אלפי מנשה עה"ת קלז

פרעה בא דייקא כי בא רומז על שבת כי ב"א בצירוף אותיות א"ת ב"ש הוא אותיות א"ת ב"ש והם אותיות שב"ת ואות א' הנוסף רומז כי א' הוא אחד ושבת הוא יחודה ואין לה בן זוג וכדאיתא במד"ר וכן איתא בזהר רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד וגם א"ת ב"ש גי' נחל"ת יעק"ב אבי"ך והוא סוד שבת וכנודע. כ"י אנ"י גי' י"ה במילוי אלפי"ן ובההי"ן וביודי"ן וכמו שחשב האר"י ז"ל בכוונת רחיצה במים חמין בע"ש שם ו"ה במילוי אלפי"ן ובההי"ן וביודי"ן שיעלה הו"י', אדנ"י עיי"ש. הכבדתי את לבו הכבדתי ה"א לשון כיבוד הבית וכמו והאחרון הכביד [ישעי' סי' ח'] ופרש"י טיאט את הכל במכבד את הבית עיי"ש וכן הוא במד"ר בפתיחה דאיכה סי' ה' עיי"ש. את לבו ר"ל האמצעי מפרעה וכמו בלב ים והיינו האותיות האמצעים מפרע"ה והם אותיות ר"ע רומז על פגם אות ברית שנקרא רע. ואת לב עבדיו היינו האותיות האמצעים מעבדיו והם עולים מספר תשי"ו שהם תשי"ו עצמות דקליפה והוא דהנה מה שאמר ואת לב עבדיו בודאי היינו ועציו ועיין גם באוה"ח שכתב ג"כ ואת לב עבדיו טעם כובד לב עבדיו לבל יעצהו לשלח עיי"ש הרי שגם הוא ז"ל מפרש לב עבדיו היינו יועציו והנה יועצי פרעה הוי בלעם איוב יתרו וכדאיתא בש"ס סוטה דף י"א והאותיות האמצעים מבלע"ם הם ל"ע ומן אוו"ב הם י"ו ומן יתר"ו הם ת"ר ואותיות אלו ל"ע י"ו ת"ר עולים מספר תשי"ו רומז על תשי"ו עצמות דקליפה וכוונת הקרא הוא שבכח מצות שבת הנרמז במלת ב"א ובכח שם י"ה הנרמז במלת "י אנ"י וכנ"ל יכביד ר"ל יבער את לב שרעה ולב עבדיו שהם אותיות ר"ע ומספר תשי"ו כנגד תשי"ו עצמות דקליפה וכנ"ל כי שבת ושם י"ה הם תיקון לזה וכנ"ל וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו היינו אותיות התורה כי מלת אלה רומז על התורה וכמ"ש במג"ע בפרשת לך ע"פ ויקח לו את כל אלה שמלת אלה רומז על התורה עיי"ש בטעמיו ועיין גם במד"ר בראשית פרשה י"ב דאיתא שם אלה הוא התורה שנאמר אלה החקים עיי"ש וקאמר למען שיתי אותותי אלה והיינו אותיות התורה כי כשיכניע את הרע ויהא מתוקן הפגם אות ברית אז יוכל להשיג פשטיות התורה וסודות התורה וכנ"ל וזהו דקאמר בקרבו דייקא דלכאורה יש לדקדק אחרי דקאמר הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו א"כ הול"ל למען שיתי אותותי אלה בקרבם וכמ"ש בפסוק שאחר זה ואת אותותי אשר שמתי בם ולדרכינו ניחא דמש"ה קאמר בקרבו דייקא ולא בקרבם כי בזה הכוונה היא רק על פרעה בלבד דייקא כי ר"ל כשיבער אותיות ר"ע מקרב פרע"ה וישאר אותיות פ"ה ישים אותיות התורה בקרבו היינו בתוך הפה ויוכל הפה לדבר בדברי תורה ולהשיג שכליות התורה. וזהו שכתב רש"י ז"ל בא אל פרעה והתרם בו כי והתר"ה אותיות התור"ה גם התרא"ה גי' תור"ה רומז כנ"ל דהכוונה היא כאן על התורה. וזהו שפתח הזוה"ק הכא אשרי העם יודעי תרועה וגו' כמה איצטריכו ב"נ למהך באורחו דקב"ה ולמינטר פקודי דאורייתא כי אשר"י ר"ת א"והבי ד' ש"נאו ר"ע או כמ"ש בס' א"נ בפרשת בלק ובא"נ ח"ב על מועדים במאמריו לר"ה לפי דרכו שם אשר אשר"י ר"ת ר"שפי א"ש ש"להבת י"ה עיי"ש וכוונת הזהר היא שאוהבי ד' שהם שנאו רע ואינם פוגמים כלל באות ברית שהפוגם באות ברית נקרא רע או המתקנין בחי' זו בשלהובא דאשא בכח י"ה ומגרשין הקליפות עי"ז הם יודעי תרועה היינו שיודעים את התורה כי תרוע"ה הוא אותיות תור"ה ע' וכמ"ש בספרים וכן הוא בתיקונים תקונא עסרין וחד וזיל תרועה דאיהי תורה שבעין ענפין

א"י מה שמ ביא הזוה"ק כאן הפסוק אשרי העם יודעי תרועה. דהנה כאן נאמר מכת ארבה והנה כ"ק מרן אבי הה"ק זצ"ל בפירושו על הטעמים זרקא סגול כתב אשר מכת ארבה רומז על הגאולה העתידה כי מכת ארבה יצאה מבינה וגאולת מצרים הי' ע"י בינה וכן יהי' לעתיד ועיי"ש מ"ש בפסוק ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ עיי"ש ויש להוסיף עוד על זה אשר ארב"ה עולה יצח"ק והגאולה העתידה תהי' ע"י יצח"ק וכנודע. וזהו שמביא הזוה"ק כאן הפסוק אשרי העם יודעי תרועה כי ע"י מצות תקיעת שופר נזכה להגאולה שלימה וכמבואר במד"ר בפרשת וירא ועיין גם בספרי מטה מנשה בהמאמרים לר"ה מה שכתבתי כמה רמזים לזה שע"י מצות תקיעת שופר נזכה לביאת משיח עיי"ש בספרי וכעת הנני מוסיף לומר אשר גם בפסוק אשרי העם יודעי תרועה מרומז הגואלום כי ידע"י [בפסוק כתיב ידעי בלא ו' אחר היו"ד] תרוע"ה עולה מנח"ם ב"ן עמוא"ל משי"ח ב"ן דוי"ד [ביו"ד לע"ל יהי' דויד מלא יו"ד וכמ"ש בדה"י דויד מלא יו"ד] וכל התיבות אשר"י הע"ם ידע"י תרוע"ה עולה משי"ח ב"ן דוי"ד משי"ח ב"ן יוס"ף אליה"ו הנבי"א זכו"ר לטו"ב [והוא כמו שאנו אומרים בבהמ"ז הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור. לטוב ויבשר לנו ב"ט ישועות