אלפי מנשה עה"ת לג

גם בכסא מלך תקונא עסרין ותרין ותקונא עשרין וחמשא מש"ש טעמים למה יצטרכו משיחין למרע"ה עיי"ש [ועיין עוד שם בכ"מ תקונא עסרין ושית ותקונא שבע ותלתין] וזהו יש לרמז והוא ישב פתח האהל פתח האהל ר"ל בהתחלה של אותיות א"הל והוא אות א' [כן מפרש ג"כ בספר אוהב ישראל בלקוטים מה דאיתא במדרש ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות ושמנים פילגשים אלו פתחיהן דהכוונה הוא פתחיהן היינו התחלות האותיות מששה סדרי משנה שעולים מספר שמנים] והיינו שישב ועסק בגאולה האחרונה וביקש על השלשה גואלים הנרמזים בצורת אות א' וכדברי הרע"מ הנ"ל וזה כחם היום והוא חום השמש וכמאמרם ז"ל הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה גם השמש מיקרי יום וכמ"ש רש"י ז"ל בע"ז דף ד' ריש ע"א ד"ה היום בא והבעה"ט פי' דברים ע"פ היום הזה אחל תת פחדך עיי"ש וכ"כ הרמב"ם בפהמ"ש והרע"ב במס' תמיד פ"ד משנה א' עיי"ש ושמ"ש ר"ת ש"בט מ"חוקק ש"ילה והוא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ומשה וכדברי הרע"מ הנ"ל. וירא והנה שלשה אנשים הן התרון משיחין ומשה והן מרומזים בתיבות שלש"ה אנשי"ם נצבי"ם עלי"ו בו הנך תיבות עולים משי"ח ב"ן דוי"ד [ביו"ד כי לע"ל יהי' דויד מלא יו"ד וכנודע וכן בדה"י כתיב דויד מלא יו"ד] משי"ח ב"ן ווס"ף מש"ה כי מש"ה נחשב בספרים למספר שמ"ד כמספר ד"פ אלקי"ם וכנודע, וזהו מה דכתיב ב"פ וירא, וירא והנה שלשה אנשים וירא וירץ לקראתם כי ב"פ ויר"א עולה משי"ח ב"ן דוי"ד ועיקר הגואל יהי' משיח ב"ד וכנודע והנה גאולה העתידה תהי' ע"י שם ע"ב וכדאיתא בתיקונים תקונא עסרין ותרין וז"ל ושמא דע"ב איהו ויכל"ו בי' אשתלם רזא דפורקנא ועלי' אתמר ללב"ו גליתי' וכו' וכמה דנפקי ממצרים ברזא דע"ב שמהן כך יפקון בהון כד יתפרקון בבתרייתא ועיין בכ"מ שם אות ד' ולעיל שם בדף הקדום באות ה' מ"ש לפרש עיי"ש וכן איתא ג"כ במד"ר פ' לך פרשה מ"ד וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגם לרבות ארבע מלכיות אשר יעבודו דן אנכי ר"א בשם ר"י ב"ז אמר בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו ושאם יעשו תשובה גואלן בע"ב אותיות וכו' ר' אבין אמר בשמו גואלן ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות ועיין במת"כ שם שמפרש בע"ב אותיות ע"ב שמות היוצאים מויסע ויבא ויט וגם שם של ד' מתגלגל בצירופו שבעים ושתים ועיין באורח חיים הלכות ר"ה עכ"ל כן הוא בטור שם סי' תקפ"ב עיי"ש ובב"י שם עיי"ש והנה בשם ע"ב יש רי"ו אותיות וכנודע, וזהו וירא אליו ד' באלני ממרא ויר"א ר"ת רי"ו א"ותיות אלנ"י ממר"א עולם מספר שע"ב והוא ר"ת ש"ם ע"ב, ד' ודייקא ד' כי גם שם של ד' מתגלגל בצירופו מספר ע"ב וכנ"ל, ונרמז בזה כאשר ישב אאע"ה ועסק בגאולה האחרונה נתגלה אליו הקב"ה בשם ע"ב כי ע"י שם ע"ב תהי' הגאולה, וזהו שייכות הפסוק ותתן לי מגן ישעך וגו' לכאן שמביא המד"ר כי פסוק זה הוא על סוד שם ע"ב וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן קע"ט עיי"ש

או יתכן מה שרמזנו אשר וירא אליו ד' באלני ממרא הוא שם ע"ב וגם מה שהביא המד"ר לכאן הפסוק ותתן לי מגן ישעך וגו' שהוא על סוד שם ע"ב וכנ"ל עפמ"ש בספרים שא"א אחר שנימול בא לגודל מדת ענוה וזהו והוא ישב פתח האהל היינו שהי' בעיניו שעדיין הוא בפתח ולא נכנס לפנים בקודש עיין בספרים, והנה כתב במג"ע על ואתחנן שם שבכל השלשה פסוקים ויסע ויבא ויט שמשם יוצא שם ע"ב אין בהם אות ג' וכתב הטעם כי אות ג' ר"ת ג"אוה וכתב שם עוד שהשם ס"ג משם ע"ב הוא עניו כי ס"ג בהיפך אתווין הוא ג"ס זה מורה הגדולה של הקב"ה שהוא ג"ס בהשם שהוא אנ"ו ומפרש בזה הפסוק ותתן לי מגן ישעך וגו' וענותך תרבני כי ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדנו הוא על סוד ג' פסוקים של ויסע ויבא ויט ושם אנו מוצאין ענוה שלו ז"ש וענותך תרבני עיי"ש במג"ע וזהו מה שרמזנו אשר וירא אליו ד' באלנו ממרא הוא שם ע"ב כי אברהם אבינו בא אז לגודל מדת ענוה ע"כ נתגלה אליו הקב"ה בשם ע"ב שהוא מורה על ענוה וכנ"ל וזהו שייכת הפסוק ותתן לי מגן ישעך וגו' לכאן שמביא המדרש כי פסוק זה מורה על שם ע"ב ועל ענוה וכדברי המג"ע הנ"ל

א"י וירא אליו ד' באלנו ממרא וגו', הנה ידו שע"י לימוד התורה ממתיקין את הדינים. והנה הדינים הם מה' אותיות מנצפ"ך כפולים העולים פ"ר וכנודע. וגם יש י"פ אלקי"ם שהם מקור הדינים וכנודע מהאר"י ז"ל בפסיק קוצותיו תלתלים וגו' אשר תלתלי"ם הוא י"פ אלקי"ם עם חמשים אותיות שבהם שהם דינים וגבורות כשערות שחורות וכ"כ במג"ע בכמה מקומות ומהם בפ' וארא ובפ' קרח ובפ' חקת אשר

י"פ אלקי"ם הם כל כחות הדינים עיי"ש וי"ל