אלפי מנשה עה"ת ו

וכנודע. וזהו דכתיב בראשית בב' גדולה כי אותיות גדולות שבתורה הם בבינה וכנודע [עיין בלק"ת פרשת שמות דיה ותקרא שמו משה] וגם ב' ר"ת בינ"ה וב' גדול"ה גי' נ' והוא נ' שערי בינה רומז שבריאת העולם הי' לימות המשיח כשיפתחו הנ' שערי בינה ויבואו הגואלים לגאלינו בב"א

בראשית ברא אלקים בת"ז תקונא תשסרי איתא בראשית תמן ב"ת. ור"ל ריש תיבה וסוף תיבה הוא ב"ת ובתקונא שתין וחמשא איתא ברא אלקים ריש תיבין וסוף תיבין א"ב א"ס ועיי"ש מ"ש סודן של הדברים. ועוד לאלוה מילי דהנה איתא בגמרא שבת דף ל"א אמר רב יהודה לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו שנאמר והאלקים עשה שייראו מלפניו עיי"ש והנה ליראה צריך שיהא גם תורה כי אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה וצריך להיות שניהם תורה ויראה צמודים יחדיו וכן אמרו ז"ל ג"כ בראשית ברא אלקים בשביל התורה שנקראת ראשית. נמצא שבריאת העולם הי' בשביל היראה ובשביל התורה. וזהו הרמז בר"ת וס"ת בראשי"ת בר"א אלקי"ם ב"ת א"ב א"ם לרמז שבריאת העולם הי' רק בשביל יראת ד' ובשביל התורה כי יראה נקראת בת וכמ"ש בספר נועם אלימלך בפרשת ויצא וכ"כ ג"כ הבעל קצה"ח בהקדמתו לספרו שם שמעתתא בשם הזהר ותורה שבכתב נקראת אב ותורה שבע"פ נקראת אם וכדאיתא בזהר חדש בפרשת תשא כבד את אביך זו תורה שבכתב ואת אמך דא תורה שבע"פ עיי"ש. וגם לדרכינו אשר בת אב אם הרמוזים בר"ת וס"ח מבראשית ברא אלקים מורה על יראת ד' ועל תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ ע"כ שאר האותיות מתיבות בראשית ברא אלקים והיינו מתיבת בראשי"ת אותיות ראש"ו ומתיבת בר"א אות ר' ומתיבת אלקי"ם אותיות לה"י והאלף מאותיות ראש"י בסוד אלף עולים מספר אלף תשנ"ה והוא מספר ירא"ת ד' תור"ה כת"ב פ"ה

ולפי דברינו נתיישב מה שקשה לפי מה דאיתא בש"ס מגלה שבעת שהעתיקו את התורה לתלמי המלך כתבו אלקים ברא בראשית ושינו מכפי מ"ש לפנינו בראשית ברא אלקים וקשה דלמה לא נכתב באמת כן גם לפנינו ועיין בכלי יקר בפרשתינו מ"ש בזה בשם המפורשים ומ"ש הוא בזה ועיין גם בושיע"ק עה"ת בפרשתינו מ"ש בזה ולפי דברינו הנ"ל ניחא אחרי שהפסיק מרמז ביה בת אב אם והוא יראה ותורה שבכתב ותורה שבע"פ וכנ"ל וא"כ שפיר צריך לכתוב בראשית ברא אלקים למען שיהא מרומז הנך שלשה כסדרן והיינו מקודם בת שהוא יראה כי צריכין להקדים היראה קודם להחכמה וכמו שאמרו ז"ל כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת ואח"כ אב שהוא תורה שבכתב ואח"כ אם שהוא תורה שבע"פ כי תורה שבכתב הוא קודם לתורה שבע"פ משא"כ אי הי' נכתב אלקים ברא בראשית הרי הוי מרומז קודם תורה שבע"פ ואח"כ תורה שבכתב ואח"כ יראה וזה הוא שלא כסדרן

א"י בראשית ברא אלקים. דהנה איתא בת"ז תקינא עשרין וחד אורייתא דבע"פ אתקרי אלקים ובי' פתחא אורייתא בראשית ברא אלקים עיי"ש ונ"ל להוסיף על זה דבמלות בראשית ברא יש לרמז תורה שבע"פ כי בראשי"ת הוא אתווין רא"ש בי"ת וכמ"ש הבעה"ט וכן הוא ג"כ בת"ז תקונא תליתאה ותקונא תמינאה ועיי"ש מ"ש בזה. ולדרכינו לפי"ד התיקונים הנ"ל הכוונה הוא בזה לרמז על תורה שבע"פ כי ראש הוא התורה, וכדאיתא במד"ר פרשת במדבר פרשה ב' סי' ט' שהתורה נקראת ראש. בית הוא תורה שבע"פ כי בית הוא מלכות בסוד ביתו זו אשתו וכמ"ש בספרים ומלכות הוא פה ותורה שבע"פ קרינן לה וכדאיתא בתיקונים ועיין גם בזהר שמות דף ד' ע"א דאיתא שם כל דמקבל מאחרא איהו ביתא מההוא דיהיב עיי"ש ותורה שבכתב יהיב שפע לתורה שבע"פ וכדאיתא בזהר חדש פרשת תשא ע"פ כבד את אביך ואת אמך עיי"ש וא"כ תורה שבע"פ איהו ביתא מתורה שבכתב גם בי"ת ריח ת"למוד י"רושלמי ב"בלי ובריא הוא אותיות בא"ר ובאר הוא תורה שבע"פ וכמ"ש בספר עבודת ישראל בפרשת חקת בשם האר"י ז"ל ומפרש הוא ז"ל כי באר הוא לשון ביאור הדבר והבנת הענין והוא תורה שבע"פ עיי"ש וכן מבואר בזהר פרשת ויצא דף קמ"ז ע"א עיי"ש אלקים תורה שבע"פ אתקרי אלקים וכדברי התיקונים הנ"ל

א"י בראשית ברא אלקים. דהנה כתב האר"י ז"ל בלק"ת שלא דיברה תורה באצילות רק בבריאה עיי"ש בריש הספר ושם לקמן ד,ה למה התחילה עיי"ש והנה ידוע שהמלאך אכתריאל הוא הראש מעולם הבריאה וזהו יש לרמז בראשית ברא ר"ת אכתריאל ראש בריאה וגם בר"א האלף בסוד אלף עולה אכתריאל י"ח ד' צבאית

ורוח אלקים מרחפת. איתא במד"ר כאן בפרשה זו ורוח אלקים מרחפת זהו רוחו של משיח ועיין מזה גם בזהר פרשת וישב דף קצ"ב ע"ב עיי"ש ויש לרמז ורוח אלקים מרחפת ס"ת חמת והוא