אלפי מנשה עה"ת מב

ושרה נקרא גוף האדם וכדאיתא בזהר כאן בפ' זו גם ווהי"ו חי"ו שר"ה עולה מספר תק"ע והוא מספר ב"פ מנצפ"ך עם העשרה אותיות ושם תוקיף הדינים כן חושב ג"כ האר"י ז"ל ב"פ מנצפ"ך עם היו"ד אותיות כמנין תק"ע עיין בפרע"ח בכוונת ברכת תק"ע בשופר] זה הוא מחמת מאה שנה היינו מחמת מדת גאות דמאן דאיהו רב איהו זעיר הנרמז במלות מאה שנה וכנ"ל וע"כ הוא גורם השראת הדינים ר"ל וחי חיי צער ר"ל וכן אמרו זיל בש"ס עירובין דף י"ג כל המגביה עצמו הקב"ה משפילו משא"כ ע"י מדת ענוה שנתבטלו הדינים יחי' האדם חיי נחת כי מאן דאיהו זעיר איהו רב וכן אמרו ז"ל שם כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו, וזהו שהביא המדרש הה"ד יודע ד' ימי תמימים כי תמימים היינו המתנהגים במדת ענוה וכנ"ל ויודע הוא לשון חיבור כמו והאדם ידע את חוה אשתו ושם הוי' הוא שם הרחמים גמורים וכנודע וזהו יודע ד' ימי תמימים היינו שהשם הוי' שהוא רחמים גמורים מתחבר עם הענוים כל ימיהם ויחיו חיי נחת ולא בצער וזה הוא השייכות של פסוק זה לכאן

הנה מו"ח ז"ל בספרו עטרת ישועה כתב לרמז כאן התרון משיחין אשר ויהי"ו חייו שר"ה מא"ה עם עוד פ"א חי"י וכמ"ש שני חיי שרה עולים מספר דו"ד מליך ישרא"ל סוד משיח בן דוד ושני חיי היינו ב"פ חי"י עם שר"י ביו"ד כמו שנקראת מקודם עולה משי"ח בין יוס"ף וע"כ פרש"י כולן שוין לטובה היינו שיתבטל משפט ההריגה שהי' נחרץ על משיח בן יוסף ותרין משיחין יהיו שוין לטובה ולחיים עיי"ש בדבריו. ונ"ל להוסיף על זה אשר שירה מ"אה ש"נה ר"ת שמ"ש וכמ"ש הבעה"ט ושמש הוא משיח וכדאיתא במד"ר בפרשת משפטים ע"פ עד בא השמש תשיבנו לו עיי"ש וגם שמש רומז על תרין משיחין עפמ"ש המג"ע בפרשת וישב שמשיח בן דוד נקרא שלום ומשיח בן יוסף נקרא שלוה עיי"ש וא"כ שמש רומז על תרין משיחין כי שמ"ש ר"ת מ"שיחון ש"לום ש"לוה. וזהו שהביא המדרש הה"ד יודע ד' ימי תמימים כי תמימים היינו משיחין וכמ"ש בנוסח הרחמן שאומרים על ברית מילה הרחמן הוא ישלח לנו משיחו הולך תמים גם יודיע ד"י ימ"י תמימי"ם עולה ב"פ משי"ח גם יודיע "י ימ"ו תמימי"ם עם הכולל עולה שלו"ם שלו"ה והן תרין משיחין וכנ"ל

עוד כתב מו"ח ז"ל שם אשר ויהיו חיי שרה רומז על תיקון בחי' יסוד וזהו שהביא המדרש הה"ד יודע ד' ימי תמימים כי תיקון בחי' יסוד נקרא בשם תמים כמ"ש אצל אאע"ה התהלך לפני ויהא תמים גם יודיע עולה צ' בחי' צי"ע גם יודיע די' ומ"ו תמימו"ם עולה תשי"ו כי ע"י תיקון בחי' יסוד מתקן תשי"ו עצמות ומתקן טומאת קר"ו העולה במילואו תשי"ו כנודע עייי"ש ונ"ל להוסיף על זה אשר שירה מיאה שינה ר"ת שמ"ש וכמ"ש הבעה"ט ואות ברית קודש מיקרי שמש וכדאיתא בזהר פרשת שמות דף ג' ע"ב ובפרשת פנחס דף רי"ז ע"א. וגם ידוע מהתיקונים שע"י שמירת אות ברית קודש וכן ע"י תיקון אות ברית קודש שורה שם שד"י ושם הוי' ולזאת יש לרמז שהר"ת ו"יהיו ח"יי ש"רה עולה שד"י והס"ת ויהו"ו חייו שריה מא"ה הם אותיות הו"י' וגם נרמז כאן סוד העלאות ני"ק כי ידוע שע"י שמות חב"ו בי"ט מעלין את הני"ק שנפלו בין הקליפות ע"י פגם בבחי' יסוד וזהו ויהיו חיי שרה כי ויהי"ו גי' חב"ו בי"ט. ומה שהביא המדרש לכאן הפסוק יודע ד' ימי תמימים מלבד מ"ש מו"ח השייכות פסוק זה לכאן להענין הנ"ל כי פסוק זה רומז על בחי' צי"ע וכנ"ל יש להוסיף עוד שהריח ויודע די' ו"מו ת"מימים עולה צדי"ק יסו"ד עול"ם והס"ת יוד"ע די' ימיו עולה מיל"ה

ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. כתיב ולבכתה בכ' זעירא ועיין בבעה"ט שכתב דמש"ה כתיב כ' זעירא שלא בכה רק מעט לפי שזקנה היתה עיי"ש אמנם אכתי אין זה טעם מספיק דהלא שורש המלה הוא בכה וא"כ למה כתיב דייקא הכ' זעירא שהוא אות שני מן שורש המלה אמאי לא כתיב הב' זעירא שהוא אות ראשון מן מלת בכה, ולדעתי נ"ל דהנה בודאי לא בכה אברהם על שרה אלא בעבור שהיתה צדיקת והנה כתב בספר כלי יקר אהא דכתיב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים דמש"ה כתיב במספר גדול שנה מאה שנה ועשרים שנה ובמספר קטן שנים שבע שנים לפי שהחסידים אעפ"י שכל ימיהם שלימים מ"ע יותר הם קונים שלימות בשנים האחרונים הקרובים לשערי מות מבימים הקודמים הן מצד שזקני ת"ח מוסיפין חכמה הן מצד שאז הולכים ומתקרבים יותר אל האור הנצחי ע"כ כל השנים הקודמים הן נחשבים לשנה בערך השנים האחרונים עיי"ש ולפי"ז י"ל דהבכי' שבכה אאע"ה על מיתת שרה בעבור שהיתה צדקת הי' עיקר הבכי' רק על השבע שנים האחרונים שאז קנתה שלימות והיתה צדקת גדולה יותר מן המאה ועשרים שנה הקודמים ע"כ כתיב דווקא