אלפי מנשה עה"ת עב

לך. הנה מלת אם אין לו פירוש כלל ורש"י ז"ל כתב אם משמש בלשון כי ופירשו המפורשים דא"א לפרש אם כפשוטו שמורה על הספק אחרי דמלת אשר מורה על הדאי וא"כ הוי שני הפכים בנושא אחד לכן פירש"י אם משמש בלשון כי אולם בספר משכיל לדוד הקשה ע"ז דא"כ אם זה הוי כמו אשר ונמצא כאלו כתיב ב"פ אשר ול"ל עיי"ש מה שנדחק בזה. ולדעתי נ"ל לפרש מלות אשר אם בדרך רמז דהנה מ"ש כי לא אעזבך הבטיח לו בזה על הפרנסה כי המבקש לחם נקרא נעזב וכמ"ש רש"י לקמן בפסוק ונתן לי לחם לאכול וזהו דקאמר עד אשר אם כי זה רומז על הפרנסה כי אש"ר עולה נצ"ר ונק"ה וידוע שהשפעות הפרנסה בא מן הנך תרין מזלין נצר ונקה וא"ם האלף בסוד אחד אלף עולה כל שמות הפרנסה והם פא"י חתיך סא"ל דיקרנוס"א

ושבתי בשלום אל בית אבי. עיין בתיקונים תקונא עסרון ותרין מש"ש ע"פ כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ומסיימו שם ודא איהו דאתמר ושבתי בשלום אל בית אבי עיי"ש ומבואר בדבריהם שהם מפרשים הא דקאמר יעקב אבינו ע"ה ושבתי בשלום אל בית אבי קאמר זאת על הגאולה העתידה וכן מבואר ג"כ בזהר פרשת בראשית דף כ"ג ע"ב עיי"ש ונ"ל לרמז בזה דהנה ידוע מהספרים הקדושים אשר חנוכה הוא חינוך לגאולה העתידה שע"י מצות ניח נזכה לאורו של משיח וגם אנכי כבר אמרתי שזה רמזו רז"ל בדבריהם דקאמרו מאי חנוכה כי מא"י ר"ת מ"שיח אילקי י"עקב והיינו שרמזו רז"ל בזה שע"י מצות נ"ח נזכה לביאת משיח אלקי יעקב. וזהו ושבתי בשלום אל בית אבי שבת"ו עילה ח"פ חנוכ"ה רומז על שמנת ימי חנוכה. שלו"ם ר"ת שמן מ"נורה עם ל"ו והוא הל"ו נרות שמדליקין בשמנת ימי חנוכה במנורה עם שמן. בי"ת אב"י גי' משי"ח ב"ן דו"ד [כי משיח בן דוד נחשב במג"ע ומובא בא"נ בפ' ויגש מספר תכ"ה כמספר גו"ר ארי"ה] והס"ת ושבת"י בשלו"ם א"ל בי"ת אב"י גי' גלו"ת אדו"ם ורמז יעקב אבינו בזה שע"י מצות נר חנוכה נזכה לביאת משיח ונצא מן גלות אדום

וישא יעקב רגליו וגו' כתב רש"י ז"ל משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה נשא לבו את רגליו. ויש לרמז לזה אשר רגלו"ו ויל"ך ארצ"ה בנ"י ס"ת יוה"ך והוא השם השומר בדרך היוצא מס"ת מפסוק כ"ו מלאכו"ו וצו"ה ל"ך לשמרך בכל דרכיך

ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו. כתב שמג"ע השקו הצאן על סוד תורה שבע"פ לכו רע"ו כאן הראה להם סוד תורה שבע"פ ר"בי ע"קיבא ו"חביריו עכ"ל המג"ט ודבריו סתומין ונראה לי לבאר כוונתו דהנה איתא בזהר בפרשת ואתחנן דף ע"ר ע"א וז"ל פתח ואמר הן עוד היום גדול וגו' האי קרא אוקמוה דכר ישראל יתערון תשובה לקמי קב"ה בזכות דאורייתא יתובון לארעא קדישא ויתכנשון מן גלותא דהא ודאי יומא חד יהא גלותא לישראל ולא יתיר הה"ד נתנני שוממה כל היום דוה. ואי לא יתובון קב"ה אמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה בלא זכו ובלא עובדין דכשרין אבל אסותא חד לכו הקשו הצאן אשתדלו באורייתא כו' עיי"ש בזהר ועיין גם במד"ר שמפרש הקרא דלעיל דכתיב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עלי' וגו' ונאספו שמה כל העדרים. וירא והנה באר זו ציון והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה מלכיות הראשונות ונאספו שמה כל העדרים זו מלכות רומי עיי"ש במד"ר ולפי דברי המדרש אלו ניחא מאוד דברי הזהר הנ"ל שמפרש הקרא דויאמר הן עוד היום גדול וגו' על הגאולה. והנה מה דמבואר בדברי הזהר הנ"ל דבזכות לימוד התורה תהי' הגאולה זה הוא ע"י לימוד תורה שבע"פ והוא משניות דוקא וכדאיתא במד"ר בפרשת צו פרשה זיין אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות עיי"ש וזהו שכתב המג"ע השקו הצאן ולכו רע"ו הראה להם סוד תורה שבע"פ ר"בי עיקיבא ו"חביריו וכוונתו לפרש הפסוק ההוא דויאמר הן עוד היום גדול וגו' כדברי הזהר הנ"ל להשתדל באורייתא ויתכנשון מן גלותא בזכות אורייתא אך עיקר הוא בזכות לימוד תורה שבע"פ ומשניות דוקא וכדברי המד"ר הנ"ל לזה כתב המג"ע שהראה להם סוד תורה שבע"פ ר"בי ע"קיבא ו"חבריו כי ר"ע הוא סוד המשנה וע"כ רב"י עקיב"א גי' משנ"ה וכמ"ש המג"ע בדוכתא אחריתא

והנה ט' פנים לתורה ויש אתי לפרש הפסוק דוואמר הן עוד היום גדול וגו' על דרך שמפרש בזוה"ק הנ"ל ובסגנון אחר דהנה כתוב בעתה אחישנה ודרשו רז"ל בסנהדרין דף צ"ח זכו אחישנה לא זכו בעתה והנה לפי מה דמבואר בדברי הזהר הנ"ל דבזכות לימוד התורה תהי' הגאולה והיינו בזכות לימוד משניות וכדברי המד"ר הנ"ל א"כ הרי דבזכות לימוד משניות תהי' אחישנה ולא בעתה אחרי דבעתה הרי א"צ שום זכות דבעתה תהי' הגאולה אפי' לא זכו כלל. וזהו הן עוד עוד רומז על משניות כי עו"ד עולם מספר פ' ומספר פ' רומז על משניות וכדאיתא