אלפי מנשה עה"ת קעז

מעלין את הנ"ק והנה הגורמים לזה. שסני"ק יפלו בין הקליפות הם סמאל ומחלת ולילית ורמזנו כ"ז לעיל בפרשת תרומה עי"ש בדברינו. וגם כאן יש לרמז זאת כי ת"צוה א"ת ביני וישראל ר"ת תאב"י ואם נחשוב האלף בסוד אלף הוא אלף תי"ב עולה אב"ג ות"ץ שקוצי"ת ושאר האותיות מן תצו"ה א"ת בנ"י ישרא"ל זולת הר"ת והם צ"וה ת' נ"ו שרא"ל עולים אלף צ"א [כי ישרא"ל נחשב בספרים למספר תק"מ כמנין י"ב פעמים מ"ם וכנודע] כמנין סמא"ל והחיילות של מחלית ולילו"ת ועמהם ועיין בדברינו לעיל בפ' תרומה ותבין הדברים כי קצרתי כאן. וזהו דפתח וקאמר ואתה כי ואתה הוא קדושה וכדאיתא בפסיקתא ומובא בילקוט ראובני בפ' בהעלותך אתם לשון קדושה שנאמר ואתה קדוש עיי"ש ומי ששומר אות ברית קודש מיקרי קדוש וזהו מה דכתיב ואתה את בריתי תשמור וקאמר דייקא ואתה בשמירת הברות כי ואתה הוא קדושה וכנ"ל ומי ששומר אות ברית קודש מיקרי קדוש וה"נ מי שמתקן בחי' צו"ע ומעלה את הנ"ק מבין הקליפות מיקרי קדוש וכנודע ע"כ פתח כאן במלת ואתה. ולכך נמי בריש פרשת משפטים שהוא הפרשה האחרונה מימי השובבי"ם נרמז גם שם מלת ואתה שהוא לשון קדושה והוא ו"אלה המשפטים א"שר ת"שים ר"ת ו"אתה

א"י ואתה תצוה את ב"י ויקחו אליך שמן זית ודקדקו המפורשים מהו מלת אליך דקאמר. ונ"ל דהנה כתב האוה"ח אשר ויקחו אליך שמן זית רומז על לימוד התורה שנמשלה לשמן עיי"ש והנה אמרו ז"ל בש"ס סוטה דף כ"א אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא וזהו דקאמר כאן מלת אליך כי אלי"ך גי' אי"ן רומז אשר לעסוק בתורה צריך לעשות עצמו כמי שאינו וגם משה רבינו ע"ה הי' בחי' אין וכמ"ש והאיש משה עניו מאד וזהו אליך ר"ל למדרגתך שאתה בחי' אין

א"י ואתה תצוה את בנ"י וגו' וקאמר מלת אליך. דהנה כבר הבאתי לעיל בשם האוה"ח שמפרש ויקחו אליך שמן זית היינו שילמדו תורה והנם ללימוד התורה צריך להיות גם יראה וכמו שאמרו ז"ל אם אין יראה אין חכמה ובזה דרשו רז"ל בת"ז תקונא תליתאה מלת בראשית וז"ל שם בראשי"ת תמן ירא"ת מה אשתאר מאינון אתווין ש"ב ורזא דמלה שב ביראת ד' ואי לית דחילו לית חכמה כמה דאוקמוהו אם אין יראה אין חכמה בגין דיראת ד' הוא אוצרא לחכמה עיי"ש וזהו כאשר אמר ויקחו אליך שמן זית זך והיינו שילמדו תורה וכדברי האוה"ח הנ"ל פתח ואמר ואתה תצוה כי ואתיה תצויה גי' בראשיית שהוא אתווין, ש"ב ביראית וכדברי הת"ז הנ"ל והוא משום דאם אין יראה אין חכמה וזהו דקאמר אליך היינו למדרגתך כי משם רבינו ע"ה הוא מקור היראה וכמו שאמרו ז"ל אשר יראה מילתא זוטרתא הוא לגבי משה

במג"ע על ואתחנן והוא בילקוט ראובני בפרשה זו דרש סמיכין שסמך ואתה תצוה אל נחשת שסיים בו פרשה שלפניו וכתב שרמז בו שהי' משה ניצוץ שלישי מן הבל שנתגלגל בשת ובנח ואח"כ נתגלגלו שניהם במשה רבינו ע"ה וזהו נחש"ת ואתה כלומר נ"ח ש"ת ואת"ה עיי"ש. ולדעתו י"ל עוד דהנה האוה"ח מפרש ואתה תצוה את בנ"י וגו' עפי"מ דאיתא בז"ח שהגאולה העתידה תהי' בזכות משה רבינו וע"י עסק התורה וזהו שרמז הכתוב כאן באו' ואתה תצוה את ב"י ע"ד כי מלאכיו יצוה לך [מ"ש ע"ד כי מלאכיו יצוה לך הוא מפרש יצוה לשון חיבור מלשון בצוותא חדא וכ"כ האוה"ח שם לעיל ולא כמו שפי' המפורשים מלאכיו יצוה לך היינו ציוה וכמו הכא ואתה תצוה] או ע"ד אומרם ז"ל אין צו אלא מלכות כי הוא ימלוך עלינו לעתיד ותנאי הוא שיתעסקו ישראל בתורה וז"ש ויקחו אליך שמן זית ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן עיי"ש והנה הגאולה העתידה תהי' בזכות משה וכמ"ש הז"ח אבל לגאול אותנו יבא גם משיח צדקינו וגם אליהו הנביא יבא עמו וכנודע ועיין גם במד"ר סוף פרשת עקב מה שדרשו שם הפסוק בסופה ובסערה דרכו עיי"ש והנה תיבת נחשת ירמוז על משיח ועל אליהו כי אותיות נח"ש מתיבת נחשית גי' משי"ח והאות ת' מתיבת נחשית גי' אליה"ו הנבי"א זכו"ר לטו"ב וזהו הסמוכין נחשת ואתה כלומר נחש"ת הרומז על משי"ח ועל אליה"ו ואתה משה תצוה את בנ"י תצוה היינו חיבור מלשון בצוותא חדא או ע"ד אמרם ז"ל אין צו אלא מלכות ותנאי הוא שיקחו אליך שמן זית זך היינו שיתעסקו בתורה וכדברי האוה"ח הנ"ל

א"י בהסמוכין נחשת לואתה תצוה וגו' עפמ"ש לעיל בשם האוה"ח שמפ' ויקחו אליך שמן זית היינו שילמדו תורה והנה כתב הבעה"ט בפרשת ויקהל אשר הישבית ו"יאמיר ר"ת וס"ת תור"ה שעיקור לימוד התורה הוא ביום השבת עיי"ש וכן הוא ג"כ במדרשים. והטעם הפשוט הוא כיון שביום השבת אין העם טרודין במלאכתם ובעסקם ע"כ יכולין בשבת ללמוד תורה בדעה צלולה אמנם אנכי כתבתי