"ד שמש ומשיח ב"ו נגה עיי"ש וש"ן ר"ת ש"מש נ"גה והן התרין משיחין גם ש"ן באות ן' דמנצפ"ך עולה מספר אלף כמספר משי"ח ב"ן דוי"ד [ביו"ד כי לעתיד יהי' דויד מלא יו"ד וכנודע וכן בד"ה כתיב דויד מלא יו"ד] משי"ח ב"ן יוס"ף ורעה הוא סוד שם אהיה וכנ"ל שעל ידו תהי' הגאולה שלימה ויבואו הגואלים בב"א

א"י ורחל באה עם הצאן אשר לאביה וגו' ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן. הנה כתיב בס' לקוטי שושנים מהקדוש מהר"ש מאוסטטרפאליא שישקל פה אחת המפתה לאדם לזנות ומביאה לידי קרי ושם הקליפה הוא לר"י ונרמז בפסוק ותזני על שמך היינו האותיות שלפני אותיות שמיך שהם לר"י ושם הקליפה הלזו ר"ת ל"אה ר"חל ו"עקב שהם ביטלו קליפה זו ופ"ד שנים הי' יעקב עד שנשא אשה ולא ראה קרי עיי"ש וזהו פי' הפסוק ורחל באה עם הצאן אשר לאביה ור"ל רחל באה עם נשמות ישראל שהי' ת"ר אלף נשמות ישראל נבלעים בצאן לבן וכנודע מהספרים ויגש יעקב ויגל את האבן אב"ן ר"ת נ"געי ב"ני א"דם וקרי נקרא נגעי בני אדם וכמ"ש בלק"ת בפרשת תצא וכ"כ בזהר בראשית דף נ"ד ע"ב והיינו שסר יעקב את נגעי ב"א מעל פי הבאר פ"י גי' צ' הבא"ר הוא אותיות האב"ר והוא האבר בחי' צדיק יסוד עולם ומע"ל פ"ו הבא"ר ס"ת לר"י שם הקליפה הנ"ל המפתה לבני אדם לזנות ומביאה לידי פגם בבחי' צדיק יסוד עולם ופ"י הבא"ר ויש"ק ס"ת קר"ו רמז שיעקב אבינו תיקן כ"ז וסר הנגעי ב"א הבאים ע"י פגם בבחי' צי"ע וישק את צאן לבן היינו שהשוק את הכנ"י בכל מיני טובות

ובדרכינו הנ"ל יש לפרש המסורה ויגל את האבן ויגל ב' דין ואידך ויגל כבודו. דהנה כל הצרות הבאים על האדם הם מחמת פגם הברית וכנודע והנה כשאדם מצטער יש גם להשכינה הקדושה צער וכמו שאמרו ז"ל במתני' בסנהדרין דף מ"ו בזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי ועיין בספר א"נ בפ' אמור שמפרש שהשכינה הקדושה סובלת יסורים בעדינו הן יסורי חולאת ר"ל וזה נקרא בשם קלני מראשי עדה"כ כל ראש לחלי והן יסורי עניות וזה נקרא קלני מזרועי שהוא חסרון ממון הניתן מיד ליד עיי"ש וממילא כשאין לאדם צער רק שמחה יש גם להשכינה הקדושה שמחה וזהו כוונת המסורה ויגל את האבן מעל פי הבאר היינו כשתסיר נגעי ב"א הנרמז במלת אבן וכנ"ל הבאים מחמת פגם הברית הנרמז במלות פי הבאר וכנ"ל אז ויגל כבודי היינו שישמח השכינה כי כבודי הוא השכינה וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן ופירשו רז"ל בת"ז תקונא עסרין וחד וכבודי שכינתא עילאה עיי"ש

ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אלי'. כתב רש"י זיל והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך. וצריך לדעת היכן מרומז בקרא שלהוליד תולדות אמר כך וראיתי במג"ע שכתב הבה את אשתי הב"ה גי' י"ב שיהי' לו י"ב שבטים וכן הוא ג"כ בכנפי יונה ח"ג סי' קי"א ולדעתי נ"ל אשר אלי"ה ר"ת ה"בן י"קיר ל"י א"פרים והוא בני ישראל. ועיין גם בילקוט ירמי' רמז שט"ו דאיתא שם ע"פ הבן יקיר לי אפרים דכיון שאמר יעקב שיעבוד שבע שנים ברחל עי"כ ישראל נקראים על שם בן בנה של רחל וכמ"ש הבן וקור לי אפרים עיי"ש והנה מה דקאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי הרי הי' כוונתו על רחל לכך שפיר רמז בזה דקאמר ואבואה אליה על שם אפרים דווקא וכנ"ל

איתא בכנפי יונה שם דאליהו שנתן משכון אות ו' ליעקב שיבא ויבשר גאולת בניו לפיכך אמר יעקב ואבואה אלו"ה אותיות אלו"ה שיצא מבני בני' של רחל שהיתה כוונתו באליהו עיי"ש ולפי דבריו יש לרמז דזהו שאמר כי מלאו ימי היינו ומ"ו במילואו יו"ד מ"ם יו"ד עולם אליה"ו הנבי"א

וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה. כתב הבעה"ט ויר"א די' כ"י שנואיה ס"ת אהי"ה לפי שחשדה יעקב כמו שהפקירה עצמה לו כך הפקירה עצמה לאחר לכך העיד הקב"ה שמו עלי' עיי"ש ועוד לאלוה מילין דהנה ידוע שהמשכת הבנים הוא משם אל"ד וכתב בפרע"ח שער תיקון חצות פ"ג ששם אל"ד הוא סוד הלידה של לאה וגם שם זה עה"כ עולה לא"ה עיי"ש והנה שם זה מקורו הוא באהיה וכנודע ועיין גם בא"נ פ' תולדות מש"ש ויעתר יצחק לד' אשר לד' עולה אהי"ה אליד ומזה בא ההולדה עיי"ש וזהו ויר"א די' כיי' שנוא"ה ס"ת אהי"ה ולאה גי' אליד עה"כ וכדברי הפרע"ח הנ"ל רמז שעם שמות אלו ויפתח ד' את רחמה והי' המשכת הבנים

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' אמרו ז"ל משנולד יוסף שהוא שטנו של עשו כי בית יוסף להבה ובית עשו קש רצה יעקב לשוב. ונראה דהנה