אלפי מנשה עה"ת עא

רץ שלא במדה. ונ"ל שזה הוא עיקר משום שקבע ומין וכמו שאמרו במדרש יעקב שכתיב בו שמירת שבת שנאמר ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי ה וקבע תחומין והוא עפמ"ש בספר אמרי נועם דרשת קדושים אהא שאמרו ז"ל שהקב"ה משלם מדה ד מדה דהפירוש כנגד הוא ההיפוך והתנגדות דה היינו שבאם ישראל מצמצמין תאותיהם למטה מעוררין ח"ו גם למעלה בחי' צימצום ואדרבה "ז מעוררין למעלה כח רב ההשפעה לישראל עיי"ש יין גם בספר בני יששכר במאמרי חודש ניסן מאמר סי' ט' שמביא בשם הקדוש מהר"פ מקאריץ ז"ל נה שאמרו ז"ל דבפסח נידונין על התבואה שהוא פ"י מאמרם ז"ל כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו וכן הוא כשאוכל מאכלים בלי מטעמים בכדי יספיק לו מעט מן המזון אז המזון רודף אחריו המאכל מצה אין בה טעם אז דנין על התבואה הרבות מזונות לישראל עיי"ש והוא כדברי הא"נ הנ"ל פי' מאמרם זיל שהקב"ה משלם מדה כנגד מדה. לפי"ז שפיר כיון שיעקב אבינו ע"ם קיים מצות תחומין שעשה לו גבול שלא ילך הלאה בשבת לכן ילם לו הקב"ה ונתן לו כנגד זה את הארץ בלי גבול

הנה איתא בפרע"ח בשער ר"ח חנוכה ופורים פ"ג ד' אותיות הוי' הם נגד ארבע רוחות העולם מזרח ה' צפון ו' דרום ה' אחרונה מערב עיי"ש כן הוא ג"כ בסידור האר"י ז"ל על המשנה ובא לו לקרן דרומית מזרחית וכו' עיי"ש וכפי מה דקאמר כאן הסדר ומה וקדמה וצפונה ונגבה הרי הוא צירוף ה' י' ה' ו' והוא הצירוף הוי' של חודש טבת היוצא מסית לד' את"י ונרוממ"ה שמיו. וצריך לדעת מדוע קאמר לו הסדר הצירוף הוו' של חודש טבת דייקא ויש לומר כי טבת יש לו שייכות ליעקב כי טבית עולה מספר תי"א והוא ר"ת י"עקב א"יש ת"ם גם חדיש טבית עולה יעק"ב ישרא"ל

אולם בלק"ת מהאר"י ז"ל בפרשת בראשית איתא יו"ד דרום ה' ראשונה צפון ו' מזרח ה' אחרונה מערב עיי"ש וכ"כ ג"כ בפרדס בשער כ"א פרק ח' עיי"ש ולפ"ז הסדר דקאמר כאן ימה קדמה צפונה נגבה הוא צירוף ה' ו' ה' י' והוא הצירוף הוי' של חודש תמוז היוצא מס"ת ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י. ויש לומר עפ"י מ"ש לעיל דמה דקאמר לו ופרצת ולא קאמר ויפרצו כי במלת ופרצת רמז לו דזה יהי' בביאת משיח כי ופרצ"ת עולה מנח"ם ב"ן עמיא"ל משי"ח ב"ן דוו"ד ביו"ד עה"כ. ולפי"ז יש לומר דזהו נמי מה דקאמר לו דייקא הסדר הצירוף הוי' של חודש תמוז כי גם בהצירוף של חודש תמוז רמז לו שזה יהי' בביאת משיח כי חד"ש תמו"ז עולה ג"כ מנח"ם ב"ן עמיא"ל משי"ח ב"ן דו"ד [בלא יו"ד] במכיוון

ושמרתיך בכל אשר תלך. עיין בא"נ בפרשה זו ד"ה ויחלום שכתב ושמרתיך בכל אשר תלך כי מט"ט הוא ההולך לשמירת הצדיקים וכמ"ש הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך ואמרו חז"ל זה מט"ט ואש"ר תליך עולה מספר תתקנ"א והוא בסוד מט"ט עיי"ש בדבריו והנני מוסיף על זה דהנה גם אליהו הוא השומר על הדרך וכמ"ש בא"נ בפ' וישלח וכתב שם עוד אשר ויישבו ה"מלאכים א"ל י"עקב ל"אמר ר"ת אליהיו ותיבת וישבו עולה מיט"ט בתוס' יו"ד עיי"ש וזהו הרמוז כאן ושמרתיך בכל אשר תלך כי אש"ר תליך עולה מספר תתקנ"א והוא בסוד מט"ט וכמ"ש הא"נ ובכ"ל עולה אליה"ו. ולדעתי נ"ל עוד דהנה ידוע מכתבי הקדוש מהר"ש מאוסטערפאלי שהביא בשם הז"ח שהמלאכים מיכאל מלכיאל שנגדיאל עזרו ליעקב בעת צרה והם עולים במספר טזר"ח בסוד עזרת אבותינו. וזהו יש לרמז אש"ר תל"ך עולה מלא"ך מיכא"ל מלא"ך מלכיא"ל מלא"ך שנגדיא"ל בהתכוללם יחד בסוד הכולל שהמלאכים אלו ישמרו אותו

א"י ושמרתיך בכל אשר תלך דהנה ידוע אשר עם קריאת שמע מנצחים את האויבים וכמו שפירשו רז"ל הפסוק ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה וגו' אפי' אין בכם זכות אלא ק"ש בלבד כדאי הוא שיושיע אתכם. ועיין גם במג"ע בפ' בלק שכתב שיעקב לא יכול לנצח את עשו רק בק"ש לכן שלח יעקב לעשו כ"ה תאמרון לאדני לעשו כ"ה אמר עבדך יעקב שהוא ב"פ כ"ה על כ"ה אתווין דיחודא דשמע ישראל כ"ה בשחרית וכ"ה בערבית עיי"ש וזהו ושמרתיך בכל אשר תלך היינו עם כל אשר תלך זה רומז על ק"ש כי כ"ל עולה ב"פ כ"ה והוא כ"ה אתווין דיחודא דשמע ישראל כ"ה בשחרית וכ"ה בערבית אש"ר תליך גי' שמ"מ ישרא"ל

, א"י ושמרתיך בכל אשר תלך עפי"מ שאמרו ז"ל במד"ר פ' ראה ובמדר"ת פ' קדושים למה הדבר דומה לשני ב"א אחד הי' לו כרם בגליל ואחד ביהודה וכו' אמר זל"ז שמור לי ואשמור לך כך אמר הקב"ה לאדם אם שמרת את שלי אני משמר את שלך. וזה יש לרמז שהר"ת ו"שמרתיך ב"כל א"שר ח"לך הם ר"ת ו"אתה א"ת ב"ריתי ת"שמור. רומז כנ"ל שאומר הקב"ה לאדם אם שמרת את שלי אני משמר את שלך

כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשך דברתי