אלפי מנשה עה"ת קנא

שציוה ליקח מן דייקא מלא העמר שרמז בזה שהוא לימות המשיח כי מל"א העמ"ר גי' דו"ד ב"ן יש"י גם מליא העמיר מ"ן גי' משי"ח בין דו"ד אליה"ו גם מל"א עמיר בלי אות ה' מתיבת העמר כי שימושית היא] מ"ן באות ן' דמנצפ"ך. עולה משי"ח ב"ן דוו"ד [ביו"ד לע"ל יהי' דויד מלא יו"ד, וכנודע וכמ"ש בדה"י דויד מלא יו"ד] משי"ח ב"ן ווס"ף אליה"ו הנבי"א בהתכוללם יחד

ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. אמרו ז"ל לפי שרפו ידיהם מדברי תורה לכך בא עמלק ועיין בספר בני יששכר במאמר מלחמה לד' סי' י"א שעמד על דרשה זו דמאי שייכות לעמלק בזה ועיי"ש מ"ש בזה ולדעתי נראה דהנה תורה שבכתב ותורה שבע"פ הם כנגד ו"ה משם הוי' וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן פ"ב ואופן רמ"ו ועוד בכמה דוכתי וכן איתא ג"כ בת"ז תקונא תמני סרי עיי"ש והנה עמלק פגם באות ו"ה מהשם וכמ"ש כי יד על כס י"ה מלחמה לד' בעמלק וזהו שאמרו ז"ל לפי שרפו ידיהם מדברי תורה לכך בא עמלק ור"ל לפי שרפו ידיהם מדברי תורה שהם כנגד ו"ה. לכן גרמו שבא עמלק ופגם באות ו"ה

ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק. מה דקאמר בחר לנו אנשים עיין ברש"י ז"ל מ"ש בזה ועוד לאלוה מילין דהנה הפרשה שלפנינו מסיימת מלחמה לד' בעמלק מדר דר וכתב הבעה"ט אשר מדר דר גי' לימי משיח עיי"ש. והנה הלוחמים עם עמלק לימות המשיח יהיו המשיחין ואליהו הנביא וכמ"ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והמושיעים המה משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו עיין מזה בדברינו לעיל בפרשת וישלח ועמלק שהוא מזרעו של עשו א"כ גם הלוחמים עם עמלק יהיו ג"כ המשיחין ואליהו הנביא וזהו בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק וקאמר אנשים דייקא כי אנשים האלף בסוד אלף עולה משי"ח ב"ן דוו"ד [לעיל יהי' דויד מלא יו"ד וכנודע וכמ"ש בדה"י דוויד מלא יו"ד] משיח ב"ן יוסיף אליה"ו הנבי"א זכו"ר לטו"ב והיינו שרמז לו בזה גם על לט"ל שהמשיחין ואליהו ילחמו עם עמלק

א"י ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק ודקדקו רז"ל אמאי בחר משה ליהושע דייקא ללחום עם עמלק ולא לאיש אחר וגם מאי קאמר לשין וצא עיין בזהר ובמד"ר ובתרגום יוב"ע וברש"י ז"ל מ"ש בזה ועוד לאלוה מילין דהנה מה שבא עמלק להלחם עם ישראל הוא בא לנקום נקמת עשו על יעקב וכדאיתא בילקוט שמעוני בפרשת חקת אמר עשו לעמלק כמה יגעתי להרוג את יעקב ולא ניתן בידי תן דעתך לגבות את נקמתי עיי"ש. והנה י"ל שמה שיכול עמלק להלחם. עם ישראל זה גרם השר של עשו בהאבקו עם יעקב וזה הוא מה דכתיב ויאבק איש עמו וגו' וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו כי כ"ף ירכיו עולה עמל"ק המ"ן בהתכוללם יחד והיינו שלא יכול השר של עשו לנצח את יעקב נגע בכף ירכו שעמלק והמן שהוא מזרעו של עמלק שהמה ילחמו עם ישראל יוצאי ירכו וזהו ג"כ מה שדרשו רז"ל ויאב"ק איש עמו שהעלו אבק ברגליהם ועיין בס' כנפי יונה ח"ב סי' ל"ו שכתב אשר אב"ק עם רג"ל עולה של"ו ועיי"ש מ"ש בזה ולדרכינו הענין הוא כי אביק עם רג"ל עולה עמל"ק המ"ן בהתכוללם וחד וזהו מה דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' אשר קרך בדרך. כי ויאב"ק אי"ש עמ"ו עולה קר"ך בדרך וזהו ג"כ מה שדרשו רז"ל ויאבק איש עמו שהעלו אבק ברגליהם כי אב"ק ר"ת א"שר ק"רך ב"דרך וברגליהם דייקא כי רז"ל פירשו אשר קרך בדרך שטימא אותם בטומאת קרי וטומאת קרי אף שעיקר הפגם הוא בבחי' צו"ע אבל נתקלקלו ממילא גם בחי' נצח והוד כי מדת צי"ע כלול מנצח הוד וכנודע וזהו ברגליהם דייקא כי הרגלים הם נה"י וכמ"ש בספר א"נ בפרשת ויצא ע"פ וישא יעקב רגליו עיי"ש וגם רגל"ו עולה נצ"ח הו"ד יסו"ד וכנודע נמצא שמה שעשה עמלק לישראל זה נצמח עוד מהתאבקות השר של עשו עם יעקב שהשר של עשו גרם זאת אז בהאבקו עם יעקב וזהו שבחר משה ליהושע דייקא להלחם עם עמלק כי יהוש"ע עולה מספר אביק עם רגליה"ם והם העלו אבק ברגליהם וכמאמרם ז"ל וזהו דקאמר וצא הלחם בעמלק וצא דייקא כי וצ"א היינו ו"פ צ"א עולה וואב"ק אי"ש עמ"ו

במסורה וצא הלחם בעמלק וצא ב' דין ואידך וצא השדה ונראה עפמ"ש בילקוט חדש ערך נסים ונפלאות סי' כ"ו בשם הזהר וז"ל הא דסליק משה עצמו ממלחמת עמלק וציוה את יהושע הטעם כו ראה את ס"מ שבא לעזור את עמלק אמר הנה ודאי מלחמה גדולה קא חזינא הכא לכן ציוה ליהושע נער לעורר נער דלעילא שהוא מט"ט השולט על כל מלאכי מעלה כיון שיצא יהושע מיד נתעורר האי נער דלעילא עכ"ד עיי"ש. וזהו שמשלב המסורה, וצא הלחם בעמלק טעם וצא השדה כי השדיה גי' מט"ט ומרמז המסורה בזה שאמר משה ליהושע שיצא להלחם עם עמלק ויעורר את מט"ט.