אלפי מנשה עה"ת כה

אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם לכן התחיל צפונה שרמז לו בזה שבזכות התורה יתן לנו את הארץ כי צפונה הוא התורה וכדאיתא במד"ר בפרשת דברים ע"פ רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה אין צפונה אלא תורה שנאמר יצפון לישרים תושי' עיי"ש

וראיתי בכתבי קודש מכ"ק מרן אבי הה"ק זצ"ל שכתב כאן שידוע אשר ד' רוחות העולם רומזים על שמו ית' עיון בסידור על המשנה ובא לו לקרן דרומית מזרחית וכו' והנה כפי מה שנאמר כאן צפונה ונגבה וקדמה וימה הצירוף הוא מחודש אב ורומז כאן הכתוב הגם שבחודש אב נחרב הבית ואנחנו בגלות עכ"ז השי"ת יחזיר אותנו לא"י ויבנה את ביתו וזהו את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם דייק ע"ד עול"ה ורמז השי"ת דבר זה לאברהם אבינו כי הוא בירור גליות וכנודע עכ"ד והנני מוסיף ע"ז אשר ל"ך אתנניה ולזרע"ך ע"ד עול"ם עה"כ עולה משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוסף אליה"ו הנבי"א והיינו שרמז לו כשיבואו הגואלים לגאלינו אז יתן לנו את הארץ עד עולם

והנה מ"ש כ"ק מרן אבי זצ"ל שכפי מה שנאמר כאן צפונה ונגבה וקדמה וימה זה הוא הצירוף מחודש אב וציין לעיין בסידור על המשנה ובא לו לקרן דרומית מזרחית וכו' כוונתו כי מבואר שם בסידור אשר יו"ד הוא מזרח ה' צפון ו' דרום ה' אחרונה מערב [וכן הוא בפרע"ח בשער ר"ח חנוכה ופורים פ"ג עיי"ש] לכן כפי מה שנאמר כאן צפונה ונגבה וקדמה וימה הרי הוא צירוף קוי"ק וזה הוא הצירוף מחודש אב כי הצירוף מחודש אב הוא קוי"ק היוצא מר"ת ה"סכת ו"שמע י"שראל ה"יום. אולם בלק"ת פ' בראשית איתא יו"ד דרום ה' צפון ו' מזרח ה' מערב עיי"ש וכ"כ ג"כ בפרדס שער כ"א פרק ח' עיי"ש ולפי"ז כפי מה שנאמר כאן צפונה ונגבה וקדמה וימה הרי הוא צירוף קיו"ק ואין זה הצירוף מחודש אב אלא זה הוא הצירוף מחודש שבט היוצא מר"ת ה"מר י"מירנו ו"הו' ה"וא. אך לפי מה שאמרנו למעלה אשר צפונה הוא התורה והתחיל כאן צפונה לרמז שבזכות התורה יתן לנו את הארץ יתכן נמי מה דקאמר כסדר כזה צפונה ונגבה וקדמה וימה שהוא הצירוף מחודש שבט דהנה מה שבזכות התורה יתן לנו את הארץ זה הוא רק בזכות תורה שבע"פ כי תורה שבע"פ היא עיקר וכנודע וגם כבר כתבתי במק"א דמה דאיתא בזהר חדש פ' בראשית ומובא ג"כ באוה"ח פ' תצוה שע"י פסק התורה תהי' הגאולה שלימה זה הוא ע"י עסק התורה שבע"פ דוקא וכן איתא ג"כ במד"ר בפרשת צו דאין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות וזה מרומז ג"כ במה שהתחיל צפונה שהוא התורה וכמש"ל בשם המדרש דברים שאין צפון אלא תורה זה הוא תורה שבע"פ דוקא כי תורה שבע"פ הוא צפון ונסתר בתוך תורה שבכתב וז"ש כסדר הזה צפונה ונגבה וקדמה וימה והוא הצירוף מחודש שבט זה רומז ג"כ על תורה שבע"פ כי בחודש שבט התחיל מרע"ה לבאר את התורה וכדכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש הואיל משה באר את התורה הזאת ואיתא בזהר פרשת ויצא הואיל משה באר את התורה הזאת הוא תורה שבע"פ שביאר את התורה שבכתב ע"י תורה שבע"פ עיי"ש ועיין גם בספרי מטה מנשה במאמרי לר"ח שבט מה שהבאתי שם בשם המג"ע ומה שכתבתי שם שבתיבות המר ימרנו והי' הוא שמשם יוצא הצירוף הוי' מחודש שבט שם מרומז תורה שבע"פ עיי"ש בדברינו

ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם. כתב האר"י ז"ל בלק"ת אשר רבא האמורא נמשך נשמתו משורש דנעמי העמונית בת לוט וז"ס ואת כל ר"כושו ב"ן א"חי ר"ת רב"א וכו' וז"ס בן אחי אברם כי אותיות רב"א הוא באברים ובזה תבין שנתרץ הקושיא בזה דהיל"ל ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו אך הוצרך לומר כן מפני הר"ת לרמז כי רבא עצמו הוא בן אחי אברם עכ"ד ועיין בשל"ה בפרשת ויצא שמביא שם דברי האר"י ז"ל אלו בלשון אחר וז"ל ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם ויש תימא בזה הפסוק וכי הרכוש בן אחי אברם וכך הול"ל ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו אלא התורה כתבה כן ר"כושו ב"ן א"חי להשכילינו הראשי תיבות שהוא רב"א והענין דכל הסכנות שסיכן אברהם א"ע לרדוף אחר הארבע מלכיות להציל את לוט כתב הזהר שזה הוא משום שצפה ברוה"ק שעתיד לצאת ממנו מלכות בית דוד ומשיח ואז יהי' שמי' רב"א דהוא זיוויג ב' שמות הוי"י אדנ"י הו"י' אלקי"ם העולים רב"א וכמ"ש האר"י ז"ל בכוונת אמן יהא שמי' רבא] ועשה אברהם זאת בשביל שמי' רב"א עכ"ל. ולדעתי נ"ל לרמז בפסוק שלפנינו עפי"ד הזהר הנ"ל על דרך שכתב האר"י